מזל טוב חו"לית!
רגשות מעורבים, זה מה שקורה לנו כל הזמן, לא? מצד אחד מאושרים עד הגג מצד שני רוצים להתלבש, להתאפר ולצאת מארבעת הקירות שבבית. אני אמנם בארץ וליד משפחה, ואמיתי הוא אחד ולא שניים, אבל כשילדתי אותו זה היה בזמן מאוד לא "מתאים" כדי לקבל עזרה ממישהו מהמשפחה-(חוץ מבעלי כמובן) בגלל נסיבות מסויימות שלא תלויות באף אחד. גם אני הסתכלתי על עצמי, מה אני לובשת ואיך אינ נראית ונזכרתי שכבר צהריים ועוד לא צחצחתי שיניים. לאכול? לדבר בטלפון? קודם שיהיה זמן ללכת לשירותים... עד שהייתי צריכה לרדת לסופרפארם וזאת היתה חגיגה-התלבשתי, התאפרתי, הלבשתי את אמיתי בבגדים יפים ו"יצאנו". ורק אז הבנתי שזה מה שהיה חסר לי. לדעתי כדאי לך לנסות בכל זאת לצאת קצת מהבית, אפילו שזה כרוך בהכנות, ובדיוק זה פלט על כל הבגד והשני בוכה וכו´-זה שווה את זה. שוב מזל טוב, וצל"ש לעצמך יעלי, לא לאף אחד אחר.
רגשות מעורבים, זה מה שקורה לנו כל הזמן, לא? מצד אחד מאושרים עד הגג מצד שני רוצים להתלבש, להתאפר ולצאת מארבעת הקירות שבבית. אני אמנם בארץ וליד משפחה, ואמיתי הוא אחד ולא שניים, אבל כשילדתי אותו זה היה בזמן מאוד לא "מתאים" כדי לקבל עזרה ממישהו מהמשפחה-(חוץ מבעלי כמובן) בגלל נסיבות מסויימות שלא תלויות באף אחד. גם אני הסתכלתי על עצמי, מה אני לובשת ואיך אינ נראית ונזכרתי שכבר צהריים ועוד לא צחצחתי שיניים. לאכול? לדבר בטלפון? קודם שיהיה זמן ללכת לשירותים... עד שהייתי צריכה לרדת לסופרפארם וזאת היתה חגיגה-התלבשתי, התאפרתי, הלבשתי את אמיתי בבגדים יפים ו"יצאנו". ורק אז הבנתי שזה מה שהיה חסר לי. לדעתי כדאי לך לנסות בכל זאת לצאת קצת מהבית, אפילו שזה כרוך בהכנות, ובדיוק זה פלט על כל הבגד והשני בוכה וכו´-זה שווה את זה. שוב מזל טוב, וצל"ש לעצמך יעלי, לא לאף אחד אחר.