יש עולם. אין סיפור

[בלגונה]

יש עולם. אין סיפור

קרה לכם שבניתם עולם שמאוד אהבתם, אבל לא משנה כמה חשבתם על עלילה מעניינת שתתאים לו, לא הצלחתם?
מה עושים?
יש לי עולם שמאוד בא לי שיהפוך לסיפור, אבל כל כמה שאני חושבת על העלילה, היא נשמעת לי רדודה ומשעממת. כאילו כל המהות שלה זה להראות פרטים על העולם. אני לא יודעת איך להתחמק מזה מבלי להפוך את הסיפור למאולץ וסתמי...
מה אתם אומרים? נתקלתם במצב דומה? אם כן מה עשיתם, ואם לא מה אתם מייעצים לי לעשות?

 

[phoenix2000]

אממ... שטח זר עבורי

בדרך כלל זה הפוך. חושבים על סיפור ואז בונים עולם בו הסיפור מתרחש. ועם הזמן מבצעים את התיקונים הדרושים.
אם אין לך סיפור שיכול להתלבש על העולם הזה בלי להרגיש כמו איזה סיור וירטואלי אז פשוט תוותרי על העולם הזה, או שתשימי אותו בצד עד שיהיה לך. אלא אם כן את מתכוונת לכתוב איזו אינציקלופדיה פיקטיבית אבל אני לא יודע כמה קהל יש לזה.

 

[בלגונה]

ברור שאני לא רוצה אנציקלופדיה

גם יש לי רעיון לעלילה, אבל העלילה לא מספיק מוצלחת לדעתי.
הבעיה היא, שהעולם הזה כבר יושב ומתבשל הרבה זמן, ואני ממש לא רוצה לעזוב אותו. אם אני אשאיר אותו בצד בלי לחשוב על עלילה, אני לא חושבת שהיא תגיע.
וזה עולם שכן בא לי לכתוב עליו...

 

[phoenix2000]

אם אין לך עלילה שמצדיקה סיפור אז מה הטעם.

את יכולה לנסות לשבת ולחשוב מה הופך את העולם שלך למיוחד וסביב זה לנסות להרכיב סיפור. אבל כמו שזה נראה לי, אין לך חשק לספר פה סיפור כמו שיש לך חשק להציג פה עולם. ובמקרה כזה אני לא בטוח עד כמה זה שווה לכתוב את הסיפור הזה.

 

[g l o r y]

המ.

האמת? כן.נתקלתי במצב כזה.
את מבינה, העולם שאני כותבת התחיל להתקיים לפני כמה עשורים. הוא לא היה ממש עולם כמו אוסף מקומות ששירתו את העולם הפנימי שלי כשהייתי קטנה. הדמויות גדלו והתפתחו יחד איתי והעולם סביבם השתנה. ואז החלטתי שאני רוצה לחלוק אותו עם אחרים, לכתוב את הדמויות שלי, לתעד אותן. אבל לשם כך הייתי צריכה לתת להן עולם אמיתי ומלא לעמוד עליו. אז יצרתי את אוורין, והוא הופיע מתוך הערפל של הדמיון שלי כמו תמונה שמתחדדת ככל שהיא נחשפת. עוד ועוד פרטים נוספו לו, בעקבותיהן הדמויות השתנו והתחדדו גם הן. בשלב מסויים העולם גדל הרבה מעבר לצורך של הדמויות ואני אוהבת אותו. פרטים הם דבר שאני אוהבת. אני נהנית לבנות עולמות ולדאוג שהכל יהיה הגיוני. אבל בשלב מסויים הבנתי שאני כבר לא יכולה להציג את כל העולם הזה בעזרת העלילה שיש לי. יש לי עולם עם כל כך הרבה פרטים ורוב הדמויות שלי לא יראו את רובם לעולם.
בשלב הזה התחלתי לפתח דמויות. לקחתי אספקט מסויים של העולם ובניתי דמות שתחווה אותו. עם יצירת הדמויות העלילה די צומחת מעצמה, מעצם הקונפליקטים ששזורים בעולם עצמו. מאוד עזר לי שיכולתי להקפיץ רעיונות ביני ובין קוראת הבטא שלי. אנחנו עוזרות אחת לשניה לפתח את העולמות שלנו במקביל ולכן אנחנו ממלאות אחת לשניה חורים סיפוריים. גם בעלילה וגם בדמויות.

מה שאני מציעה זה:
1) לא חייבים להציג את כל העולם על ידי קו עלילה אחד. לי יש בערך...... אממ.... מעל שישה עשר קווי עלילה כרגע, אני חושבת. כל אחד מראה אספקטים אחרים של העולם ואם הם ייכתבו הם כנראה לא יהיו קשורים אחד לשני עלילתית ולא יופיעו באותו ספר/סדרה.
2)תתחילי לפתח דמויות. זה כיף וזה יוצר רעיונות. נקודות המבט השונות שלהם יציגו את העולם ובגלל שהם באים מאספקטים שונים של העולם חייב להיווצר בינהם איזה קונפליקט, איזה קו עלילה.
3)אם כלו כל הקיצים, תמיד אפשר להציג את העולם ולקבל עזרה מאחרים בנוגע לרעיונות.

 

[בלגונה]

תודה על התגובה

באמת נראה לי שהיה לי חסר קצת עומק לדמויות. זה נשמע כמו רעיון שיכול להצליח.

תודה.
חוץ מזה, לפי מה שאת מתארת, העולם שלי לא מדגדג אפילו את קצה הזרת של העולם שלך. הוא נשמע ממש מעניין, תעלי עוד קטעים לפורום , שגם אנחנו נהנה

.

 

[g l o r y]

אבל אבל

אנגלית..... הכל באנגלית.... ויש בפורום מעין תגובת נגד לאנגלית. אני משתדלת לכתוב קטעים בעברית מפעם לפעם אבל גיליתי שקשה לי לכתוב דמויות שאני רגילה לכתוב באנגלית, בעברית. הן חושבות באנגלית, סוג של.

 

[בלגונה]

המממ

טוב, אני לא יודעת מה הנהלים של הפורום לגבי זה

. אני באופן אישי לא מתנגדת.

 

[g l o r y]

או, זה לא זה.

לפי מיטב ידיעתי למנהלות אין התנגדות. פשוט רוב באי הפורום מעדיפים לא לקרוא אנגלית. לפחות לפי מה שראיתי עד עכשיו.

 

[בלגונה]

לא יודעת לגבי אחרים,

לי אין בעיה לקרוא באנגלית. הבעיה היא, שאני לא כותבת באנגלית וגם לא קוראת מספיק באנגלית בשביל לתת ביקורת בונה.

 

[ויימס]

כנ"ל פה.

אני קוראת פראצ'ט באנגלית משחר נעוריי, אבל אני לא יכולה לבקר כתיבה באנגלית מבחינה טכנית. אני יכולה לבקר אותה מבחינה סיפורית, עם זאת.
אני לא יודעת, אצל הרבה מהכותבים הישראליים שכותבים באנגלית (חובבים, לא אלו שמשלמים להם על זה), משהו בכתיבה מרגיש פשטני, דל וחסר. אני לא מספיק חזקה טכנית בשביל להצביע על מה.

 

[g l o r y]

אוקי,

בסדר. מקבלת את האתגר.
עכשיו הבעיה היא להביא לפה משהו שקורא לא מעורה בעולם יוכל לקרוא. חיפשתי משהו קצר וקלטתי שרוב הקצרצרים שלי נכתבו בשביל הבטא שלי שאוהבת את הדמויות, ולכן הם כתובים ללא הצגת הדמויות והסברים נדרשים. חקל אפילו כתוב כמשחק תפקידים אז יש מעברים מהירים וקצובים בין נקודות מבט. אני אנסה לערוך משהו על אלניר, כי קרן אור חשוכה רצתה לראות אותה.
wish me luck!

 

[חתול השיממון]

גם אני רציתי!

אלניר זאת האלפית הקטנה שמדברת עם צללים? אם כן, אז גם אני רציתי. אם לא, אז כנראה רציתי סלמון והתבלבלתי.

 

[g l o r y]

יאפ זאת היא.

והבעיה איתה שהיא כמו חתול. היא עוברת בסיפורים של אחרים ואין לה יצירה משל עצמה. זתומרת, לא אחת כתובה. אז אני צריכה לקחת קטע מתוך משהו אחר ולערוך אותו ככה שהוא יציג את הדמויות במקום לצלול ישר לעמוקים.

 

[ויימס]

מעולם לא קרה לי.

אני לא מחובבי בניית העולם.

ספרי לנו על העולם?

 

[ויימס]

הזכרת לי את מחזור שער המוות.

שם יש איזה חבר שנודד בין עולמות עם הכלב שלו. הוא:
א. מביא איתו לעלילה את הקונפליקטים והבעיות מעולם הבית שלו.
ב. לא מכיר את העולמות שהוא מגיע אליהם, אז הוא לומד עליהם ביחד עם הקורא.
ג. מסתבך עם הדמויות המקומיות ובעיותיהן, ולפעמים פותר להן בעיות.

תקראי, אולי ייצא לך מזה משהו.

(הערה: קראתי את מחזור שער המוות כשהייתי בת 12 ומאוד אהבתי. לא אחראית על הטעם שלי בגיל 12. אין לראות בהמלצה זו ייעוץ רפואי)

 

[בלגונה]

רשמתי לעצמי

אבל סביר להניח שזה יכנס אל תוך רשימת ההמלצות האינסופית שלי. אין לי באמת זמן לכלום. גם לא לכתוב...

 

[g l o r y]

נכון!

סולו, קראו לו? או שאני הוזה? הוא היה פיטרין.
אני אישית אהבתי את הרעיון של העולם, וגם את הקטע של "בואו נסגור את שני הגזעים הכל יכולים בתוך צנצנת מטאפורית ונראה מי ינצח." זה כמו המסורת היפנית הזאת ששמים יצורים ארסיים בצנצנת והם הורגים אחד את השני עד שהכי ארסי נשאר.
&nbsp
אבל את יודעת.... אני לא ממש אהבתי את הסוף של העלילה הזאת. לי זה היה messy ולא ברור, והייתה לי באמת הרגשה שהיה שם יותר עולם מסיפור והסיפור בא אחרי העולם. אגב גם אני קראתי את זה כשהייתי בשנות העשרה המוקדמות אז גם אני לא ממש צעורה בו. מצד שני יש לי את הסדרה בבית ההורים אז אני יכולה להתעדכן אם אי פעם אני ארגיש צורך.

 

[ויימס]

האפלו.

אני דווקא הרגשתי שהם סגרו את הכל מעולה, אבל לא בטוחה שאני יכולה לנמק. XD
&nbsp
קיקסי ווינדזי!

 

[g l o r y]

אוי נכון

סולו היה שלי. אופס.
&nbsp
אני אהבתי את השני אבל. הסארטן שיש לו דימוי עצמי מהנמוכים שראיתי.
יש לי הרגשה שאולי התרגום גורע. אולי אני צריכה לקרוא את המקור.... מתי שהוא.