יש מצב שחוצנים חוטפים אנשים בישראל

כשאבי, ז"ל, הלך לעולמו

ישבנו שבעה בביתו. אבל בלילה כולם הלכו לביתם, ואני נשארתי שם עם נר זיכרון של שיבעה ימים. כיביתי את האור וישבתי בסלון לבדי, עם האורות והצללים שהנר יצר. זאת הייתה חוויה מרגשת, תערובת של העצב בגלל הפרידה מאבי האהוב שהיה גם ידיד טוב לי, ומיסתורין. ישבתי וקראתי, דומע, את המכתב ששלחתי לו כשקבל תואר "יקיר העיר"... הנה המכתב
 
מרגש...

אני יודעת מניסיון, שפרידה ממישהו שסיים את חייו הגשמיים היא נורא קשה, אבל חשוב לדעת שהיא רק זמנית.
 
גם בזה קשה לי להאמין

שיום אחד אפגש שוב עם הורי שנפטרו ואשוחח עימם. אני לפעמים מפנטז על זה, אבל לא מאמין שזה יקרה.
 

A M S T A F1

New member
אני דווקא מקווה לפגוש את אבי זה היתרון היחיד

בלמות
נניח ביום מן הימים כשזה יקרה
ואני גם בונה על זה שמדענים גילו
עכשיו שיש חומר אפל ביקום שלא עמדנו על טיבו
אז יש לנו סיכוי שאולי בכל זאת משהו מיסתורי שולט על היקום
 
כפי שאני מבינה את הדברים...

התודעה/הרוח ממשיכה להתקיים גם כאשר הגוף הפיזי מתכלה, מאחר שהחיים התודעתיים/רוחניים הרבה יותר ממושכים (כנראה נצחיים) מהקיום הגשמי. מכאן, שקשרים בינאישיים שמתקיימים במהלך החיים הפיזיים, בעיקר הקרובים שבהם, מתקיימים למעשה גם ברובד התודעתי/רוחני הגבוה יותר. פרידה במהלך החיים הגשמיים תהיה, לרוב, פסק זמן, למרות הרגשת האובדן.
זה כמובן לא שולל את הרגשות שמתלווים לאובדן וודאי שלא שולל את הגעגועים.

אני יודעת שקשה לתפוס את זה בזמן שאנחנו חיים בגופים פיזיים, ומעבר לכך, מומלץ לשחרר רגשית את אלה שעברו מן העולם, כך שגם אם קשה לקבל את הטענה לעיל, זה לגמרי בסדר.
 
זו אמונה בדיוק כמו כל אמונה דתית אחרת

ואמונה שנועדה להפחית את הפחד מהסוף, ולהקל את הכאב שאנו חשים כשמישהו יקר הולך מאיתנו, אפשר בהחלט להבין אותה אבל זה עדיין לא הופך אותה לנכונה.
 

Doolin

New member
הטקסט שכתבת מאוד מרגש


 
זה לא מוזר, זה קורה לא פעם

הרבה פעמים אנשים מרגישים פגיעים יותר אחרי אובדן או איזושהי התמודדות קשה בחיים -- זה מאוד אנושי.

אני חושבת שהפיתרון הפרקטי שאתה מיישם הוא לא רע. פיתרון נוסף, לדעתי יעיל יותר, הוא לישון עם חתול/ה או כלב/ה במיטה או לפחות באותו החדר.
אני הרבה יותר רגועה כשהחתולים שלי, או לפחות אחד מהם, איתי במיטה כשאני הולכת לישון, מרגישה יותר מוגנת לידם וברור לי שזה משהו אנרגטי.
 

A M S T A F1

New member
מרגש מאוד וגם לא חשבתי על זה

שאפשר לגדל בעל חיים
מזמן הייתה לי הקמיהה אפילו גדל ציפור אבל
חששתי מהעיניין הטכני של הניקיון
 
זה קצת בעייתי לגדל חיה בכלוב...

... ההפרדה הזו פוגעת גם בחופש האישי של אותה ציפור (או כל חיה אחרת שמגדלים בכלוב, טרריום או אקווריום) וגם מחבלת בקשר עם המאמץ/ת.
לדעתי, הדרך הטובה ביותר עבור שני הצדדים היא לגדל חיה כלשהי בערך כמו שמגדלים ילד, עם ההתאמות המתבקשות (בהתאם לצרכים המיוחדים של אותה חיה). מניסיוני, חתולים וכלבים הם אידאליים לסוג כזה של קשר הורה-ילד, אבל הרבה יותר קל לגדל אותם בהשוואה לילדים אנושיים, ואפשר במקביל לבנות איתם קשר חברי מאוד קרוב ושיוויוני (הם מגיעים לבגרות מהר מאוד יחסית לאנושיים, אבל מהבחינה החברתית-פוליטית הם נשארים בתפקיד הילדים במשפחה).
 

A M S T A F1

New member
יש לי בעיה להאמין בקיומו של הרובד הרוחני

כי ביום יום אני חי בעולם הבשר
וקשה לי להיתמודד עם משהו שלא ניגלה לחושיי

אי לכך ולמרות זאת יום לפני רעידת האדמה באירן
חלמתי חלום חזק מאוד של הרס נוראי שקרה דווקא בשכונת מגוריי
מלא בורות ניפערו באדמה ומיים החלו לצאת מהם והרחוב היתמלא
באדמה בוצית שאיימה לטפס לכל מקום
ואז היתעוררתי והיתפללתי להודות להשם אם הוא שם
על כך שזה היה רק חלום
 
זה נשמע לי יותר כמו דימוי להרגשה פנימית...

... שהשתקפה בחלום. יכול להיות שהבורות שנפערו באדמה משקפים הרגשה של חוסר יציבות, הצפת המים אולי משקפת הצפה רגשית והבוץ אולי משקף מצב שדורש התמודדות לא פשוטה כדי לצאת ממנו.
הדימויים בחלומות יכולים להיות מפחידים, אבל לרוב, הם רק מייצגים רגשות, תחושות ומחשבות.
 
למעלה