יש מילים שמשמעותן שונה לפי ההטעמה?

[kabeemulo]

האם אתה יכול להסביר יותר? לא השתכנעתי.

 

[איליה קוגן]

מה זאת אומרת "קשה להבחין בהטעמה השונה"?

בעברית יש רק סוג אחד של טעם, ובמילים בנות הברה אחת יש רק אופציה אחת לטעם. אין שום הבדל בהגייה בין "אח" ל"אח".

 

[דאנטה]

יש הבדל, דומה קצת לאקצנטים בצרפתית

שבו הטעם ׳עולה׳ או ׳יורד׳ בהברה.
פניתי לקולגה שלי בסוגיה זו, והוא אמר שהוא יעביר לי הסבר מפורט על הטעמים השונים
וגם על ההבדלים באופן הגייתם של מילים בנות הברה אחת.

 

[איליה קוגן]

בעברית המודרנית? נשמע לי כמו מדע בדיוני.

אולי היו הבדלים כאלה בתקופות קדומות, בתקופות שבהן היה גם הבדל בין תנועות קצרות לתנועות ארוכות. אבל בעברית הישראלית מבטאים את המילים "אח" ו"אח" בצורה זהה לחלוטין.

 

[איליה קוגן]

אגב, מה זה טעם עולה או יורד בצרפתית?

תוכל להביא דוגמה?

 

[דאנטה]

אולי בגלל החינוך הקלאסי,

יותר קל לי לחשוב על דוגמאות ביוונית עתיקה: ההבדל בין אקוטוס וגרביס ביוונית עתיקה. כלומר, ההטעמה ׳עולה׳ או ׳יורדת׳ על ההברה.

 

[איליה קוגן]

ביוונית עתיקה זה אכן המצב.

יש אפילו הטוענים שהיא שפה טונאלית, כי גובה הצליל יכול להשפיע על המשמעות. המצב דומה, למשל, בשוודית ובסרבית/קרואטית.
אבל אי אפשר להסיק מזה על צרפתית או עברית, בהן יש רק סוג אחד של טעם, וגובה הצליל לא משנה את המשמעות.

 

[kabeemulo]

יש גם מלים קליטיות, חסרות טעם:

למשל, המשפטים "אמרתי לא." ו"אמרתי לו." לא מבוטאים באופן זהה, כי בראשון יש הטעמה על המלה "לא" ובשני אין הטעמה על המלה "לו" (לפחות באופן ההגיה הרגיל, בלי הדגשות מיוחדות).

אבל לגבי שתי המשמעויות של "אח" אני מסכים לגמרי: שתי המלים הן מלים לא־קליטיות בנות הברה אחת, ומבוטאות באופן זהה.

 

[מיכי 10]

אז זה די קשור גם לדברים שאיליה הביא קודם,

אלא שהוא דיבר על הֶטרונימים, מילים בהן האיות שווה, אך ההגייה והמשמעות שונות. הנה, כאן:

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=943&messageid=173378748

ובדומה לדוגמה שלך, בֹּקֶר - בּוֹקֵר, אני מוסיפה את קֹדֶם (בזמן מוקדם יותר) - קוֹדֵם (זה שהיה לפני כן). עֹגֶן (המִתקן שמחזיק את האונייה במקומה) - עוֹגֵן (מי שעוגן עם ספינתו בנמל, למשל).

 

[trilliane]

הומוגרפים (זה המונח המקובל והמוכר יותר)

 

[עידןל9]

תודה לכל מי שענה

לא ידעתי למי להגיב, אז החלטתי להגיב להודעה התחתונה, אבל כל ההודעה מעניינות.
בעיקרון חיפשתי דוגמאות כמו אוכל - אוכל, מאותו הפועל.

 

[מיכי 10]

התכוונת בטח מאותו שורש, נכון?

כי הדוגמאות שלך מכילות שם + פועל.

 

[עידןל9]

כן, לזה התכוונתי

אבל בוקר ובוקר מאותו שורש, לא? ב.ק.ר או היית אומרת שאלה שני שורשים נפרדים אבל עם אותו האותיות?
התכוונתי מאותו שורש אבל גם עם משמעות זהה.

 

[מיכי 10]

אני לא יודעת לומר לך אם

*** שתי המילים שייכות לאותו *שורש*, כי הן באות ממקורות שונים לגמרי. אבל אלה מילים שנשמעות אותו דבר, אךך המשמעות שלהן שונה.

לעומת אחת הדוגמאות שאני נתתי למעלה, על אותו משקל (של בקר - בוקר), והן: קדם - קודם. הן שייכות גם לאותו שורש.

*~*~*~*~*
*** הערה: בּוֹקֵר - שורש ב.ק.ר.

לפי מילון אבן שושן:
בֹּקֶר - ערבית: בֻּכְּרַה.