יש לי עוד שאלה!

[ליבליך]

ולך היתה?

או שאת פשוט סומכת על מה שכתוב בספר כזה או אחר? אגב, מוכר לך הסיפור על הלל הזקן, שלימד אדם את כל התורה כולה על רגל אחת? זה די קרוב למה שהיא אמרה: צריך להיות טובים אחד לשני, וזה הכל. כל השאר זה כבר פרשנויות אנושיות שיכולות להיות טובות יותר או פחות, אבל זה לא העיקר.

 

[EmiA]

לאבותי היתה

ואני באמת סומכת על מה שכתוב בספר שאבות אבותי אישרו שהם קיבלו אותו מאלוקים בעצמו (או משלוחו שהוסמך לעיניהם!) את הסיפור עם הלל צריך להבין את מה שהלל התכוון , בודאי שהוא לא התכוון למה שאמרת .

 

[ליבליך]

ומנין לך שלאבותייך היתה?

בהנחה שלא היכרת אישית את אותם אלה שהיתה להם התגלות (אני מניח שמדובר ביותר מדי דורות אחורה), מוגזם לייחס להם אמינות מוחלטת. אני לא משלה את עצמי שכל אבות אבותי מעולם לא הגזימו או שינו קצת את המציאות כשתיארו דברים, או אולי אפילו האמינו בתמימות לסיפורים של אחרים, ושיכנעו את עצמם שמדובר באמת. מי בדיוק העיד בפנייך מידע אישי מכלי ראשון שמקורו של הספר הוא מאלוהים, חוץ מאשר הספר עצמו (שזו הסתמכות מעגלית-משהו)? איזה מקור שאינו תלוי בספר מעיד על "אלוהיותו"? ולגבי הלל, מדוע הפרשנות שלך עדיפה על שלי? את "יודעת" למה הוא התכוון טוב ממני? הוא נגלה אלייך בחלום וסיפר לך על כוונותיו? או שאת מנחשת, אבל משתמשת במילה "בוודאי" כדי לייחס לפירוש שלך אמת מוחלטת, ולפסול את הפרשנות שלי?

 

[EmiA]

כי הסיפור עבר במדויק !!

מכל הגלויות אתה שומע את אותו הסיפור ! אותו ספר תורה (בשינויים מזעריים ולא משמעותיים) הגיע מהיהודים מכל פינה בעולם אותו דבר !! אותו סיפור אותם אנשים , אותם תקופות !! שהיתה התגלות אלוקית לפני מליוני אנשים , ושם אלוקים הסמיך את משה לדבר בשמו . משה כתב את מה שאלוקים אמר לו לכתוב וזה מה שהוא נתן לעם ישראל ואת זה עם ישראל העביר לכל הדורות . לגבי הלל, הלל היה אחד מאלו שהעביר את המסורת ! הוא לימד הלכות , ואת הדרך לקיים את המצוות . ודאי שהלל לא התכוון שכל מה שכתוב בתורה בכלל לא העיקר . לא צריך לקיים מצוות העיקר "מה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך". הוא רצה ללמד אותו משהו ... אבל לא להפחית מחשיבות קיום המצוות .

 

[arriy80]

אתה מכיר את כל הסיפור ?

הגמרא שמביאה את הסיפור הזה, מביאה עוד שני סיפורים קצת דומים. יש להבין את שיטתו של הלל, את דרכו בקבלת הגרים, ולפי זה להבין את דבריו.

 

[ארכיאולוג]

זאת באמת שאלה טובה

 

[לאונרדו האחת]

בגמרא

חכו ותראו

 

[לאונרדו האחת]

האמת הכל כתוב כבר בתנך

ומה לעשות שבפרשנות ובהלכות יש גם טעיות.. ובטח שהקפיאה והפחד הרגו את היהדות.. נידה?! הפרדת חלב מבשר?! חי אך היהדות עדיין בועטת ונושמת כי "מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים."

 

[tamarhp]

על נידה כתוב בפירוש..

וגם על חלב ובשר..

 

[ליבליך]

כתוב על גדי בחלב אמו

ההפרדה המוחלטת בין חלב ובשר זו פרשנות שהדת בחרה לאמץ. היא אינה היחידה האפשרית, ואפילו לא הסבירה ביותר. ניתן, למשל, לומר שהכוונה "לא תבשל גדי בחלב אמו" (כלומר: גדי שעדיין יונק), וזו כמובן לא האפשרות היחידה. מה שבטוח, הוא שלא כתוב שם שום דבר שמחייב להבין שצריך לחכות שעתיים בין אכילת עוף שאיננו גדי בשום אופן, לבין אכילת יוגורט שלא התבשל בשום דרך, ובטח שלא עם העוף הנ"ל. זו לא פרשנות - זו ספקולציה פרועה לחלוטין, שאין לה שום תימוכין בתנ"ך. אם זו הפרשנות, מה הקשר ל"אמו"? הרי הכוונה לא לבשל גדי בחלב כלשהו בכלל...

 

[arriy80]

ספקולציה מענינית

ה"ספקולציה הפרועה" שהתכוונת, נלמדת לפי כללי הלימוד שכותב התורה סיפק. כך, שמי שלומד לפי הפשט ולא לפי הכללים - הבנתו תהיה "ספקולציה פרועה". לידיעתך: שלש פעמים נאמר "לא תבשל גדי בחלב אימו". התורה לא כותבת סתם דברים, אלא כללי הלימוד מורים לנו שיש בכתיבה כפולה מקום לדרשה (ע"פ כללים אחרים). כך חז"ל דרשו את שלשת המקומות לפי הכללים שנמסרו להם, אחד על איסור אכילה, אחד על איסור הנאה, ואחד על איסור בישול. ולגבי עוף, זוהי גזירת חכמים, ולא המצווה מהתורה.

 

[ליבליך]

גם כללי הלימוד הם ספקולציה

וגם זהותו של כותב התורה, עד שיוכח אחרת. ההגיון מכתיב שמי שרוצה שדבריו יובנו, ושינהגו לפיהם, עושה מאמץ מקסימלי כדי שיהיו קלים להבנה. בספרי חוק אין "משמעות נסתרת". אם החוק טורח להסתיר אותה, היא לא אמורה להיות מובנת, ולא אמורים לציית לה. כל רעיון ה"דרש" נשמע מופרך מבחינה הגיונית (או לפחות מבחינת ההגיון שיש לאותם יצורים שלכאורה אמורים לקיים את המצוות האלה, ולכן הן היו אמורות להישמע להם הגיוניות - אבל הן לא).

 

[arriy80]

ממש לא

זהותו של כותב התורה ידועה (ויש על כך הוכחות, מלבד עדות ההסטוריה), ומי שטוען אחרת, עליו מוטלת חובת ההוכחה. ההגיון מחייב שמי שרוצה לכתוב ספר חוקים, חייב לתת כללים בכדי שיובנו דבריו, ולא שכל אחד יפרש איך שנראה לו. רעיון ה"דרש" נראה לך מפורך? אתה מוזמן לקרוא ספרים שחוברו דוקא בדורות האחרונים ע"י המלבי"ם (לפני 200 שנה), הרב שמשון הירש, והרב דוד צבי הופמן, שמראים כיצד דרשות חז"ל מסתדרות עם הבנת הכתובים (גם לפי כללי הלשון), ודוקא הבנת הפשט אינה מסתדרת.

 

[ליבליך]

ידועה למי?

כל מי שרוצה שאחרים יאמצו את השקפתו לגבי זהות כותב התורה, עליו חובת ההוכחה. אני לא מנסה לומר לך מי כתב את התורה, אז אני לא צריך "להוכיח" כלום - אני לא טוען שכותב התורה הוא כזה או אחר.

 

[arriy80]

ידועה לעם היהודי

וגם שאר הדתות (לפחות שתי הגדולות) מסכימים לזה. במשך 3300 שנה העובדה הזו ידועה ומקובלת בעם היהודי. אם קמו אנשים לפני 200 שנה וכפרו בעובדה הזו, עליהם מוטלת חובת ההוכחה לטענתם. אך אין טעם לויכוח על מי מוטלת חובת ההוכחה, מפני שאכן ניתן להוכיח שאלוקים הוא זה שנתן את התורה. אמנם קשה יהיה לעשות זאת במסגרת זו.

 

[ליבליך]

חובת ההוכחה על מי שרוצה לשכנע אחרים

מי שרוצה יכול להאמין במה שבא לו, ולא חייב להוכיח כלום לאף אחד. אם אתה רוצה שאאמין במה שאתה מאמין, חובת ההוכחה היא עליך, בלי קשר למה מקובל ומה לא. כל עוד איש לא הוכיח לשני כלום, שתי האמונות שלנו לגיטימיות באותה מידה בלי שום קשר לשאלה מי מהן היתה קודם.

 

[arriy80]

אכן

אני הצגתי בפניך את השקפתי - לדעתי היא השקפת היהדות. הבאתי את העובדה כי קיימות הוכחות על אמיתות התורה ותורה מן השמים. מי שמעונין לחפש את האמת, מוזמן ללמוד על כך (אוכל להמליץ על ספר). אך במה זו מוגבלת, וקשה להעביר בה את ההוכחות המדוברות.

 

[enigma4u]

אם קמו אנשים לפני 200 שנה וכפרו בעובדה הזו

מה אם אותם יהודים שקראו לעגל הזהב, "אלה אלוהיך ישראל"?

 

[arriy80]

תלמד את כל הסיפור

"עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ." הם רצו משהו במקום משה רבינו. ויש לשים לב ללשון: אלה אלהיך ישראל. ולא "אלהינו". אלה היו ה"ערב רב" שעלו עם עם ישראל, והם אלו שדרשו לעשות את העגל, והם הטעו את עם ישראל אחריו.

 

[enigma4u]

תרוצים שונים ומשונים

ללמוד לפי שיטתך? לא בא לי, לא ידעתי שאהרון הכהן גם היה מהערב רב, מה לעשות ומפרשי המקרא מעוותים את הכתוב כדי שיתאים לדרכם, קצת מוזר שאנשים שראו ניסים כמו, עשרת המכות וקריעת ים סוף, מאמינים בעגל מזהב בגלל שמשה איחר להגיע.