את לא מטומטמת
כולנו בוהים בטלוויזיה בימים האחרונים במין תערובת מוזרה שמורכבת חציה מאימה וחציה השני מתקווה . אני יכול לומר לך שגם לי ממש לא היה חשק לקום הבוקר לעבודה והייתי ממשחייב להכריח את עצמי לקום. אם הייתי שכיר ויכולתי להרשות לעצמי פשוט לקחת יום חופש או להודיע על יום מחלה הייתי עושה את זה אבל לצערי אני עצמאי ויש לי מחויבויות ללקוחות ואין לי אפשרות לעשות כל מה שאני רוצה. אז הכרחתי את עצמי לצאת מהבית, הלכתי למשרד ושם ישבתי והמשכתי לבהות בטלוויזיה כאילו אני עדיין בבית, במיטה. להורים שלי , המצב הנוכחי מזכיר את פרוץ מלחמת לבנון ב-82. הם לא מפסיקים להזכיר לי איך בדיוק כך זה התחיל אז , ואיך גם אז דיברו על 40 ק"מ , ועל זבנג וגמרנו שלאחריו תשקוט הארץ 40 שנה, ומשם המצב רק הסתבך והלך. והנה 25 שנה עברו ודור חדש שלא ידע את יוסף חוזר נלחם בלבנון (אחרי הפוגה של שש שנים) ואלו שעוד זוכרים את הסיבוב הקודם רק מחזיקים אצבעות שבניהם לא יחוו שוב את טראומה הנוראה ההיא. כבר אמר שלמה המלך, החכם מכל אדם :"עולם כמנהגו נוהג, מה שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש". ובמחשבה עגומה זו אני הולך לישון בתקווה לא להתעורר מחר לנפץ הקטיושה שתנחת על ביתי אשר בגוש דן. לילה טוב ושקט לכל עם ישראל...