חמי וחמותי בכלל לא מדברים עם הילדים
עד שהילדים מגיעים לגיל שנה, ו/או מתחילים לדבר. כי לדבריהם "הם קטנים, לא מבינים". לפני חודשיים היא נדהמה שבעלי אמר לקטנה (בת שנה וחצי שבוע הבא) "שימי את זה בפח" והיא הלכה לפח ושמה את הנייר בתוכו. "איך זה יכול להיות? היא הרי לא מדברת, אז איך היא מבינה?" דברי החוכמה של חמותי. רציתי להגיד לה שהיא עצמה מדברת אבל לא מבינה שילדים מבינים מגיל אפס. צריך רק לדבר אליהם כמו אנשים ולא כמו לאדיוטים. והקטע של להחליף חיתול מזכיר לי משהו: שהבת הגדולה שלנו הייתה בת שלושה שבועות חליתי באבעבעות רוח. הרופאים אמרו לי שאם אני רוצה להמשיך להניק אז אפשר רק דרך שאיבת החלב, על מנת שהיא לא תלקק את הפעצים. היה מאוד קשה להחזיר אותה לציצי אחרי המחלה, אז החלטתי להמשיך לשאוב. שאבתי במשך חצי שנה. פעם אחת הלכנו לחמותי ואני שאבתי בקבוק. פתאום חמותי אומרת :"אוף יש פה ריח של קקי. שלגיה, אולי תחליפי לילדה חיתול" אמרתי לבעלי שיחליף לה חיתול כי אני שואבת, וחמותי כעסה ואמרה, אבל אני אמרתי לך. תני לו לנוח. מובן שהיא עצמה לא הציעה להחליף לילדים שלי חיתול, ואפילו לא להאכיל אותם מהבקבוק. מטריף אותי איך היא גידלה 2 ילדים.....