מתאים לי לפרוק
נתחיל במקום שהכי קל לי להתעצבן בו ואני בן אדם נורא רגוע ואדיש בד"כ - בכביש:
נהגים שצופרים בלי סיבה, בלי שזה יהיה מקרה חירום וצופרים סתם כי אין להם סבלנות להמתין שתי שניות (פעם מישהו צפר לי בזמן שעצרתי בתמרור עצור!).
נהגים שחותכים אותי.
נהגים שעוברים נתיבים בכבישים מהירים בלי לאותת.
נהגים שלא נותנים זכות קדימה בכיכר ובכלל (באמת שפעם עוד שניה עשיתי תאונה בגלל אחד כזה).
נהגים שנעמדים באמצע הכביש ומאלצים אותי לעקוף אותם ועוד בכביש דו סטרי. העיקר הפעילו איתותים.
נהגים שחונים באדום לבן, דווקא איפה שזה מפריע ומסכן את התנועה (כאילו, הכבישים נצבעים באדום לבן מסיבה מסויימת).
פעם קרה לי שנהג אוטובוס שרציתי לעלות אליו לא עצר לי בתחנה ונאלצתי ללכת ברגל וזה קו שהתדירות שלו לא כזו גבוהה. אז זה נורא עצבן אותי.
בעבודה:
אחמ"שים שנעלמים אלוהים יודע לאן ומשאירים אותך לבד ודווקא אז את ממש תצטרכי אותם (באמת שיש לי לפעמים תחושה שמי שעובד בצורה הכי פחות רצינית זה האחמ"שים).
לקוחות שרואים שאת באמצע משהו ובכל זאת יצעקו אלייך אם אפשר עזרה ואז יתלוננו שלא מתייחסים אליהם (טוב, היו מתייחסים אם האחמ"שית לא הייתה משאירה אותי לבד).
כשאני ברמנית ויש לי הצפות של הזמנות תמיד יהיה את הלקוחות שישאלו מה עם הקפה שלהם וזה כל כך מעצבןןן. והמלצרים שמזכירים לי 5 פעמים בדקה מה עם הבון של שולחן ככה וככה. וכאילו, לא שמים לב שאני מוצפת?
לקוחות שמתעצבנים או שמדברים בחוסר כבוד, אע"פ שבעבודה הנוכחית שלי זה כמעט לא קורה.
בנוסף לזה מעצבנים אותי בורות, הומופוביה, חוסר סובלנות, גזענות, התעללות בבעלי חיים, אלימות מכל סוג, בריונות, חוסר שירותיות, ניצול ועוד ועוד...
מעצבנות אותי גם הפקות ריאליטי ישראליות, כמו המירוץ למיליון ודה וויס וכו', פשוט כי הפורמטים הישראליים תמיד יהיו פחות מוצלחים מהבינלאומיים וגם ניכר שאנשי ההפקה של התוכניות הנ"ל תאבי בצע ממש.
זהו...
אם אזכר בעוד משהו, אוסיף לזה מאוחר יותר.