לגבי ה3 שלך .
אם אני לא סופר את החברים מיוצאים לחיים ו/או אנשים שהכרתי דרכם , אז אפשר לומר שרוב חברי הטובים ביותר נשואים . ומכוון שהם כאלה(חברי הטובים ביותר) אני מדבר איתם על הכל . אבל תמיד יש הרגשה של "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" וכשנכנסתי ליוצאים לחיים , לא היתה ההרגשה הזו - אפילו ההורים שלי ,שהם מאד קרובים אלי ומנסים להיות כמה שיותר מבינים - לא מבינים ! רק מי שעבר את מה שעברתי ומי שחווה את החוויות ואת עולם המושגים שלי , יכול להבין על מה אני מדבר כשאני אומר לו למשל את המילה :ריח ! אז הקבוצה נתנה לי להרגיש לא מיוחד (החולה סרטן של החבר'ה) נתנה לי להרגיש נורמלי , וכמו כולם . אני יודע שאם היו מכניסים אפילו את החבר הכי טוב שלי כשהוא נשוי ואפילו ללא אשתו , הייתי יודע שאני לא כמו כולם (מבחינתו ובשלב מסויים מבחינתי) וזה שוב היה מרגיש כמו "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". הודג'יק.
