יש לי עדיין צמרמורת...

droli

New member
הבנות קיבלו את זה בבכי מר והיסטריה

נפרדנו ממנה בחיבוקים ונשיקות ואמרנו לה לילה טוב וסגרנו את הדלת, והוטרינר נשאר להרדים אותה ולקחת אותה. מצד אחד אני שמחה שהיא נפטרה בבית, מצד שני במקום שהיא הכי הרגישה בטוח סיימו את חייה (כן, ברור לי שזה היה לטובתה, כנראה שסרטן כירסם אותה) אבל הבוקר נשארתי רק אני דומעת, והבנות המשיכו בחיים וזה הכי טבעי.
 

noa_f

New member
עצוב מאוד

אני יודעת שלהורים שלי היה ממש חלל ריק בבית אחרי שהכלבים נפטרו.
 

droli

New member
אני בטוחה שלאבד ילד זה כואב יותר

אבל גם זה כואב ביותר.
 

לורליי43

New member
וואו, איזה מדכא

אני יודעת שכשהם עסוקים בענינם, אין מצב שישימו לב שמישהו יכנס. אבל הטיימינג- זה נראה שמישהו עקב אחרי מה שעשית.
 

חני ב

New member
איזה ספור

העיקר שמי שזה לא היה, לא עשה דבר לבן הגדול. אני תמיד נועלת את דלת הבית, גם אם יוצאת שניה לשכנה בבנין (כמו את ברז הגז
) וגם הרגלתי את הילדים לנהוג כך.
 
איזה פחד! באמת מזל שהילד לא שמע

כלום! העיקר שכלום לא קרה לו. איך הילד, עכשיו, לאחר שהוא יודע מה קרה בזמן שהותו בבית? רק המחשבה על כך יכולה להפחיד.
 
למעלה