יש לי ילד בן 13 שמתביש בי

../images/Emo54.gifהפרידה מהארון

איך ספרת להוריך ומתי? זה היה לפני שנתיים בערך, אני הייתי במצב קשה של דיכאון בגלל מישהו שמאוד פגע בי(ואני לא רוצה להרחיב עליו)וההורים שלי שמו לב שמשהו לא בסדר איתי.הם לחצו עליי לספר להם מה קרה ולמה אני מתנהג ככה.אז חשבתי לעצמי "למה לא?"וסיפרתי להם במה התבטא חוסר הקבלה שלהם? התגובה של אבא שלי היתה יותר קלה:"אני לא מקבל את זה, זה לא רותם שאני מכיר"וזהו.אמא שלי...נו קיבלתי את הנבואה הרגילה של "אתה תמות לבד מאיידס" והיא סיפרה לי איך הם מתייחסים להומואים בבית-חולים (היא אחות) ששמים תמיד כפפה כפולה ושיורדים עליהם כל הזמן וכן הלאה.אחריי יומיים אבא שלי לקח אותי לשיחה הוא אמר לי שהם לא יושנים בלילות ומה עשיתי להם ואיזה פצצה הנחתתי עליהם... איך היחסים בינכם היום? היום יש בעיניין שקט תעשייתי.אני עדיין מאוד פגוע מהדברים, אני לא סלחתי וגם לא רוצה.יש בינינו שקט תעשייתי בעיניין.אני לא מזכיר את זה אז הם בטח לא. יש לך אחים/אחיות? הם יודעים? הם מקבלים? יש לי אח ואחות והם יודעים ומקבלים את זה בלי בעיה.אחותי אמרה לי שהיא דיברה עם ההורים ואמרה שהם מאוד פגועים, שהם מאשימים את עצמם.היא הציעה להם לחשוב על טיפול פסיכולוגי.הם ענו לה שעד שאני לא אלך לטפל במה שקרה לי בילדות הם לא יילכו כאילו הם בטוחים שזה קשור.אני לא מאמין ולא רואה את הקשר. היא ואחי חושבים שבשלב מסויים ההורים יקבלו את זה.אני חושב שהם לעולם לא יקבלו את זה, הם לא מוכנים אפילו לדבר על זה.אפילו כשהראיתי לאמא שלי כתבה בעיתון ש'הומוסקסואליות זה מולד' היא ענתה 'זה לא אומר שאני צריכה לקבל את זה' וזהו. אם אתה רוצים שאני אפנה אותם לתהל"ה תעזבו, הם לא מוכנים.
 

פרח7

New member
שדון חמוד

לא קל לספוג דבר כזה מהורים ובוודאי לא כשזה נמשך זמן כה רב. שולחת לך חיבוק מקווה בשבילם שיום אחד הם יהיו חזקים ונפלאים כמוך. והם יבינו איזה מזל נפל בחלקם שיש להם ילד ישר ואמיץ. ובאשר לאחים שלך, לא יודעת בני כמה הם, האם יש סיכוי שהם יהוו מגשרים בינך לבין הוריך?
 

אבא גאה

New member
נורמאלית תגיד לאמא שלך ../images/Emo8.gif

אף אחד לא מדבר על להוציא אותו בכוח, משוחחים רק על איך לגרום לו להפסיק להתבייש. ותגיד לי, כמה שנאה עצמית יש במשפט שלך :"...תגידו תודה על זה שהוא מכיר בכן ואוהב אתכן..." וזה עוד בא ממישהו שהוא הומו האם אתה מכיר תודה למי שמוכן לאהוב אותך? אתה מזכיר לי את אחי שאמר לי :"לא מספיק שאני מקבל אותך יפה אצלי בבית?"
 

X Talk 1

New member
איזה שנאה עצמית בראש שלך ../images/Emo35.gif

התכוונתי שגם תסתכלו על הצד החיובי מאוד [URL='target=_blank']שהוא אוהב אותן[/URL]. אהבה זה הבסיס לכל והיא מבטיחה שיהיה להם עתיד ורוד (תרתי-משמע
) *הוא לא פוסל אותן *הוא לא מתעלם מקיומן אל תעוותי את דברי ! גם אני תומך בגאווה (מן הסתם
)
 
שתי הערות קטנות:

א. אבא גאה הוא גבר. ב. אם אתה תומך בגאווה, למה אתה חושב שהן צריכות להשאר בארון?
 

אבא גאה

New member
האם לדעתך

כל אמא בישראל צריכה להודות לילדיה על כך שהם אוהבים אותה? לי נדמה כי במשפט ההוא הכוונה היתה שהוא אוהב אותן למרות שהן לסביות? כי אם לא אז לא הבנתי. ולערבה - "גבר" תקראי לחברים שלך........ אני בחור צעיר.............
, עלם חמודות.
 

X Talk 1

New member
נו, אני באמת צריך להסביר|סימן שאלה|

1. קודם כל הן לא בארון. הן צועדות במצעדי גאווה ! 2. אני מנסה לייצג את הילד בסיפור, בגלל שאני בעצמי ילד, ואני מנסה לגרום לכך שתחשבו על הסיפור גם מנקודת מבט שונה. 3. אני תומך ברעיון להכיר לו ילדים בני גילו שנמצאים באותו מצב. זה נראה לי רעיון מוצלח מאוד. 4. אני לא רוצה להמשיך להתווכח איתכם. זאת לא המטרה שלי. אני רק רוצה שתבטיחו לי שתקראו עוד פעם את התגובות שלי, ותנסו להבין אותן (כי מסתבר שלא הבנתן אותן, והתייחסתם אליהן כאל תגובות נאצה). *1. לפרח7 - אני לא מתלהם, אני מנהל דיון רגוע ותרבותי *2. אבא גאה - הבנת נכון, הוא אוהב אותן למרות שהן לסביות, וזה הכי חשוב בעיניי
 

פרח7

New member
../images/Emo24.gif

מבינה את הקושי של הילד לצאת מהארון כבן של לסביות. גם לי היה קשה לצאת מהארון... מבינה גם את תחושת העלבון של אמו ושל זוגתה. ובענין ארונות, יש לפעמים שלא בא לי לצאת מהארון לכל איש ואישה ברחוב. לפעמים אני יוצאת מהארון מתוך רצון להגדיל את מעגל ה"מכירים באופן אישי לסבית" מתוך מחשבה שככל שיותר אנשים יכירו לסביות בשר ודם יהיו פחות דיעות קדומות עלינו דיעות קדומות שקל להחזיק בהם כל עוד אנחנו קבוצה אנונימית. לפעמים אני יוצאת מהארון רק כי הבנים שלי לידי כדי שהם ידעו שזה בסדר שיש להם שתי אמהות.
 

פרח7

New member
המממ...

הי X, אתה מתפרץ לדלת פתוחה מתלהם על שום מה ולמה? כל מה שהוצע פה לאמא היה להכיר לילד שלה ילדים במצבו. לתת לו "קבוצת תמיכה" שלא ירגיש לבד. אף אחד לא אמר להוציא אותו מהארון בכוח... מאיפה הבאת את זה? אולי אתה מדבר על ילד אחר? אולי על עצמך? ולגבי הכרת תודה על להיות נאהב אתה צודק זו מתנה גדולה להיות נאהב לכן מנצלת את ההזדמנות להודות לכל מי שאוהב אותי תודה
 

שמנתולה

New member
ספגטינה יקרה

טיילתי לכרטיס האישי שלך וגיליתי שאת מנסה להכנס להריון. נסי לדמיין לעצמך, עוד 20 שנה, ילדך האהוב שכה התאמצת בשבילו מודיע לך חגיגית (או שלא) אמא אני הומו! מה תעשי? תשלחי אותו לפסיכולוג/רב/רופא (מחק את המיותר) ש"יתקן" אותו? תזרקי אותו מהבית כי הוא עושה לך בושות? או אולי תמשיכי לאהוב אותו ותקבלי אותו כמו שהוא?! סתם, נקודה למחשבה, בעיקר לקראת הורות, על תסריט "דמיוני" שיש 10% סיכוי שיהפוך למציאות... מה דעתך?
 

רפרפים

New member
וספגטינה רוצה להיות אמא ....

הייתי ממליץ קודם על קורס הורות לספגטינה איך שלא יהיה לעניין עצמו. צריך לזכור שגם הילד עובר יציאה מהארון שזה תהליך קשה. גם הורים לילדים הומו-לסביים עוברים יציאה מהארון וודאי שילדים של. הוא בן 13 וזה ממש לא קל לו להיות שונה. תנו לו זמן, תראו לו שאין רע באהבה ובחיבה שביניכן והזמן יעשה את שלו. דברו איתו על זה, על כך שאתן מבינות אותו ושאתן יודעות שזה לא קל, ספרו לו על היציאה מהארון שלכן לעצמכן ולעולם כדי לשתף אותו.
 

shachafz

New member
שקלת יעוץ פסיכולוגי?

אני חושב שיועץ טוב שמתמחה בבני נוער יכול לתת לך כמה עצות פרקטיות בפגישה אחת או שניים. לא מדובר בטיפול ארוך טווח או משהו כזה ואין צורך לקחת את הילד לשם אם הוא לא רוצה.
 

mila33

New member
הינו בייעוץ.....

מכיוון ששנינו באות מרקע טיפולי ואני אף מנהלת מרכז יעוץ לנוער לא היתה לי בעיה ליצור קשר עם מטפלת טובה - הוא היה לבד , הינו איתו יחד, המצב נשאר כשהיה.
 
../images/Emo140.gif

אכן מצב לא קל. יש לנו חברות עם אותה בעיה. אחת עם שני ילדים מנישואין (13, 10) הן יחד כבר שמונה שנים. והבן הגדול מתבייש ולא מוכן להודות שהאמהות שלו לסביות. אז מה הן עושות? מתחברות עם עוד משפחות הומולסביות ונותנות לו המון אהבה, ואומרות שעד החתונה זה יעבור... נראה לי שאם מנסים יותר מדי אז יוצרים התנגדות. צריך לנסות לזרום עם זה כמה שיותר ודווקא אולי לאפשר לו להתבייש. ולדבר על הבושה. וביחד עם זה לתת לו להבין שאתם לא תשתנו ושהבושה שלו לא תשנה אתכם. רוב הסיכויים שעם הזמן זה יעבור.
 

.m

New member
חשבתי וחשבתי וחשבתי

ואני עדיין חושבת... האם באמת יש מה להוסיף על כל מה שנאמר? נכון, בגיל 13 הילדים מתביישים בהורים שלהם על שלל דברים ללא קשר להעדפה מינית. ועדיין מדובר פה בבעיה נוספת - אם אבא'לה הביך אותי כשהבאתי איזשהו בחור הביתה, כשהיתי בת 14, יכולתי לרוץ לקבור את עצמי אצל חברות שהבינו בדיוק מה עובר עלי, כי הן עברו בדיוק את אותן חוויות עם האבות שלהן. לפי מה שסיפרת, אין לילד חברים הנמצאים במצב משפחתי דומה, והוא ודאי מרגיש שאין אף אחד שיכול להבין אותו
לא נעים... אולי הפתרון האפקטיבי ביותר הוא אכן לחבר בינו לבין חבר'ה חרים בגילו, הנמצאים במצב משפחתי דומה
mai (שגם בגיל 25 חושבת, לפעמים, שאבא שלה מביך...)
 
שאלות ל mila33

הבושה שלו- ממתי הוא מבטא אותה? איך אתן מתמודדות איתו- אני מתכוונת, מה אתן עושות/אומרות לו בתגובה לבושה שלו? יש לי כמה מחשבות בנושא אבל אשמח לשמוע את תשובתייך לפני כן.
 

mila33

New member
בתשובה לשאלתך.....

אז הוא מבטא את הבושה בעצם מאז שיש לי חברה קבועה שגרה איתי וזה מגיל 10 בעצם. לפני כן כשהיו לי חברות שלא גרו איתי בבית אבל הוא הכיר אותן זה לא ממש הציק לו או לפחות הוא לא דיבר על בושה יכול להיות שגם עם ההתבגרות כשחברת השווים נהיית יותר משמעותית ועמה הרצון להיות כמו כולם גם גובר גם הבושה והידיעה שיש במשפחה שלו משהו שונה הלכה וגדלה
 

טוטולס

New member
קודם כל, חיבוק גדול

אני חושבת שכולנו כאן (ההורים ההומולסביים) חוששים מהרגע הזה, שבו אחד מילדינו יתקשה בסביבתו הקרובה בגלל אורח החיים שלנו. וזה מזכיר את הסיטואציה הסימטרית: ההורים שלנו שמתקשים בסביבתם הקרובה בגלל אורח החיים שלנו. זוהי הסתירה לכאורה בין הצורך האגואיסטי לחיות את חיינו כפי שהם טובים ונכונים לנו, לבין הצורך לא לפגוע באלה שהם בשר מבשרנו (במורד או במעלה קשרי הדם). ואולי ניתן לשאוב כוח, ודרכי התמודדות מהדימיון הזה. חברה טובה אמרה לי פעם שצריך להבין את הקושי של ההורים אבל לא צריך לשנות את הבחירות שלנו בגללם. איך ניתן לפעול לפי העיקרון הזה? - לקבל את הקושי שלו: הבחירה שלך כופה עליו יציאה מהארון. - לתמוך בו נפשית (גם עם עזרה מקצועית), ולעזור לו איפה שאפשר (למשל תיווך מול בית-הספר והמסגרות החינוכיות). - לבנות לו קבוצת תמיכה (למשל דרך ההצעות כאן בפורום). - בשוליים, לוותר קצת: ללכת למצעד הגאווה אבל לשים את הדגל רק כשמגיעים לאבן-גבירול. לא להתחבק עם בת-הזוג בפני האורחים שלו. וכו'. זה קצת יחסוך לו מבוכה, ובעיקר יראה לו שאתן מנסות להתחשב. ובעיקר, סבלנות (ואהבה)!
 
למעלה