חתימות: מאמר הקהילה ../images/Emo39.gif
כשאדם חותם, הוא כותב את שמו שלו. אלו האותיות הנהירות לו ביותר, והמיומנות הכתיבתית שלו בהן היא הגבוהה ביותר. ילדים בגיל 4 כבר כותבים את שמם, הרבה לפני שהם קוראים או כותבים כל דבר אחר. שמו של האדם מורכב משם ושם משפחה. השם הוא הזיהוי הכי מובהק של האדם. גם במסיבת קוקטייל רועשת בה לא שומעים דברים שנאמרים בצעקה לתוך האוזן, רוב הסיכויים שתשמעו את שמכם נאמר בקצה השני של החדר. מרגלים לומדים להגיב אוטומטית לשם שהוא לא שמם כך שתגובתם תיראה אמינה. שם המשפחה נותן את תחושת השייכות של האדם, הבסיס שממנו הוא צמח ובא. אנשים מתביישים בשמם, מחליפים אותו, שומרים עליו בצמוד לשם נוסף, בכל המקרים השלו - השם נושא עמו יחסים רגשיים למשפחה, לעדה, למוצא ולתרבות. השם הזה פחות מיומן עלינו )למרות שיש אנשים שנקראים בשם המשפחה שלהם!( ובכל זאת סביר ששם המשפחה נכתב ביתר מיומנות מאשר מילים אחרות. חתימה היא השארת חותם, סימן שמייצג את האדם. תארו לכם שהיינו צריכים לבחור צורה שתייצג אותנו - מה הייתם בוחרים? פרח, מפלצת, איש - גפרורים, עיגול כחול, תמונה של פיקאסו? אם יש לכם קעקוע - איך בחרתם אותו? החתימה היא מצד אחד הייצוג הכי מובהק של האדם, אבל מצד שני אל לנו לשכוח - שהיא ייצוג שהאדם בחר. כלומר, היא אמנם מעידה רבות על האדם, אבל היא גם מעידה על האדם כפי שהוא רוצה להיראות. על שלושה דברים אני מסתכלת במבט ראשון בחתימה, לפי הסדר הזה: - האם האדם כתב את שמו ושם משפחתו, רק אחד מהם, מה בא לפני מה, האם השם ברור? - האם הכתב שבחתימה שונה משאר הכתב שעל הדף? - הצורה והגודל האופיינים של החתימה. ללא ספק קיימים מרכיבים חשובים נוספים: מיקום החתימה, אופי הקו והתנועה, הלחץ, ועוד ועוד. כאשר אדם כותב את שמו הפרטי בלבד, נראה שהוא מביט על עצמו כאדם פרטי ומנותק מהמקורות מהם הוא בא (הווריאציות כל כך מרובות ושונות זו מזו שחייבים להבין אמירה זו ככללית בלבד). כאשר אדם כותב רק את שם משפחתו: נראה שהוא מחויב לחברה יותר מאשר לעצמו הפרטי. כאשר אדם כותב בכתב לא ברור, נראה שהוא לא מרגיש צורך להיות ברור (למשל בגלל שהוא מתנשא) או לחילופין, מעדיף להסתיר. כאשר הכתב מאוד שונה מהכתב שעל הדף, כל פרשנות תלויה באופי השוני. למשל, כתב מאוד גדול וחתימה מאוד קטנה יכולים להעיד על אדם שכלפי חוץ מפגין בטחון עצמי ומנהיגות, אך עמוק בפנים חש קטן ושולי. אם הכתב איטי ומצויר והחתימה מהירה וספונטנית, נראה שהאדם עושה רושם רב על סביבתו, אבל למעשה הוא מתוחכם יותר ו"ממציא את עצמו" בשביל הרושם, או לחילופין צריך את הפידבק התמידי של הסביבה כדי לשים את עצמו במסגרת. צורת וגודל החתימה הם עניינים לגמרי אינדיבידואליים. יש מוזיקאים שחותמים במפתח סול, כולנו מכירים את החתימות של הרופאים ושל סלבריטיז. חשוב לזכור שבגרפולוגיה תמיד תמיד חשוב יותר להסתכל על המקרה הספציפי ופחות על הכללים הנוקשים. אדם יכול לכתוב דף שלם ולא למצוא מקום לחתימה, ובסוף, בפינה בצד שמאל ברווח של פחות מסמ´ לכתוב את שמו בקטן. במקרה הזה - לא כל כך משנה איך החתימה נראית ומה כתוב בה, אלא העניין שהאיש פשוט שכח להשאיר לעצמו מקום ! אדם כזה ודאי מעמיד בסולם העדיפויות שלו כל דבר אחר לפני עצמו !
sorry אז.. מישהו מוכן לעזור לי...?