יש לי שאלה שנראה לי שהרבה דנים בה.

[oriel32]

יש לי שאלה שנראה לי שהרבה דנים בה.

שאלה בנושא של ביישנות...
לי מאוד קל להיות עם משהו אחד על אחד ולכן יותר קל לי לדבר איתו מאשר שאני נמצא עם קבוצה או אירוע משפחתי..
נפגשתי עם משהו מפגש אחד על אחד ולא הרגשתי את העניין של החרדה איתו...

מה שמפריע לי שאני נמצא באירוע חברתי כגון ברית מילה או בר מצווה.. אני נמצא במצב של ביישנות/חרדה (לווא דווקא בגוף...) סיטואציה שאני לא יכול לדבר או ביישנות כזאת...
אולי זה חרדה או ביישנות ביחד....
בכל מקרה קשה לי להיות במצב חברתי כלשהו...
הייתה לי ילדות קשה וכנראה משהו פגע לי באופן הקוגנטיבי.
זה מה שאפשר להסביר שאמא לימדה אותי ללכת לימדה אותי לדבר... נולדתי פג מאוד חולה וכו'..
היא אמרה לי שבא לי ללמוד nlp ואולי לעזור לי יותר להתקדם..
בכלל יש לי בעיות קשב וריכוז ואני דיי הצלחתי להתקדם בחודשים האחרונים בלימוד אנגלית טוב (אם אני יושב לבד ומשנן לבד) זה לוקח זמן אבל זה משתלם...
גם לי לחץ שאני נמצא בסיטואציה חברתית או בכלל עבודה וכו'.. ואז מגיע מצב של מצבי רוח..
אני כבר דיי מבולבל בנושא הזה.
התחלתי טיפול בתפריה מוזיקה.
תודה לכל מי שמגיב.

 

[Social phobia]

הי אוריאל!

ובכן,
על אף המכנה המשותף המאוד ברור בין אנשים עם חרדה חברתית, יש שונות בעוצמות שאותם חווים אותם אנשים בסיטואציות חברתיות שונות.
האחד- ירגיש כמוך שהוא מרגיש את החרדה בעוצמותיה בעיקר במצבים שבהם יש הרבה אנשים, והאחר דווקא יכול להרגיש חרדה גבוהה יותר במצבים של "אחד על אחד".
אחר יכול להרגיש את החרדה בעוצמות גבוהות יותר במפגש עם בני המין השני.
וכמובן שיש כאלו שחווים "גם וגם וגם".
החרדה שאתה חווה נובעת מהפחד שתשומת הלב של מס' אנשים (קבוצה גדולה של אנשים או קבוצה קטנה) תהיה מופנית אליך. החשש להיות במרכז תשומת הלב הוא חשש מביקורת, מלעג, חשש שמה שנאמר לא יהיה מספיק חכם/טוב/שנון/מדוייק/ מתאים.
אני מניחה שגם במפגשים של "אחד על אחד" עוברות בראשך מחשבות אוטומטיות שליליות הקשורות לחשש מפני ביקורת או דחיה, אך כאשר לסיטואציה נוספים מס' אנשים, המחשבות האלו מתגברות, מפני שיש מס' גדול יותר של אנשים שעלולים לשפוט או לדחות אותנו. בחווית החרד החברתית יש "יותר עיניים בוחנות".

אני מבינה שאתה מתמודד גם עם בעיית קשב וריכוז. האם בין היתר החרדה שלך נובעת מתוך פחד להתבלבל/ לעשות טעות בפני אנשים/ לא להבין הוראות וכד'?

אתה כרגע עובד והסיטואציות החברתיות בעבודה מעוררות בך לחץ.
מצבי הרוח שאתה מתאר הם מאוד אופייניים לפני ואחרי אירועים חברתיים.
הם נובעים ממחשבות של הלקאה עצמית על האופן שבו התנהלנו באותם אירועים, מרגשות של אכזבה, תסכול וכישלון...
כמה זמן אתה עובד בעבודה הזו?
איזה סוג של אינטראקציות חברתיות העבודה דורשת?
אשמח לשמוע יותר.

על כל מקרה בהצלחה עם התרפיה במוזיקה. מקווה שזה ישפר את הרגשתך...

מורן לבל
עו"ס קלינית (MSW)
מנהלת פורום חרדה חברתית

 

[oriel32]

תגובה...

אני עובד בעבודה הזאת כמעט כשנתיים (שנה ותשע חודש)
מלקט סחורה בציוד משרדי ואורז.
אינטראקצייה חברתית שהעבודה דורשת לפי דעתי, לא ממש הרבה... אני לא אגיד שזאת עבודה עם הכי פחות אינטרקציה או יותר... זאת עבודה רגילה פשוטה שאמור לקחת סחורה מהמדפים ולשים בעגלה ואם אני עובד באריזה אז לקחת דף הזמנה ולבדוק סחורה - פריט פריט ולסמן וי מה שיש בעגלה.... ואז לארוז בקרטונים...
אני חושב שבגלל בעיות קשב וריכוז שלי אני ממעט להתבלבל שמא יעיר לי המנהל, כי נראה לי שאני יותר מפחד/חושש ממנו שמא הטעה אז אני עושה הכל שיהיה בסדר.... למרות שאני הרבה פעמים אני עושה להפך והוא מושיב אותי לשיחה ומתלונן בפניי על המצבי רוח שלי.... אני לחוץ בעבודה בכל מקרה, אבל אני מקווה למצוא עבודה חדשה יותר נעימה ואם פחות אינטרקציה או עבודה שהרגיש בה בנוח.
אני מקווה שעניתי לך על השאלות.
** מה את חושבת בנוגע לטיפול ארומתרפיה - טיפול בשמנים ארומטיים.
או משהו דומה לזה..

 

[GM1988]

אני מכיר את מה שאתה מספר : )

במשך כמה שנים ניסיתי "להעלים" את החרדה שלי עם כל מיני שיטות שלמדתי וראיתי באינטרנט, וכשזה לא היה עוזר הייתי מחפש משהו אחר, ושוב מתרגל, ושוב מחפש, ושוב זה לא היה עובד, ושוב מתרגל ושוב מחפש, וככה כל יום..
אבל בסופו של דבר אחרי כל המלחמות והניסיונות שלי זה לא עזר.

מה שכן התחלתי לעשות במצבים כאלה זה ללמוד את השפה של הגוף שלי ופשוט לתת לו לעשות את מה שהוא עושה.
כי הרי כשיש חרדה מה שמפחיד זה שיגלו את זה ומישהו יצחק או ילעג לנו ואז לא נוכל להתמודד עם זה, וככל שמנסים להתנגד ולהסתיר את הרגשות שעולים ככה זה יותר מתגבר.
לכן כשאני נמצא בסיטואציה שיש לי דופק מהיר, או שאני מבולבל ורועד לי הגוף, אני פשוט נותן לזה להיות.