כאילו לא חסרות בעיות בעולם....

כאילו לא חסרות בעיות בעולם....

הרופאה שלי הקודמת ילדה לפני איזה חודש, אז יש איזו רופאה מחליפה שכל פעם שאני הולכת אליה היא רואה שחורות... אז פעם קודמת הריצה אותי לבדיקות של כל מיני דברים, רק כדי לחזור אליה עם תוצאות שברוך השם הכל בסדר. ועכשיו עוד פעם יש לה תחזית שחורה, כנראה לא מצא חן בעיניה שהכל בסדר (אייקון של פרצוף כועס - לא עובדים לי האייקונים מפה)! אז עכשיו היא ראתה שהבטן של העובר מתאימה לשבועיים פחות ממה שאני עכשיו וגם פחות משאר אברי הגוף והמסקנה שלה היא שיש "פיגור גדילה של הבטן" ולכן, עלי שוב לרוץ לבדיקות של מעקב, ואם חלילה הבטן לא גדלה אז "צריך לילד אותי" חס ושלום!!! אז יש לי פה שתי שאלות ותמיהות: האם עלי בכלל להתייחס לזה מנקודת מבט של לידת בית, כלומר, האם זה משהו שמיילדת צריכה לדעת ותרצה לדעת? ושנית: אם למשל הייתי מחליטה לא לעשות א.ס. בכלל, כמו שהבנתי שיש פה כמה בנות שלא עשו סקירת מערכות בכלל, אז איך המיילדות בית מתייחסות לזה? האמת היא שפשוט בא לי להתעלם ממה שהיא אמרה, למרות שהייתי כן רוצה לדעת שהכל בסדר, אבל כבר נמאס לי שכל פעם שאני אצלה היא מוצאת משהו חדש לעקוב אחריו! האם יש פה מישהי עם סיפור דומה? תודה על ההתייחסות.
 

Shaya Muffins

New member
לרוץ לבדיקות של מעקב

שמי מיכל בונשטיין ואני מיילדת בית. אשמח לענות על שאלות מידי פעם... לשאלתך על חשיבות הא.ס לא ציינת באיזה שבוע את.לא הכרחי לעשות מעקב צמיחה בא.ס ניתן עי משוש הבטן לדעת שקיימת צמיחה. מכיוון שכבר עשית ויש לך ידע כזה את כבר לא יכולה להתעלם ממנו ועדיף לך לשלול את הבעיה ... כן, המידע הזה חשוב למיילדת שלך. מיילדות הבית מעדיפות שלאשה יש סקירת מערכות, ולעתים א.ס בשבוע 36 אם לא בטוחים לגבי גודל התינוק או מצגו. בכל אופן כדי לדעת אם אכן קיימת צמיחה או פיגור בצמיחה יש לחכות שבועיים בין בדיקה לבדיקה. א.ס כידוע אינו מדויק ולתפיסתנו- מיילדות הבית , צריכה להיות סיבה מאד חזקה כדי להפריע לתהליך הטבעי ולעשות זירוז. בהצלחה ' מיכל ב.
 
מיכל ברוכה הבאה!!!! ../images/Emo24.gif

כמה כייף לראות אותך כאן... אני בטוחה שתתרמי לנו רבות
 
הנה קישור לפתיחת כרטיס אישי חדש:

http://www.tapuz.co.il/pCards/myCard/login.asp . מתחת לכותרת "עולמות", מצד ימין, יש שתי קופסאות: העליונה "כניסה לעולם שלי", והתחתונה "עוד אין לך עולם משלך?" - "עולם" הוא בעצם "שם משתמש". שם את יכולה לבחור לעצמך ניק (nick, שם משתמש) משלך: ממלאת שם משתמש, סיסמה, כתובת דואר אלקטרוני, ולוחצת "הרשם". אם את זקוקה לליווי צמוד יותר בתהליך, תגידי (אפשר במסר).
 
ממש מעצבן ההלחצות האלו!

תני רק להבין כמה דברים לפני: לפי מה שהבנתי, התפתחות התינוק מתאימה לשבועיים אחורה? באיזה שבוע את? אם אני זוכרת נכון את סביב שבוע 27? אני ממש לא הייתי שוקלת ללדת מוקדם, לפחות לא לפני שהייתי שומעת לפחות עוד כמה חוות דעת שאומרות שיש סכנה משמעותית לתינוק אם הוא נשאר ברחם. נראה לי שיכול להיות הרבה יותר נזק לתינוק שמולידים אותו בצורה יזומה בשבוע כזה. אבל- קחי בחשבון שאני כמובן לא מומחית ולא ממש מבינה בזה, גם חסרה אינפורמציה. היא הסבירה לך מה זה אומר "פיגור גדילה של הבטן"??? מה ההשלכות שהיא בכזו קלות "זרקה" לך לידה מוקדמת??? יש לך כבר מיילדת? אם כן, אני הייתי מרימה אליה טלפון מחר בבוקר ומתייעצת איתה. אם אין לך מיילדת, את בכל מקרה יכולה להרים טלפון למיילדת ששמעת עליה המלצות ולשאול אותה לדעתה (אולי אילנה תיכנס היום בלילה ותוכל לענות לך). בינתיים קבלי
 

mise

New member
את כתבת בעצמך:

יש איזו רופאה מחליפה שכל פעם שאני הולכת אליה היא רואה שחורות... אז פעם קודמת הריצה אותי לבדיקות של כל מיני דברים, רק כדי לחזור אליה עם תוצאות שברוך השם הכל בסדר. ועכשיו עוד פעם יש לה תחזית שחורה, כנראה לא מצא חן בעיניה שהכל בסדר נו, ההחלטה בידיים שלך. להתרגש או לא? בכל פלח שוק יש גישות שונות, גם ברפואה. תבחרי מה לקחת ומה לא.
 

tookmy

New member
יש לך כמה דברים ללמוד:

שורה תחתונה: מותר לך לסרב. רק את קובעת מתי להיכנע להלחצות של הרופאים ומתי להקשיב לעצמך. אחד הדברים החשובים ביותר בהריון ובלידה ומאוחר יותר כהורים הוא להתחיל ללמוד להקשיב לעצמך ולמה שנכון לך. גם אני נכנעתי ללחציה של הרופאה שלי לעשות מי שפיר, בעיקר כשאחת הבדיקות היתה לא טובה. האמת? כעסתי על עצמי שנכנעתי וידעתי שהבדיקה מיותרת מבחינתי כי בעצמי ידעתי שאני לא זקוקה לבדיקה הזו. גם אם את מתכוונת ללדת בבית כדאי שתלמדי לסרב לרופאים. אולי שלא כתכנונך , כמוני , תגיעי לבית חולים ותצטרכי להגיד לרופאים שאת לא מוכנה לכל מיני דברים.
 

POOH*

New member
לא להילחץ...

אצלי בשני ההריונות היה פער בין גדילת הבטן לשאר האיברים. ובשני המקרים הרופא לא נלחץ. הוא כן המליץ על מעקב, אבל רק מעקב. והסביר לנו שאם הבטן תמשיך לגדול, אפילו אם ישמר הפער של השבועיים משאר האיברים אז זה בסדר. POOH
 
אז מה באמת היה בסוף?

האם הפער נשמר עד הלידה? האם בשני ההריונות ראית צורך ממשי לעקוב?
 

POOH*

New member
כן.

הפער נשמר עד להערכת המשקל האחרונה בשבוע 37. אח"כ לא עשיתי אולטרסאונדים יותר אז לא יודעת.. בשני ההריונות לא עשיתי יותר מדי מעקב בגלל זה. למרות שבשניהם זה התחיל באמצע ההריון כמו אצלך בשבוע 27-8-30. בהריון הראשון הייתי באולטרסאונד בערך פעם בחודש. בהריון השני הייתי עוד פחות.. וגם הייתי פחות לחוצה כי האבחנה כבר הייתה מוכרת לי. יש חשיבות למעקב מסויים רק כדי לראות שכל האיברים ממשיכים לגדול. גם אם שומרים על הפער.. יש בעיה אם הפער גדל כי זה יכול להצביחע על הפסקת גדילה של איבר מסויים. אבל לרוב הבדלים כאלה נובעים מטעויות במדידה.. POOH
 
יש פה נשים שלא עשו בכלל א.ס.?

כי אני שואלת את עצמי מה בעצם ניתן לעשות אם חלילה איזה איבר לא גדל... אם מגלים את זה מוקדם, אי אפשר הרי "ליילד" כדי לתת לו לגדול בחוץ (כמו שהרופאה שלי אמרה). אז מה המגמה בעצם? כן לעשות? לא לעשות? אני שואלת גם בשביל הריונות באים, כי כל הא.ס. שעשיתי רק גרמו לי לחרדות מיותרות.
 
אני לא

אבל לא עשיתי עדיין אף בדיקה, רק מחר אני הולכת פעם ראשונה לרופאה. בכל אופן אני לא מתכוונת לעשות א.ס. בכלל. אני מרגישה את הבטן שלי גדלה, אני יודעת שע"י מישוש של יד מקצועית אפשר להעריך משקל וכו'. אני אוכלת אוכל בריא ומרגישה טוב (ברוך השם שהבחילות עברו סופסוף...) - למה לחפש לעצמי סתם בעיות? וכמו שאמרת - הרעיון של "ליילד" אותך אם יש איזה איבר שחלילה לא בגודל המתאים - זה הרי מופרך לחלוטין. כאילו שבחוץ מחכה לו משהו יותר טוב... אני מאוד מצטרפת לדעה שלך שא.ס מוסיף חרדות מיותרות. אחד הדברים שמעלים את סף החרדה לדעתי זו העובדה שרופאים אוהבים למדוד הכל, להכניס אותך לסטטיסטיקה, ויגיעתם הבלתי נלאית לאיתור בעיות עוד לפני שהן נוצרות רק כדי שירגישו ש"הצילו עוד תינוק"...
 
ועוד משהו

הרי אישה בהריון אינה אישה חולה. היא נמצאת במצב רגיש מכל מיני בחינות בגלל שהיא נושאת בתוכה חיים חדשים. אין דבר יותר מופלא מזה. הרפאים מרוב שהם רואים כל שניה נשים בהריון כבר לא חשים כל כך את הפלא הזה, הם מתעסקים בדברים מאוד טכניים. אבל סך הכל, ירצו או לא, יש כמה דברים בסיסיים שאישה אמורה לשמור עליהם בהריון וזהו, המנגנון המופלא של בריאת חיים חדשים עובד בצורה שהיא לחלוטין מעל ומעבר לשליטתם. אני מרגישה שההריון שלי הוא משהו ביני לבין עצמי, ביני לבין בעלי, ביני לבין בורא עולם, כמובן שגם ביני ובין התינוק שיוולד בעז"ה. הביקור אצל הרופאה נראה לי כל כך תלוש מכל ההויה הזו. משהו כל כך מנותק. במיוחד במקרה שלך שמדובר ברופאה לחוצה ומלחיצה. הרי סך הכל את זו שבהריון, את יכולה להחליט שאת מדלגת על בדיקה של חודש אחד לטובת השקט הנפשי שלך, לא?
 
למעלה