כאילו לא חסרות בעיות בעולם....

[mise]

לא עושה א.ס.

מה בעצם ניתן לעשות? שאלה לא רלוונטית למי שלא עושה דברים כאלה

מה המגמה? לעשות או לא לעשות? החלטה שלך בלבד.

 

[0אמא לביאה0]

אני עשיתי סקירה ראשונה

ואז בשבוע 40 אולטרסאונד וגם ב 41 . בזה הסתכמו בדיקות ההריון שלי. בסקירה אמרו לי שהעובר קטן מידי יחסית לשבוע ההריון. גם בשבוע 40, הוא עדיין היה כאילו שבוע אחורה לפחות לדברי הרופא. אני הרגשתי שהכל בסדר וויתרתי על בדיקות לא הכרחיות שנובעות מלחץ.

 

[Manty]

In my third pregnancy

I did no U.Ss and no other medical prenatals.. In my eyes it is more about a state of mind than about weighing the risks.. Since I believe in my body to grow a healthy child, supporting it by a good diet and a positive way of thinking, I find no value in prenatals. On the unassisted birth group, where most women also have unassisted pregnancies, we speak about the paradgim shift where one lets go of the fear based concept of pregnancy and birth and realizes that pregnancy and birth are the safest/best/most empowering - when left alone. I think that because today we have the tools to measure pregnancy and birth, birth attendants (many midwives included) tend to rely on these tools to find the answers, rather than trust and realy listen to the woman. When left alone, a woman has no choice but to seek the answers from with-in, and this is where the truest peace of mind and/or the strongest alarms, when trouble does exists, come forth. I believe that my inner voice/instinct/feeling is far more reliable that any external test or measuremeant, ever can be. And it is through pregnancy that we must build this relationship of trust and communication, so that when birth comes, we are finely tuned and are most likely to know exactually what's going on inside. When and if you share this set of mind, you too will feel that having an unassisted birth is just as safe, if not even more

than an attended birth. Oops, went on an unasked for schpeil.. Bottom line - I am now half way through pregnancy (don't ask me exactually where - I find no need to know), and have yet to see or test anything, becaus my body hasn't indicated any need.​

 

[פלגיה]

ואם תרגישי צורך - תלכי לבדוק?

 

[Manty]

yes

 

[mise]

אם אדם מרגיש צורך לבדוק

למה שלא יבדוק? כלומר, אם מתעורר בי צורך עז לעשות א.ס. או בדיקת דם, למה שלא אעשה את זה? זה נשמע מהשאלה שלך כאילו מרחף מעלינו מן חוק בלתי נראה הפוקד עלינו לא לעשות או כן לעשות דברים.

 

[אמא של דו]

מצטערת עבור הנשים

שזוכות לטיפולה של אותה רופאה. תרגישי טוב, והנה, pooh מעלי כתבה לך שהיה לה אותו דבר. בעז"ה הכל בסדר (הרי אם לא היית עושה עכשיו US אז לא היה לך בכלל ממה להלחץ, נכון? לפעמים הבדיקות האלה רק מכניסות להמון לחץ במקום לעזור. ודרך אגב, US הוא לא כלי מדוייק, וזה דבר די ידוע) יום טוב שיהיה

 

[mise]

זה מזכיר לי סיפור.

מישהי שלמדה איתי רפלקסולוגיה לפני 10 שנים, באה יום אחד לשעור וסיפרה לנו מזועזעת את שעבר עליה בקופ"ח ואצל רופא פרטי, לאחר מכן. היא רצתה מרשם לגלולות או משהו כזה, הלכה לרופא קופ"ח (בד"כ נהגה ללכת לדברים יותר חשובים לגניקולוג באופן פרטי), היא שוכבת, רגליה פסוקות והוא בודק ואז: "אווהוההה!!!" בפה פעור. מה קרה? היא שואלת בלחץ. "אוווהההה!! מה שיש לך כאן!!" מה יש לי שם?? "אוי ואיי!! יש לך שם ציסטה ענקית, חייבים להוריד אותה!!" ככה אוי ואי, אווהווהה והיא בלחץ עם רגליה פסוקות, הוא המליץ לה על ניתוח דחוף, לא זוכרת מה אמר על הציסטה, אבל אלו היו מילים חמורות. היא החליטה לגשת לרופא הפרטי שלה. הוא בדק אותה ופשוט זעם. הוא ביקש ממנה את שם רופא קופה"ח להגשת תביעה. לא ציסטה ולא נעליים. הוא פתח לה ספרים, להראות לה מה יש לה, מן בליטה לא משמעותית וממש לא מוגדרת כציסטה ושאין שום צורך בניתוח וכל עין לא מקצועית היתה מבחינה בזה. ואז הוא סיפר לה (את מה שכולם היום יודעים..) שרופאים מקבלים ניקוד על כל ניתוח שהם עושים וזה בסופו של דבר בא לידי ביטוי בתלוש המשכורת ולטווח של שנים מצטבר לרזומה למומחיות שלהם או מה. אז זהו. אלו הבדלים בגישות בין רופא אחד למישנהו

 

[אמא של דו]

על כל דבר הם מקבלים ניקוד

גם על התרופות שהם רושמים, וחברות התרופות משלמות כדי שישתמשו דוקא בתרופות שלהם ולא של המתחרים. אני לא בקטע של "תאורית קונספירציה" אבל במקרה של הרפואה המודרנית זה פשוט זועק לשמים. בעלי החברות הללו מגלגלים הון עצום, הם יכולים לקנות את מי שבא להן.

 

[מגיע לנו]

תודה על התגובות ../images/Emo13.gif

אז ככה - אני שבוע 28 כרגע, ומה שמרגיז אותי זה שאם לא הייתי עושה סקירת מערכות, אז בכלל הייתי בנאדם מאושר ושמח בלי בעיות בחיים! בגלל זה שאלתי גם אם יש פה בנות שלא עשו בכלל סקירת מערכות. כן, הרופאה הזאת רואה שחורות תמיד והאמת היא שלא הלכתי אליה על מנת לעשות את כל הדברים האלה אלא כדי לקחת מרשם! אחרת לא הייתי מתקרבת אליה יותר. והאמת היא שהיום בדקתי עוד פעם בטפסים של סקירת מערכות וראיתי בשתי הסקירות כמה דברים - קודם כל, הפיגור הוא לא של שבועיים אלא של מקסימום 10 ימים ופחות! ושנית הפיגור הוא לאו דווקא בבטן אלא בסקירה הראשונה זה היה בראש ובשניה זה הסתדר, בבטן בהתחלה היה הפרש קצת גדול שקצת הצטמצם בסקירה השניה, אז החלטתי לא להכנס לפאניקה בגלל זה. הרופאה הקודמת שלי לא הכריחה אותי לעשות שום בדיקות, רק מה שרציתי, ושאלתי אותה בפשטות מה לדעתה הוא הכרחי לחלוטין, אז היא אמרה לי שסקירת מערכות. יפה. אז עשיתי ומאז הסתבכתי, כל פעם הרופאה החדשה מצאה שם דברים איומים ונוראים שבסוף התגלו כעורבא פרח... אז מרגיז אותי פשוט, מה הסיפור שלה?? עוד לא ממש יצרתי קשר עם מיילדת, כי אני עוד לא יודעת איפה אגור לפני הלידה, אם פה או בצפון (יש לי עד עוד שלושה שבועות לדעת סופית), אבל ברגע שאדע, אשאל את המיילדת. בכל אופן כנראה שאעשה רק כדי להרגיע את עצמי סופית. אגב, הרופאה אמרה שאם הבטן לא גדלה בכלל (ולמה שזה יקרה אם עד עכשיו היא כן גדלה?????) אז "ניתן לה לגדול בחוץ" לפי מילותיה.... ולכן, אחרי שני מעקבים כאלה היא תחליט. מה שלי נראה זה שאני אחליט אחרי בדיקה נוספת אם יש צורך. ונראה לי שלצורך מרשם לויטמין, אלך פשוט לרופא אחר. נמאס לי ממנה!

 

[mise]

אז את גם אומרת שהיא לא דוברת

אמת, נוסף על ההיסטריה שלה? (אופייני לאנשים היסטריים לנפח את המציאות). מזל שקראת את הבדיקות. תארי לך שלא היית קוראת?

 

[מגיע לנו]

כי בבדיקה כתוב

"מתאים לשבוע X "מתאים לשבוע X-2" אבל היא לא התייחסה לימים בכלל... אז יוצא שההפרש הוא של 10 ימים ולא 14 יום. ובטח שבדקתי, לשמוע כאלה דברים ולא להבהל? בעלי ואני החלפנו מבטים של חוסר סבלנות כשהיא עוד פעם אמרה לנו מה היא רואה לא בסדר... אבל נו... בגלל שהיא רופאה, אז אני לפחות כן לוקחת בחשבון שאולי אולי יש משהו בדבריה...

 

[תבשיל קדרה]

הענין שכל בני האדם שונים

לאחד ידיים קצרות יחסית, לאחר ראש גדול יחסים וכו' וכו'. חלק מהבדלים אלה מתבטאים כבר בעובר, והיות ונוח להגדיר את הדברים ב"מתאים לגיל הריון X", ההבדלים נשמעים מפחידים. אילו היה כתוב "עובר בריא, בעל רגלים ארוכות באופן יחסי, אך בתחום הנורמה", אפילו הרופאה הלחוצה היתה נרגעת

 

[כרמית מ.]

בדיוק וגם

הגידול לא אחיד - לא של הגוף כולו ולא של חלקיו. בנוסף, בדיקת הא.ס היא לא ממש מדויקת. סטיה של מ"מ ע"י המפעיל, נותנת הבדלים משמעותיים, וכנ"ל גם אם העצם הנבדקת היא בזוית. למשל, בהריון הראשון שלי, לא רק שטעו כמעט בחצי ק"ג לכל כיוון (מעריכים משקל על פי מדידות האורך והרוחב), אלא גם לא בלבלו בין הקטן והגדולה - וההפרש ביניהם בלידה היה של 750 ג' בערך, שזה משמעותי מאד. כשיש פער גדול, זה יכול להוות סמן לבעיה, ולפעמים, הפתרון הוא אפילו ליילד בשלב מוקדם. אבל פער קטן הוא סביר והגיוני. לא כל בני האדם נולדים שווים (רק בעלי זכויות-אדם שוות).

 

[תבשיל קדרה]

וגם זה מוטל בספק ../images/Emo8.gif

 

[debby12]

"בגלל שהיא רופאה" את לוקחת בחשבון

שאולי יש משהו בדבריה? מבחינתי תואר ברפואה קונבציונלית עושה בדיוק להיפך - גורם להנחה המידית שמי שמשמיע את הדיעה חושב הפוך ממני

[לגבי השאלה אם מה שהוא/היא חושבים נכון או לא נכון - יש עם זה בעיה פילוסופית כי לדעתי בהרבה מקרים אין אמת מוחלטת. מה שכן - אחרי שאת יודעת שאני *ממש* לא חובבת רופאים. אני כן הייתי עוקבת לאור הסיפור האישי שהיה בהריון שלי. באזור שבוע 29 התחיל הרופא ההיסטרי (והמעצבן) אצלו הייתי לדבר על עיכוב גדילה - בעיקר בגלל בטן קטנה (עצם הירך היתה ארוכה - שנינו גבוהים). ועיניו אורו כשתיאר לי בחדווה איזה יופי יהיה להריץ אותי לקיסרי מיד בשבוע 29 ולהציל את התינוקת ואיזה יופי-טופי זה [אני נשבעת לכן - הבן אדם ממש צהל. מעניין אם גם לבת שלו היה מאחל ללדת פגית בשבוע 29]. חייכתי יפה ועפתי הביתה מתוך תקוה לא לראות אותו יותר להרבה זמן. אבל, גם לקחתי לתשומת ליבי. וגם לקחתי באותה תקופה מד לחץ דם מיד שרה כדי לעקוב מה קורה איתי בבית. בערך באותה תקופה התחלתי לצערי לפתח רעלת הריון, שהחמירה מאוד עד כדי שהיה צורך לסיים את ההריון בשבוע 32 (לא יכולתי לנשום ועמדתי להתפגר...). בלידה הסתבר שאכן היה עיכוב צמיחה והתינוקת היתה על גבול ה IUGR (במשקל 1277 גרם בשבוע 32 מלא). בדיעבד אני מאושרת שנסתי על נפשי ו"משכתי" עוד 3 שבועות (כמו גם על כך שסירבתי לחתום על הסכמה לקיסרי). אבל, מצד שני, היה טוב לקבל אינדיקציה על מה דברים אמורים. בקיצור - בשורה התחתונה - אין לי ספק שהרופאה מעצבנת בטירוף. אבל לפעמים שווה לדעת "בשביל עצמך" איפה דברים עומדים.

 

[tamarama]

רגע,

היא החילטה שעדיף שהעובר יגדל מחוץ לרחם בגלל שכביכול יש פיגור בגדילה?? אלוהים... (תרתי משמע, היא חושבת שהיא אלוהים?) הייתה לי מרצה שהייתה אומרת שהטכנולוגיה הרפואית הביאה לידי כך שכבר לא צריך מין בשביל רבייה, או רחם בשביל גידול עוברים, החל מאמצע ההריון. עכשיו רק צריך להמציא אינקובטור שיגדל את העובר מרגע ההפריה (במבחנה) בלי צורך ברחם כלל

דרך אגב, הבן שלי היה לאורך ההריון עם ראש "בשבוע מתקדם מידי ביחס לשאר הגוף", מה שגרם לניסיונות היסטריה מצד רופאים, עד שאימי הזכירה לי את הראש הגדול שלי, שלה ושל אחיי. כמו שתבשיל אמרה, כל אדם והממדים שלו. למרות שאולי בקצב הזה גם כל האנושות תהיה אחידה בגודלה צבעה אופיה וכו'... <מישהי ראתה את הסרט "גטיקה"?>

 

[מגיע לנו]

כך משתמע מדבריה...

אבל זהו, אני רגועה למעשה. גם לי יש הרגשה שהיא, ביחד עם הרבה מאוד רופאים, חושבת שהרפואה היא כל יכולה, ואני יכולה כבר לנחש מה דעתה על לידות בית. בטח היתה נותנת לי הרצאה שלמה ומפחידה על כל מה שעלול לקרות לי ולעובר ולחצי המדינה...

 

[סטיוויה]

סימכי על תחושת הבטן שלך ../images/Emo45.gif