אולי סטודנט
New member
יש מילה כזו שצוחקים עליי כשאני אומר אותה:
ערכים. חברים זהו שורש הבעיה. עד שהפוליטיקאים שלנו לא ייזכרו במילה הזו המדינה תמשיך להיות כמו שהיא היום. כי לביבי לא אכפת מכם. לביבי אכפת רק מביבי. לליברמן אכפת רק מליברמן. לברק אכפת רק מברק. ללבני אכפת רק מלבני. לישי אכפת רק מישי. והרשימה עוד ארוכה... אז הורידו את המחיר של הקוטג', ונגיד שיורידו את המחיר של הדלק, וישפרו את תנאי הרופאים, ויסדרו דיור בר השגה. הם יעשו את זה (אם בכלל) רק כדי שכולנו נסתום את הפה ונחייך קצת. ואז ימצאו דרך חדשה לדפוק אותנו ולתת עוד קצת כסף לאריסון, דנקנר, תשובה וחבריהם. רבותיי כל מה שעושים ה"מנהיגים" הנבחרים שלנו, זה רק בשביל שנירגע ונסתום את הפה. אבל שום דבר באמת לא משתנה. לי נפל האסימון אחרי אסון הכרמל. עזבו את העובדה ש40 אנשים היו צריכים למות ויער שלם היה צריך להשרף כדי שהפוליטיקאים שלנו יבינו שבמדינה שבה כל קיץ יש שריפות אין ספור, צריך טייסת כיבוי. אבל עזבו את זה. אסון הכרמל היה מחדל מדיני ברמה קטסטרופלית. "המדינה ברשימת 15 המדינות המפותחות בעולם" כמו שמישהו ציין מקודם, לא יכולה להתמודד עם שרפה שהתחילה מאוד קטנה ונגמרה כולכם יודעים איך. אחרי המחדל הנוראי הזה, האם שמעתם מישהו אומר: "האחריות שלי, אני אשא בתוצאות" כשחושבים על זה, מתי פעם אחרונה פוליטיקאי בישראל אמר את זה בכלל? ביבי הפיל על אלי ישי, הוא הפיל על שטייניץ, הוא על ברק, ברק בכלל בחו"ל. ליברמן מאשים את השמאלנים. לבני מאשימה את כולם. כרגיל. אותו דבר קרה עם הקוטג', דלק, דיור, רפואה ושוב, הרשימה עוד ארוכה. שורה תחתונה, מה שאני מנסה להגיד: גם אם באורח פלא הממשלה תענה לכל הצרכים שלכם, או לחלק מהם, אל תפסיקו. אל תפסיקו עם המחאה. כי המצב הוא כזה לא בגלל הקוטג'. הקוטג', הדירות, המשכורות, כל אלה הם תוצאה של בעיה. הבעיה היא אובדן הערכים. על זה אנחנו צריכים להפגין. אבל שוב, אולי אני סתם נאיבי.
ערכים. חברים זהו שורש הבעיה. עד שהפוליטיקאים שלנו לא ייזכרו במילה הזו המדינה תמשיך להיות כמו שהיא היום. כי לביבי לא אכפת מכם. לביבי אכפת רק מביבי. לליברמן אכפת רק מליברמן. לברק אכפת רק מברק. ללבני אכפת רק מלבני. לישי אכפת רק מישי. והרשימה עוד ארוכה... אז הורידו את המחיר של הקוטג', ונגיד שיורידו את המחיר של הדלק, וישפרו את תנאי הרופאים, ויסדרו דיור בר השגה. הם יעשו את זה (אם בכלל) רק כדי שכולנו נסתום את הפה ונחייך קצת. ואז ימצאו דרך חדשה לדפוק אותנו ולתת עוד קצת כסף לאריסון, דנקנר, תשובה וחבריהם. רבותיי כל מה שעושים ה"מנהיגים" הנבחרים שלנו, זה רק בשביל שנירגע ונסתום את הפה. אבל שום דבר באמת לא משתנה. לי נפל האסימון אחרי אסון הכרמל. עזבו את העובדה ש40 אנשים היו צריכים למות ויער שלם היה צריך להשרף כדי שהפוליטיקאים שלנו יבינו שבמדינה שבה כל קיץ יש שריפות אין ספור, צריך טייסת כיבוי. אבל עזבו את זה. אסון הכרמל היה מחדל מדיני ברמה קטסטרופלית. "המדינה ברשימת 15 המדינות המפותחות בעולם" כמו שמישהו ציין מקודם, לא יכולה להתמודד עם שרפה שהתחילה מאוד קטנה ונגמרה כולכם יודעים איך. אחרי המחדל הנוראי הזה, האם שמעתם מישהו אומר: "האחריות שלי, אני אשא בתוצאות" כשחושבים על זה, מתי פעם אחרונה פוליטיקאי בישראל אמר את זה בכלל? ביבי הפיל על אלי ישי, הוא הפיל על שטייניץ, הוא על ברק, ברק בכלל בחו"ל. ליברמן מאשים את השמאלנים. לבני מאשימה את כולם. כרגיל. אותו דבר קרה עם הקוטג', דלק, דיור, רפואה ושוב, הרשימה עוד ארוכה. שורה תחתונה, מה שאני מנסה להגיד: גם אם באורח פלא הממשלה תענה לכל הצרכים שלכם, או לחלק מהם, אל תפסיקו. אל תפסיקו עם המחאה. כי המצב הוא כזה לא בגלל הקוטג'. הקוטג', הדירות, המשכורות, כל אלה הם תוצאה של בעיה. הבעיה היא אובדן הערכים. על זה אנחנו צריכים להפגין. אבל שוב, אולי אני סתם נאיבי.