כאילו דאאאא

[Mנטה]

כאילו דאאאא ../images/Emo5.gif

טוב, אין איך לנסח את זה יפה, אז נתחיל ישר בתכלס: אני Mנטה ואני מכורה. לא מצליחה להוציא משפט אחד קצר בן 3 מלים בלי להוסיף "כאילו". אין לי מושג כבר מתי צריך "כאילו" ומה משמעותה המקורית של המילה בהקשרים של אותם המשפטים. אין לי מושג איך להסביר לאנשים מה עושה ה"כאילו" במשפטים שלי. ובעקבות התפקחותי ויכולתי להודות בהתמכרות, גיליתי שכו-לם מסביבי טוחנים את ה"כאילו", כאילו שהיא איזה מזרון פלוגתי. החבר טוען שמדובר בזיהום סביבתי לשוני ושאם אני באמת ירוקה

כמו שאני מתיימרת להיות

אז הגיע הזמן לבער את הנגע. עצות ? רעיונות ? הסברים ? הקשרים ? הסטוריה סביבתית ? כי כאילו דאאא, אני זקוקה לעזרה

(עכשיו מגיע הרגע שאתם צריכים להגיד: Mנטה, כולנו אוהבים אותך

).

 

[ג שם]

Mנטה, הרגעי

זו הרי כאילו מן התמכרות חיננית שכזאת. ובניסוח עוד יותר גרוע: התמכרות בסתאאאאאאאם.

 

[אטיוד5]

תאמיני לי, sex זה כל כך לא נורא.

לא שאני מומחה גדול אבל די בטוח שאין הרי מין התמכרות כגבעות התמכרות למין.

 

[ג שם]

כאילו לא הבנתי

ולפני שלא הבנתי עוד חשבתי שלשם שינוי הצלחתי לחבר כאילו מן הודעה תמימה. אגב, הצטערתי לשמוע שאתה לא מומחה גדול. כאילו, אתה בטוח? ואתה אפילו לא בשלב ההתמחות?

 

[טללי בוקר]

אפשר תשובה פרטנית?

קיימים מבנים שונים של דיבור כאשר כל אופן מאפיין מגזר מסויים של האוכלוסיה ומגדיר את המשתמש בו. מבנה של דיבור יכול לכלול אינטונציה, שפת גוף וגם אוצר ביטויים. כשאדם נעמד מולך בגו מתוח, מכניס אגודל למכנסיים ואומר בטון פסקני "מה שעומד לקרות עכשיו זה ככה" הוא הציג עצמו באופן אינטואיטיבי כאיש צבא. בדומה לכך קיים מבנה דיבור המאפיין חרדים, הומוסקסואלים נשיים, פוליטיקאים, עארסים וכך הלאה קבוצות סטריאוטיפיות יותר או פחות, ואופן הדיבור הזה יוצר בין אנשי הקבוצה קרבה אינטואיטיבית. אדם שידבר במסגרת קבוצה במבנה דיבור שונה מהאחרים ייצור ניכור כלפיו. כאשר את מכניסה למשפט שלך "כזה", "כאילו" ו"דה?" את מציגה עצמך כמה שניתן להגדרה כ"שינקינאית", לאו דוקא תושבת שינקין אבל כמשתייכת לעולם התרבותי של החבר'ה שמסתובבים שם: תיאטרון, אופנה, שמאל פוליטי, פאבים... זה ייצור תחושת קירבה אינטואיטיבית בינך לבין חברים אחרים בקבוצה שתפגשי, אבל יוצר וימשיך ליצור רמה מסוימת של אי נוחות אצל החבר שלך אם הוא לא מזהה עצמו כמשתייך לה, ובמיוחד אם הערכים של שינקין גורמים לו אנטגוניזם.

 

[מוגג]

מזמן כבר לא.

שיינקין של הכאילו מת כבר מזמן. ואילו כאילו, הפכה בת בית אצל כל גוני האוכלוסייה. זוהי, מילת "חלל" שבאה להחליף נשימה/פסיק/ארגון מחשבתי. "למעשה" ו"בעצם" מהוותחליף, "כביכול", ל"כאילו" אך ממלאות, למעשה, את אותהפונקצייה. הפתרון, א. לחשוב לפני שמדברים. ב. לדבר לאט. ג. להרבות בהעוויות ובמחוות גוף. ד. לתת לזו שמולך את זכות הדיבור. ה. לא לדבר. אוהבים אותך מנטה וגם אותך, טל.

 

[טללי בוקר]

הוצאתי את דבריי מהקשרם

שינקין זה כמובן שם מותג שבאמת כבר מזמן לא קשור לשום מקום ולשום רחוב, אבל הכזה כאילו בהחלט לא הפכה בת בית אצל כל גוני האוכלוסייה, רסרים, פולטיקאים, עארסים וחרדים לא ייתפסו משתמשים בה. ההתבטאות הזאת מזהה מרחב תרבותי מסויים שפעם היה ממורכז בשינקין והיום התפשט לכל מקום אבל לא לכל שכבות האוכלוסיה.

 

[מוגג]

נכון שיש אוכלסיות שאינן משתמשות בזה

כאילו, אבל בדוק היטב אצל הרסרים למשל, אנשי מטולה קרית שמונה בית שאן קיבוצניקים ומושבניקים אצל רבים מהם השתרשה מילה זו כחלק מהדיבור. לכן אי אפשר לזהות אותה עם מרחב תרבותי מסויים. אלא אם אתה מגדיר את כל צופי הטלוויזיה בארץ כאוכלוסיה מוגדרת.

 

[ססילי]

אצלי הכאילו מתקשר דוקא לקבוצת גיל,

בני נוער, חיילים, וצעירים בתחילת שנות העשרים שלהם, כאילו פה וכאילו שם, סימן לקוליות, מילה אופנתית. דוקא אצל בני המעמד הבינוני, כלומר אצל הרוב.

 

[תִימִיד]

הגעתי אליכם מעמוד השער

אני חושבת שהשימוש ב"כאילו" באמת הרבה יותר נפוץ אצל הצעירים. הוא לא בהכרח בא ביחד עם "כזה" ובעיקר "דההה" ומשהו שלא אמרו פה זה שה"כאילו" בא הרבה כמילת חלל, אבל (אצלי לפחות) הוא בא הרבה מאוד פעמים במקום כלומר. (טוב נו... רציתי לכתוב כאן דוגמא אבל המוח לא מתפקד

פעם אחרת)

 

[ספלינטור]

ואני מכיר מישהו

דווקא לא כל-כך צעיר, שאומר "כביכול" במקום שאחרים אומרים "כאילו", ואני חייב לומר שזה יוצא נורא מצחיק.

 

[עורב פסימיסטי]

עוד "עולם תרבותי" כזה

ואבדנו. מוזר שאתם אומרים שאתם מתעניינים בשפה העברית ושאכפת לכם. אבל כשאנשים באים והורסים את השפה עם כל מיני תוספות מיותרות ולא הגיוניות בעליל, אתם באים ומסבירים שזה בסדר וזה טבעי ואין בעיה. אז אני אומר לכם - יש בעיה, ועוד איך!!!

 

[טללי בוקר]

ואני אומר

הלאה התוספים המלאכותיים, יש לחזור למקורות! ~ טללים נזכר בימים היפים בהם השכים עם שחר ומיהר לגרד את החזה השעיר ולצאת מהמערה לצוד שממיות מחמד לארוחת בוקר~

 

[זולל מישמישים]

רגע רגע

שממיות מחמד זה אני. האם שוב מנסים להאשים אותי בעורבנות פסימיסטית? או שטעיתי בהבנת הנקרא

 

[גנגי]

להאשים? זה לא אתה?

 

[מלפפון עם כח רצון]

המילה 'כאילו' באה לחפות על החשש

שלא תוכלי לבטא כוונתך בצורה טובה. קחי קצת ביטחון עצמי, חשבי מעט לפני שאת מתחילה לדבר- ונסי להתנסח בצורה הטובה ביותר. זכרי, כל עוד איננו קוראים מחשבות- לעולם לא נצליח להעביר במאה אחוז את כוונתינו לאדם אחר- אבל המילה 'כאילו' לא תחפה על כך, אלא רק תסגיר לעומד מולינו את החשש שלנו ממגבלה זו. בהצלחה!

 

[גנגי]

מחלקת גמילה

פעם היתה כאן מחלקה פעילה לגמילה מ-|...| אולי נפתח מחלקה לגמילה מ-|כאילו|?

 

[maec]

תהליך הגמילה שלי

כמישהי שבמשך שנים דיברה עם "כאילו" ואפילו לא היתה מודעת לעניין, עד כדי כך שגם כשהעירו לי, לא האמנתי, אני יותר ממבינה ללבך... בכל מקרה, לא בנוסטלגיה עסקינן, כי אם בפרקטיקה - חברה טובה, שה"אילו" שלי הפריע לה מאוד, הגתה תכנית גאונית - בכל פעם שאמרתי "כאילו" חזרה אחריי. בהתחלה התנגדתי, אפילו לא שמעתי את עצמי, אבל אחרי כמה פעמים, התחלתי לשים לב ותוך זמן קצר נגמלתי. זה נורא (במובן הנוראי של המילה) מעצבן בהתחלה, אבל גומל מהר יותר מכל שיטה אחרת שאני מכירה...

 

[תמי ב]

כשעדיין גרנו בישראל

בתי האמצעית, שהייתה כבת 15, היתה בבעייה קשה של "כאילו". הפתרון שלנו היה להדגיש בפניה משפטים שה"כאילו" הפך אותם למוזרים. היא הייתה אומרת, למשל "אתמול כאילו הלכתי" אז מייד היינו מבררים: הלכת כאילו או באמת? זה לא ממש עזר. רק המעבר לחו"ל והשתלטות השפה האנגלית על חייה גרמו לה לעזוב את ה"כאילו". יכול להיות שבשיחות עם חברותיה היא עדיין אומרת like , אבל "כאילו" אין יותר.

 

[צימעס]

זה מה שעידן עושה עם "את", וזה עובד!