יש משהו שאני צריכה לפרוק מהלב

[שיקסה]

יש משהו שאני צריכה לפרוק מהלב

אתמול הייתי בבת מצווה של המשפחה שלי שהגיע מחו"ל במיוחד לעשות את הבת מצווה פה בארץ. הארוע התקיים בדן אינטרקונטיננטל. כל עוד שהייתי רווקה ונשואה הם היו מתיחסים אלי יפה. אבל שאני היום גרושה עם ילדה הרגשתי שהם התרחקו ממני מאוד. בני הדודים שלי מחו"ל אמרו לי רק שלום עם חצי חיוך והמשיכו הלאה. אפילו לא עמדו לשאול מה שלומי ומה קורה. אני לא מבינה אותם אצלנו במשפחה גרושה זה אות קלון. ז"א אם את גרושה אז את מצורעת. ביום שההורים שלי אמרו לאחותה של אמא שלי שאני מתגרשת הם עשו הכול כדי להחזיר אותי יחד עם הגרוש שלי הם אמרו לי מה אנשים ידברו, השם שלך לא חשוב לך? איך את יכולה להתמודד בלי בעל וילדה? את לא מסוגלת להסתדד. אף אחד לא יתחתן איתך מהעדה שלנו וכו'. אמרתי להם - אל תחיו את החיים שלי בבקשה לכם חשוב השם. לי חשוב החיים. אם יקרה לי משהו אף אחד לא יטפל בבת שלי כמו שאני מטפלת. אתם מעדיפים לסבול אבל לא להתגרש אני מעדיפה לחיות ולהתגרש. נחזור לארוע אז אתמול הרגשתי על הבשר שלי ריחוק מהם כל כך רציתי לבכות עמדו לי דמעות בעיניים ההורים שלי קלטו שמשהו לא בסדר איתי אמא שלי ניסתה לדבר איתי ולא סיפרתי לה כלום כדי לא לפגוע בה הארוע הזה נחרט חזק בראש שלי הייתי חייבת לפרוק את זה ממני אני לא מדברת בד"כ על החיים שלי אבל זה הציק לי מאוד

 

[3 שרונית]

לחייך, במצבים כאלה לחייך

לזקוף הראש ולשים (מותר להגיד פה זין???) על כולם. לא מבינה למה את נותנת להם להגיע אלייך בכלל, מחר יחזרו לחו"ל ואת תשארי פה אם ההחלטות שלך והחיים שלך.

 

[שיקסה]

זה מה שאני עשיתי

לא התיחסתי אליהם הרמתי את הראש ולא נתתי לזה להשפיע עלי חיצונית אבל פנימית הושפעתי וזו עובדה

 

[magenta73]

איזה אנשים קטנים...

תגידי תודה שאת לא צריכה לפגוש אותם הרבה, וזהו. תחיי את החיים שלך, בשבילך.

 

[שיקסה]

זה מה שאני עושה

הם מאשימים אותי בגירושים שלי וחושבים שאם מתחתנים אז זה לטוב ולרע אמרתי להם פעם אחת - אל תחיו את החיים של אחרים אין לכם מושג מה הולך בחיים שלהם.

 

[Star_Dust]

תתרחקי מאנשים שעושים לך רע ../images/Emo24.gif

זה שהם משפחה, לא נותן להם שום לגיטימציה להכתיב לך איך לחיות את חייך. עשית צעד אמיץ ונכון עבורך ועבור ילדתך כשהתגרשת. מה זה משנה מה הם חושבים? עצוב לקרוא שהם גרמו לך להרגיש רע. משמח לדעת שהם לא חיים בארץ ולכן לא תיאלצי לפגוש אותם יותר מדי. פשוט התנתקי מהם. מאחלת לך רק טוב

 

[magenta73]

זה מדהים

שאנשים חיים בתוך בועת נורמות (נורמות מאוד ישנות יש לציין), ולא שמים לב שהם פוגעים באדם ועוד באדם קרוב אליהם. גם כשההורים שלי התגרשו המשפחה הפולנית עד כאב של אמא שלי לא התלהבה מהרעיון (מה יגידו השכנים?), אבל אחרי כמה פרצופים חמוצים ואנחות הם קיבלו את זה. כאמור, מזל שאת לא צריכה להתמודד עם זה הרבה ביום-ביום ומזל שההורים שלך תומכים בך. תסתכלי על החיובי.

 

[גונדרי]

לא יודע אם זה מהמשפחה שלך....

אבל אם כן, אז יש לך במשפחה 'דודים' מאוד לא מנומסים (מאוד!) אתמול בערב יצאתי מהבית שלי (בערך בשבע) וברמזור מישהו מאיזה רכב (בחור צעיר) שאל אותי איך מגיעים למלון דן, הוא כמובן שאל בצורה רבת נימוס וכבוד... משהו בסגנון: "איפה זה דן?" ואז כשהתחלתי להסביר לו איך הוא מגיע, אני שומע אותו שוב אומר: "מלון דן, איפה?" הסתכלתי עליו, והייתי בשוק כשהבנתי שהוא פשוט ויתר על ההסבר שלי (אלוהים יודע מאיזו סיבה), דילג עליי ושאל מישהו שעבר מאחוריי כאילו אני בכלל לא קיים. הוא פשוט זיפזפ אותי... ברגע הראשון רציתי לשרוף את הרכב של הערס הקטן.... או לפחות להסביר לו שהוא ערס קטן ומגעיל. אבל איזה טוב היה יוצא מזה? בקיצור, מקווה שהוא לא מהמשפחה שלך, או העדה שלך, ושאתם כולכם מקסימים אדיבים ולא חשוכים בכלל.

 

[שיקסה]

גם אני מקווה שזה לא מהמשפחה שלי

ואם כן אני לא רואה אותו ממטר. יש לי מזל שההורים שלי כל כך מבינים אותי וכל כך מתחשבים בי שהם לא חינכו אותי ככה הם חינכו אותי שכולם שווים ולא חשוב מה הוא

 

[moi24]

תשמעי, זה כואב

כולם תוהים למה בכלל את מקשיבה להם ומה את מתרגשת, אבל אני מבינה אותך לגמרי. כמעט כל דבר שעשיתי בחיים גרם למשפחה שלי להרים גבה. בשבילי זה רק עזר לי לקבל החלטות טובות יותר. הבנתי שאם זה חשוב לי כל כך שאני מוכנה ללכת נגד המשפחה שלי, אז זו באמת הבעיה שלהם ושהם ישברו את הראש איך להתמודד איתי. ובאמת בסוף היום, את חיה בשביל עצמך, אז תעשי מה שטוב לך.

 

[שיקסה]

אני מגיל צעיר מאוד עצמאית ועושה מה

שטוב לי ולא מתיחסת למה שאומרים לי עשיתי כל כך המון דברים שזה לא מתאים לעדה שלי (הם גרוזינים דרך אגב). אני אוסיף עוד משהו: אני ילדה מאומצת מגיל שבוע מרוסיה ההורים שלי השקיעו בי המון פינקו אותי ונתנו לי המון אבל הם נתנו לי דבר אחד - להגיע להחלטות שלי לבד למרות שהם ייעצו לי כיוון לפה או לפה או לשם. פעם ראשונה הרגשתי שאני לא שייכת לשם. שונאת פלצנות שונאת משחקים שונאת השוואות ושונאת שמחליטים בשביל משהו את החיים ההרגשה שלי היתה אתמול במילה אחת אני אסכם -חרא והינה דוגמא קטנה נכנסנו לשבת אחרי קבלת פנים איך שאנחנו מתישבים על השולחן פונה אלינו המלצר ואומר זה שמור למשפחה אמרתי לו שאנחנו משפחה קורבה אז פתאום בעלה של בת דודה שלי אומר לנו - שזה שמור למשפחה אמרתי להורים שלי ולאחותה של אמא שלי (השניה שהיא גם גרושה) בואו נשב במקום אחר ישבנו במקום אחר הרגשתי כאילו אני לא מפשחה פתאום אוףףףףףףףףףף חרא לי למרות שאני ממשיכה לחיות עם חיוך ענק

 

[באז באז]

יכול להיות שזה השלב

שהיית צריכה לעזוב... לפחות, זה השלב שאני הייתי עוזב.

 

[שיקסה]

כל כך רציתי לעזוב ולא להיות שם

אבל איך יכלתי לעכזב את ההורים שלי? הם לא יודעים ולא סיפרתי להם הסיבה היחידה שנשארתי שם זה ההורים שלי ככה ממזמן הייתי הולכת

 

[Old Girl]

לא הבנתי - המשפחה שאת

מדברת עליה כל הזמן היא המאמצת או הביולוגית? האם דחו אתכן מהשולחן בגלל שאת מאומצת? אני מקווה שהבנתי לא נכון.

 

[שיקסה]

אני אסביר לך

זו משפחה מאמצת לא מעוניינת להכיר את הביולוגית ולא רוצה קשר איתם הם לא דחו אותי בגלל שאני מאומצת הם מסתכלים עלי בתור מצורעת כי העזתי למרוד במשפחה ולהתגרש ולא לסבול בשקט

 

[Barvazoom]

קראתי גם את כל התגובות...ו -

נשמע שאולי המשפחה שלך מקנאים בתת מודע שלהם כי את יצאת אישה חזקה, שלא נשארה בבית רק כי "ככה מתנהגים" אלא בחרה בחיים טובים ולא בסבל. אולי אני עושה פסיכולוגיה בגרוש, ייתכן מאוד, אבל אני במקומך הייתי שמה את היחס הזה ואת המחשבות שלהם במקום הכי פחות חשוב בחיים שלי. הכוונה למדר את החשיבות שאנחנו נותנים לדברים שקורים לנו ומשפטים שזורקים לעברנו על אחת כמה וכמה ההתנהגות של האירוע אמש. אל תשכחי דבר שאני אומרת לעצמי הרבה - משפחה אמנם אמורה להיות הדבר הכי קרוב והכי חשוב אבל זה עדיין לא נותן להם את הזכות למרר את החיים ואו להחליט עבורנו ואו לומר את כל שעולה על רוחם רק כי מותר להם.

 

[Old Girl]

הי שיקסה

אני מבינה שבאת ממשפחה שמרנית שגורמת לך להרגיש שאסור לך להעדיף את אושרך ורווחתך על פני הציות לנורמות. קשה לקבל תגובות כאלה כשאת עושה צעד לא פשוט כמו גירושין, ומן הסתם זקוקה לתמיכה כזו או אחרת. אני מאמינה שגם בתוך המשפחה שלך יש אנשים שמעריכים אותך ואת הבחירות שלך. אולי אמא שלך, אחיות - אלה שצעירים יותר, משכילים יותר, קרובים אליך יותר ברמה הרגשית. תשאבי מהם את התמיכה שאת זקוקה לה, ותשמרי על הדיסטנס מהחלק הביקורתי של המשפחה. באירועים, את בחרת לדעתי בשיטת התנהגות נהדרת... את יכולה להשלים אותה בכך שתבקשי מקרובי המשפחה התומכים שלך לא להלאות אותך בפרטי התגובות של הקרובים השיפוטיים, ולחסוך ממך ניסיונות גישור והתערבות שלא הזמנת. כל הכבוד על ההחלטה, ומאחלת לך להמשיך "לחיות" - בלי בן זוג או עם בן זוג, מהעדה שלך או מכל עדה אחרת...

 

[ufffnick]

טוב. אז קצת אחרת...

כולם אמרו את התגובה המתבקשת של "שימי זין" ו- "תחיי את החיים שלך" ו-"מקנאים בך" וכו'. אבל בסופו של יום זה קשה. מאוד. אני נמנע מלהיות שופט בינך לבינם, לא אשים את כפיי בצד ה"צדק", כי צדק הוא עניין יחסי. אבל אומר את הדברים הבאים: משפחה זה הדבר הכי חזק שנמצא מאחוריך, בהעדרו מרגישים ערומים לגמרי, וקשה יותר כשהם פועלים נגדך. בחרת בדרך הנכונה בעינייך, לא נכנעת ללחץ שלהם וטוב שעשית כך. אבל זה המחיר, לאבד את הגב שהיה לך עד אותו יום. וזה הכי קשה בעולם. יכול להבין. משתתף בצערך וכאבך ומאחל לך את כל הכוח בעולם להמשיך בדרכך שלך, זו שבחרת מתוך שיקולים לטובתך ולטובת ילדתך. כי היא שלך, היא חייך. תהיי חזקה. יום נעים.

 

[שיקסה]

אולי הם מקנאים אולי הם מתבישים

אולי אולי ועוד אולי זה עדיין משפחה שלי למדתי להכיר אותם עכשיו יותר טוב אבל כדי לא לפגוע בהורים שלי אני יעביר את זה הלאה אבל בפעם אחרת אני אשמור מרחק כדי לא להיפגע שוב

 

[ufffnick]

בדברי התכוונתי

שזה לא משנה אם הם מקנאים או מתביישים או כל דבר אחר. בסופו של יום את חיה עם הכאב הכפול, הדחייה שלהם, והתמודדות לבד. אם הורייך הם מי שאת מספרת, הם ה-אנשים לספר להם ולקבל מהם את התמיכה להתמודדות הזו. אולי זה ירגיש לך בהתחלה שאת פוגעת בהם, אבל אל תשכחי שהורה, הדבר שהכי הכי ייתן ךו את התחושה והרצון לחיות זו הידיעה שהילדים שלו עדיין זקוקים לו, לא משנה לאיזו מטרה. את אמא, את יודעת איך זה מרגיש, ככה גם הם מרגישים.