לשון קשורה
ישנם תינוקות שנולדים עם לשון קשורה, כלומר, המיתר שמחבר את קצה הלשון לרצפת הפה (הפרנולום.) ארוך.
אפשר לחיות עם זה, אך לפעמים זה גורם לבעיה בהנקה ו\או בדיבור.
תינוקות שהלשון הקשורה מפריעה להם להנקה, לא יתפסו בצורה נכונה את הפיטמה ולכן יגרמו לפצעים חוזרים ונשנים, מה גם, הם לא מרוקנים את השד לגמרי והמצב גורר גודש, סתימות ושאר מרעין בישין...
ניתן לנתק את המיתר ע"י פעולה פשוטה הנקראת "פרונוטומי". מאלחשים את המקום עם משחה, וחותכים את החלק הדק וחסר כלי דם של המיתר. כמעט ולא יורד דם, לא כואב, התינוק לרוב אינו בוכה, ובד"כ מגיעה הקלה מידית בהנקה.
כיום, הרופאים לא ממהרים לבצע את הניתוק הפשוט, הגישה שלא לנתק את המיתר מבוססת על העקרון שלא לבצע פעולות שאין בהן צורך. הספרות הרפואית החלה משנת 2000 לערך לתאר במספר מחקרים את היעילות של ניתוק מיתר הלשון הקשורה לעזרה בהנקה.
אך, הרופאים מעדיפים שלא לבצע התערבות כירורגית אם היא לא הכרחית. מבחינת רוב הרופאים הנקה כואבת לא נקראת בעיה, הם ימליצו על ניתוק רק במצב שהתינוק לא יוכל לאכול בכלל ויאלצו להאכילו דרך זונדה, או כשמתחילים לדבר ויהיו בעיות בדיבור שלא יפתרו על ידי קלינאית תקשורת.
חלק מהרופאים אינם בקיאים בעידכונים של הגישה בטיפול בלשון קשורה, וחלקם חושבים כי מדובר בניתוח המתבצע בהרדמה כללית (נקרא פרנקטומי) ואין כל הצדקה לביצוע פעולה שכזו.
לכן, אם ילדך נולד עם לשון קשורה וזה מפריע להנקה, תצטרכי לבצע את הניתוק באופן פרטי או עם הרבה מרפקים.. אך דעי, ניתן לקבל הפנייה מהרופא המטפל לרופאים היודעים לבצע את הפרנוטומי.
(מעטים כיום הם הרופאים שמודעים לפעולת הפרנוטומי השונה מהפרנקטומי)
תפקיד האבחון מוטל על יועצת הנקה מוסמכת, היא זו שתקבע אם הלשון גורמת לבעית הנקה. רופאים שיקבעו כי הלשון לא מפריעה להנקה יכנסו לתחום שלא שייך להם!
סיפורנו האישי בקצרה:
הכאבים שסבלתי היו איומים! בתחילת כל הנקה הייתי רואה כתמים שחורים מול העיניים מרוב כאב. אחרי ההנקה כאב לי באופן תמידי. ניסיתי לחסוך בהנקות, הייתי דוחפת מוצץ לעיתים קרובות בשביל להמנע מהכאב הנורא.
אך מבחינת הרופאים זה לא מספיק בשביל לבצע את הניתוק (הפשוט כל כך).
התחננתי לרופאת ילדים ואחרי מספר ביקורים אצלה היא הפנתה אותי לרופא אף אוזן גרון מסוים, כשהגענו אליו אפילו בלי לבדוק הוא טען שהוא לא בעד לנתק.
הפקידות בקופ"ח לא הסכימו לשתף איתי פעולה כי טענו שהרופא היה מרויח עלי כסף אם הוא היה מנתק, ואם הוא המליץ לא לנתק סימן שזה מה שצריך לעשות.
עד שהגעתי אל ד"ר יעקב קזצקר רופא ילדים, ברגע ששמע שאני שוקלת להפסיק את ההנקה, הוא אמר "רק בשביל שלא תפסיקי זה שווה" ונתן לי הפניה.
הודעתי לפקידות בקופת חולים שאם אני נאלצת לשלם את הטיפול הזה באופן פרטי, בהזדמנות הראשונה אני עוברת קופה!! הן ידעו שאני רצינית כי כבר מספר פעמים היינו עם הרגל בחוץ
ולכן שכנעו את הרופא המחוזי לאשר "טופס 17"
לאחר תלאות רבות, הגענו אל ד"ר אייל בוצר, במרפאת פה ולסת באיכילוב, שהיה נחמד ואדיב הסביר בסבלנות את כל הנושא וענה על אלף השאלות והחששות. ובסוף כמובן ניתק בפחות מ60 שניות. ו... הציל אותי!
כשחזרתי הביתה היתה התגובה שלי "איפה הייתי קודם?! למה חכיתי?!"
לא תמיד ניתוק החלק הדק עוזר גם לדיבור, לפעמים נאלצים לבצע פעולה מסובכת יותר הפעולה השנייה נקראת פרנקטומי בה מסלקים את המיתר (שלרוב הוא עבה ועם כלי דם) ואח"כ תופרים את האיזור. בילדים קטנים פעולה זו מתבצעת לעיתים בהרדמה כללית.ולעיתים מאוד נדירות צריך לבצע ניתוק כזה גם בשביל הנקה.