pallidfool
New member
תשובה.
כשהציון באחד החלקים (מילולי, כמותי, אנגלי) קרוב ל-150, אפשר לראות כמה טעויות היו. למשל, קיבלתי 146 באנגלית. ברור שהיו לי שתי טעויות, ע"פ בדיקה באומדן שניתן באוגדן. ברור שהוא לא מדויק, אבל הסטיה של האומדן מהשקלול האמיתי אינה יכולה להיות כל כך גדולה עד שתהיה טעות בהתאמה של מספר הטעויות בגודל של 50% (טעות יותר או פחות). בציונים כמו 120,110 ומטה, נותר רק להעריך. אם הבנתי נכון את טענת הסרגל שלך, שאינה בהירה במיוחד, אתה מתייחס לשקלול של המרכז הארצי, שדואג לכך שגם אם הבחינה תהיה קשה, הציון לא יושפע. אם אני צודק, קרא את התגובה להלן. אם לא, הסבר שנית, בלי סרגלים ואנשים גבוהים. אם הבחינה הייתה קלה יחסית, הייתי יכול לא לטעות כלל, כפי שהתרגולים שלי מראים. אם הבחינה קשה, סביר להניח שיהיו לי מספר טעויות, כמו שאכן היו. במקרה כזה, לא משנה כיצד ישקלל המרכז את הציון, הוא מבטיח התאמה חח"ע ממספר הטעויות לציון (כלומר לא יכול להיות ששניים שטעו במספר שונה של שאלות יקבלו ציון זהה. נניח לרגע בצד את המשקל הכפול של המילולי והכמותי) ולכן בהכרח לא אקבל 800. העניין הוא כזה: השקלול שהם עושים אכן יכול לעבוד טוב בטווח ציונים ממוצע, נניח, נמוך מ-600-700, כי אז קיים אחוז טעויות גדול יחסית וניתן לפזר את התאמת הציונים למספר הטעויות באופן הוגן. אין לי סבלנות להסביר עוד. העובדה היא כזו: הגידול במספר הטעויות שלי בבחינה האמיתית לעומת הבחינות באוגדן הוא של כ-100% (ואף יותר), ובהתאם לכך הירידה בציון שלי (המרחק מ-800 הוכפל). כלומר, גם מבחינת מספר הטעויות וגם מבחינת הציון הסופי, קיבלתי ציון רחוק ממושלם פי שניים לפחות משקיבלתי באוגדן. זה פשוט.
כשהציון באחד החלקים (מילולי, כמותי, אנגלי) קרוב ל-150, אפשר לראות כמה טעויות היו. למשל, קיבלתי 146 באנגלית. ברור שהיו לי שתי טעויות, ע"פ בדיקה באומדן שניתן באוגדן. ברור שהוא לא מדויק, אבל הסטיה של האומדן מהשקלול האמיתי אינה יכולה להיות כל כך גדולה עד שתהיה טעות בהתאמה של מספר הטעויות בגודל של 50% (טעות יותר או פחות). בציונים כמו 120,110 ומטה, נותר רק להעריך. אם הבנתי נכון את טענת הסרגל שלך, שאינה בהירה במיוחד, אתה מתייחס לשקלול של המרכז הארצי, שדואג לכך שגם אם הבחינה תהיה קשה, הציון לא יושפע. אם אני צודק, קרא את התגובה להלן. אם לא, הסבר שנית, בלי סרגלים ואנשים גבוהים. אם הבחינה הייתה קלה יחסית, הייתי יכול לא לטעות כלל, כפי שהתרגולים שלי מראים. אם הבחינה קשה, סביר להניח שיהיו לי מספר טעויות, כמו שאכן היו. במקרה כזה, לא משנה כיצד ישקלל המרכז את הציון, הוא מבטיח התאמה חח"ע ממספר הטעויות לציון (כלומר לא יכול להיות ששניים שטעו במספר שונה של שאלות יקבלו ציון זהה. נניח לרגע בצד את המשקל הכפול של המילולי והכמותי) ולכן בהכרח לא אקבל 800. העניין הוא כזה: השקלול שהם עושים אכן יכול לעבוד טוב בטווח ציונים ממוצע, נניח, נמוך מ-600-700, כי אז קיים אחוז טעויות גדול יחסית וניתן לפזר את התאמת הציונים למספר הטעויות באופן הוגן. אין לי סבלנות להסביר עוד. העובדה היא כזו: הגידול במספר הטעויות שלי בבחינה האמיתית לעומת הבחינות באוגדן הוא של כ-100% (ואף יותר), ובהתאם לכך הירידה בציון שלי (המרחק מ-800 הוכפל). כלומר, גם מבחינת מספר הטעויות וגם מבחינת הציון הסופי, קיבלתי ציון רחוק ממושלם פי שניים לפחות משקיבלתי באוגדן. זה פשוט.