יש לי רעיון....

[The coffee house]

לא לא לא נדחפת../images/Emo9.gif../images/Emo104.gif

 

[The coffee house]

מאיפה יש לך את המידע הזה../images/Emo35.gif../images/Emo104.gif

 

[האריסונית]

אז ככה

חורשת ביוגרפיות,כתבות ומאמרים-מתרגמת,ומחברת את כל הפרטים החשובים

אני מדברת על שתי הביוגרפיות שכתבתי.למה?

 

[The coffee house]

סתם..וואוו כל הכבוד לך../images/Emo45.gif../images/Emo104.gif

 

[האריסונית]

תודה../images/Emo9.gif

 

[The coffee house]

וקשע../images/Emo9.gif../images/Emo104.gif

 

[רינגו סטארית]

נוי!

את גאון! שני מאמרים ביומיים. צריך כישרון בשביל זה. אני עבדתי על זו של פרדי שלושה ימים והיא יצאה עם מלא טעויות.

 

[האריסונית]

טוב שלא ניסחפת!

זו מלאכת התירגום,חביבתי

 

[rainbow 1974]

לי יש רעיון!!

אני לוקחת על עצמי משימה לעשות "משחק" אחר כל שבוע, כל יום חמישי. מחר תראו!

 

[B a m B a m]

../images/Emo24.gif../images/Emo168.gif

 

[FreddieMercury]

לכם יש רק רעיונות...

לי יש מאמר... בהנחה ויוחלט שהוא מספיק טוב כדי להיות מאמר. Queen 2 - ביקורת אלבום. קצת רקע: חברי הלהקה (מתורגם מהעטיפה): פרדי מרקורי: שירה, פסנתר וצ'מבלו. בראיין מאי: גיטרות, שירה, פעמונים. ג'ון דיקון: גיטרה באס, גיטרה אקוסטית. רוג'ר מאדווס טיילור: כלי הקשה, שירה. בשנת 1973 שיחררה קווין את אלבומה הראשון - Queen (איזו מקוריות). האלבום נכשל מסחרית ונקטל על ידי המבקרים. חברי הלהקה המאוכזבים החליטו לפרוץ קדימה עם אלבומם הבא. וכך הם עשו. קווין מעולם לא עשו אלבום דומה לקווין 2. זה אלבום אפל מאוד וכמעט שאין בו שירים שמחים, דבר לא רגיל אצל להקה כמו קווין. מתוך האלבום הזה יצא הלהיט הבריטי הראשון של הלהקה: Seven Seas Of Rhye, שפרץ בשבילה את הדרך בהגיעו למקום העשירי במצעד. דבר ידוע נסוף באלבום הוא שצדדיו השונים של התקליט (ויניל, שני צדדים, מחליפים באמצע...) לא נקראו Side A ו-Side B, אלא White Side ו-Black Side (הצד הלבן והצד השחור). השירים: הצד הראשון (הלבן) הוא הצד של בראיין (או "המלכה הלבנה"). כל השירים בצד הזה הולחנו על ידו (חוץ מהאחרון שהולחן ע"י רוג'ר). Procession - קווין אף פעם לא היתה להק'ה של אינסטרומנטלים, אבל פה הקטע הקטן הזה דווקא מאוד מכניס לאווירה, למרות שהוא לא משהו. ויכול להיות שזה רק אני, אבל הבאס בפתיחה תמיד הזכיר לי את את פעימות הלב בהתחלה של דארק סייד... Father To Son - שיר מדהים, שכל כולו בראיין. אפילו השירה המצויינת של פרדי (אפילו בקנה מידה שלו) לא משתווה למה שבראיין עושה עם הגיטרה שלו. בשיר הזה הוא מדגים עד ייחודי הסאונד שלו, שמבוסס על שכבות צליל רבות. ואכן בראיין נשמע פה כמו בערך חמש גיטרות בכל רגע נתון. חוץ מבראיין כל החבורה נותנת מופע מצויין. כרגיל. White Queen - השיר הזה תמיד מביא אותי לסף בכי. הבלדה היפהפיה הזו פוגעת בדיוק איפה שכואב. הקול של פרדי מדהים, הגיטרה של בראיין מייבבת, רוג'ר וג'ון תורמים את חלקם, ויוצרים את אחד השירים היפים ביותר אי פעם, והבלדה הטובה ביותר עד שנת 1976 (אז יצא You Take My Breath Away, אבל זה סיפור אחר). Some Day One Day - לא כל שיר חייב להיות עם הרבה רגש ועוצמות כדי להיות שיר טוב. אולי זה לא שיר מדהים כמו הקודמים (אולי גם בגלל שבראיין שר אותו. ומה לעושת, בראיין הוא לא פרדי), אבל שיר טוב ומרגיע. הרצועה האחרונה של בראיין. The Loser In The End - השיר התורן של רוג'ר, שסוגר את הצד הלבן. רוג'ר בעיקר מוכיח פה שתופים יכולים להיות הכלי המוביל בשיר, ולא רק לתת לאת הקצב. לא שיר גדול, גם לא תיפוף וירטואוזי במיוחד, אבל שיר טוב. הצד השני (השחור) מורכב משירים של פרדי (המלכה השחורה). כנראה שהמאפיין היחיד שנמצא בכל השירים פה הוא טירוף מערכות כללי. Ogre Battle - מתי בפעם האחרונה שמעתם שיר שמתחיל ברוורס של הסוף של עצמו? חוץ מזה מדובר בשיר כבד מאוד, כשפרדי קורע את האוויר עם צרחות שהיו גורמות אפילו לאיאן גילאן לפרוש. פשוט פנינה. כל מילה מיותרת. The Fairy Feller's Master Stroke - במעבר חד אנחנו עוברים לתיאור של תמונה (בכלל, המעברים בין השירים באלבום חלקים להפליא). ובתמונה יש פיות ושאר יצורים ננסיים, כשבמרכז הסיפור עומד פיון קטן שהולך לפצח אגוז. היכולת המדהימה של פרדי ליצור שיר של שתי דקות שיהיה גם מורכב ומרובה פרטים וגם קליט ומהנה מרשימה. Nevermore - החימום למה שנקבל עוד מעט. דקה אחת ועוד טיפה של פרדי, הפסנתר, וקולות רקע. ממתי קווין צריכים יותר מזה? The March Of The Black Queen - טירוף מערכות כולל אמרנו כבר? פרדי מוכיח פה לכל מיש שפקפק עד כמה הוא מוכשר. בראיין מכניס לפה את הטכניקה היחודית שלו על הגיטרה, רוג'ר מחליף מקצבים בקצב מסחרר, ג'ון מבסס באיכות, פרדי שר את נשמתו כשבראיין ורוג'ר עושים קולות רקע. נשמע מבולגן? פשוט תשמעו, ואל תשכחו את הבית האחרון המקסים. Funny How Love Is - אחרי המעבר של כל הזמנים יש שיר קטן וחמוד שכולו פרדי. אין הרבה מה להגיד עליו. Seven Seas Of Rhye - עוד שיר מעולה. בראיין ופרדי מרשימים כרגיל, והאלבום מסתיים לקולות מקהלת השיכורים בסוף. הסיום המושלם. מקווה שזה מספיק טוב...

 

[Chakotay]

../images/Emo45.gif

 

[B a m B a m]

אחלה מאמר...../images/Emo168.gif../images/Emo140.gif

 

[I n n u e n d o]

כל הכבוד../images/Emo9.gif

המאמר יפורסם בעוד כמה דקות

 

[FreddieMercury]

לא רוצה להציק,

אבל בסוף פרסמת אותו או לא?

 

[FreddieMercury]

אה. אופס. סליחה.

רק עכשיו שמתי לב שכתבת את ההודעה שלך לא מזמן... סליחה.

 

[rainbow 1974]

../images/Emo45.gif

אהבתי...

 

[16 מרי לו]

צריך לעשות אלבום תמונות וציורים

אנחנו נוסיף אם מישהו מוצא תמונה\ציור\קריקטורה טובה שיצרף אותה