אממ.. חצי חצי.. חחח
בעיקרון לא היה לי כח לכל השטויות האלה של מחויבות אישית אז לא עשיתי כלום עכשיו.. יש לי חבר.. חבר הכי טוב שלי (מתוך 5 חברים הכי טובים) והוא נשאר כיתה... אז בתחילת השנה הייתי בא אליו הביתה יושב איתו, עוזר לו בשיעורי בית, מתכונן איתו למבחנים וכאלה... אני גר בפ"ת והוא ביפו... ככה שהרבה פעמים בגלל שהייתי נשאר ללמוד איתו עד מאוחר אז גם הייתי נשאר לישון אצלו.. וכמעט לא הייתי בבית.. אישית לא למדתי כל כך כי הלימודים לא מעניינים אותי ממש אז היה לי הרבה זמן להקדיש לו.. בכל מקרה... אחרי 3 חודשים שנינו הבנו שזה לא יעזור.. הבחור לא יכול ללמוד... כל שניה אומר לי "יגאל בוא נילך לנגן משהו.. יגאל בו נילך לאכול.. יגאל בוא נילך לשחק במחשב... יגאל בוא נעשה הפסקת סיגריה.." אז שנינו החלטנו להפסיק עם זה.. כעבור כמה חודשים שואלת אותי המחנכת מה בדיוק עשיתי במחויבות אישית שלי כי אמרתי לאף אחד כלום ולא נתתי דיווח חודשי של כמה שעות עבדתי או מה שזה לא היה... ואז עלה בראשי רעיון מבריק! אמרתי לה שחנכתי תלמיד משכבה תחתונה... רק לא סיפרתי לה שהתלמיד הזה הוא החבר הכי טוב שלי וחנכתי אותו רק 3 חודשים.. חחחח בכל מקרה.. רשמו לי שעשיתי מחויבות אישית ע"י חניכת תלמיד מכיתה ט'... וככה יצאתי מזה..