כביית מנוע אחרי המראה

אז מה באמת התשובה ? ../images/Emo118.gif

הרי ב 11 יש שפע של שטחים לנ"א לאחר המראה , איפה ניתן לבצע נ"א לאחר המראה ב 29 ? . זו שאלה שהטרידה גם אותי תודה הילה
 

צור בנר

New member
נ"א אחרי המראה על 29

יש גובה מסוים אחרי המראה על 29, לדעתי עד גובה של כ 200 רגל, שאין ברירה וחייבים להוריד את האף מטה ולנחות ישר ולא משנה לאן נופלים. העיקר לנסות לפגוע במהירות כמה שיותר נמוכה. זה עדיף מאשר להזדקר בפנייה או לפגוע בהטייה בקרקע ולהיות חשוף לפגיעה עקב חוסר ההגנה שיש למטוס מפגיעות צידיות. בגובה מעט יותר גבוה, לדעתי כדאי לפנות צפונה מיד תוך הורדת אף לכיוון השדה החום, למרות שיש שם מכשולים כמו קו מתח ועצים. העדיפות לכך נובעת מהעובדה שנחיתה ישר לפנים תביא , ככל הנראה, להתנגשות בבית בכפר שמריהו.
 
אחרי המראה על 29

לפני מספר חודשים לשלמה זלקינד היה קאט מנוע אחרי ההמראה על 29 הייתי נוכח באירוע ולדעתי הוא פעל נהדר .היה רצוי שיעלה כאן ויספר מנסיונו. הי שלמה עושים חיים בארה"ב?
 

Orensun

New member
החלטות מקדימות

רצוי מאד שלטייסים יהיו החלטות מקדימות באשר לחירומים בייחוד באיזור שדה הבית שממנו ואליו טסים הכי הרבה. במטוסים דו מנועיים אף אמורים הטייסים לבצע תדרוך לפני המראה ובו כוללים פרטים כמו פעולות נדרשות במקרה של כשל אחד המנועים בתהליך ההמראה. אני ממליץ גם לטייסים שטסים על מטוסים חד מנועיים להכיר היטב את סביבת ההקפה של שדה הבית, את המיכשולים ולתת את הדעת מבעוד מועד באשר לפעולות הנדרשות לביצוע בעת חירום כולל הפניית המטוס למקום הנחיתה האופטימלי. לכן תמיד אני שואל את עצמי "אם היה לי כשל מנוע בקטע זה של ההקפה - איזהו השטח האידיאלי לנחיתת אונס ?" בדרך זו כאשר קיים תכנון מוקדם, קיימים סיכויים טובים יותר להינצל ממצב החירום. גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון ועלולים להשפיע על החלטת הטייס הם תנאי מזג האוויר כולל כיוון הרוח ועוצמתה. בסריקת האיזור שלאחר המראה על מסלול 29 ובנקודת הפניה לצולבת במבט לצד שמאל ניתן לראות כביש בהליכי בניה שיכול לשמש כאופציה למקום פוטנציאלי לנחיתת אונס (אומנם פניה שמאלית מנוגדת לכיוון הפניה הסטנדרטית...אבל בעת חירום השיקול הוא של הטייס), ובהמשך ההקפה בסוף צלע הצולבת הייתי שוקל להמשיך ישר צפונה לעבר השדות החרושים. כל זאת תלוי כמובן בסוג המטוס וביצועיו וכאמור בתנאי מזג האוויר השוררים באותה עת. אורן שמש
 
צור, אתה מעודד תאונות, וחבל

עם כל הסימפטיה האישית שאני רוחש לך, טני חושב שאתה פשוט נכנס לנישה מסוכנת. לפני כשנתיים או קצת יותר, קרתה תאונה בהרצליה, שבה טסו מדריך מנוסה עם אלפי שעות, וחניכה מאילת כמדומני. לאחר המראה, היה להם קאט מנוע. המדריך, שהיה מאד מנוסה, לפחות כמוך, חשב שיוכל לחזור ולנחות בשדה. לצערי, הוא פגע בגג של האנגר, ושניהם נהרגו. אינני ממש בקי בדוח התאונה ההיא, אבל מספר טייסים ממועדון טייסים חיפה, וביניהם יוסי הומל, ניסו לבדוק מה גבול המעטפת לחזרה לנחיתה לאחר קאט מנוע בהמראה. ניסינו זאת בגובה של 500 רגל, כאשר הטייס י ו ד ע שהוא עומד לבצע כזה תרגיל, ובקושי הגיע לנחיתה, ולפי דבריו "התכווץ לו חור הישבן". לא ממליץ לאף אחד לבצע נחיתה חזרה בשדה לאחר המראה עם קאט מנוע. ברוב המקרים, ועל פי חוק, המשך המסלול חייב להיות נקי ממכשולים, בזוית של 45 מעלות לכל צד, ולכן אני ממליץ לכולם לדבוק במה שמלמדים אותנו המדריכים. לא ממליץ אפילו לבצע זאת כתרגיל, אלא לשם ההוכחה למה אין לעשות את זה בזמן אמת. נחיתות בטוחות לוקץ
 

צור בנר

New member
אני חושב שאמירה זו לא במקום

לוקץ, אם תקרא את הודעתי, תראה שאני לא ממליץ להשתמש בשיטה זו לפני שמתרגלים אותנ ויודעים בדיוק מה מגבלות המטוס בתנאי מסלול מסויימים. אם החבר´ה תרגלו זאת מ 500 רגל, אז עכשיו הם יודעים שלא עושים זאת מגובה כזה. מה היה קורה ב 800 רגל? אולי זה מה שהיה מציל את חייהם? צריך לקחת מטוס, לתרגל עם מדריך ורק כשמרגישים נח ויודעים שאפשר לחזור למסלול בלי "כיווץ תחת" - לוקחים את אותו הגובה ורק ממנו ומעלה שוקלים זאת ולא מתחת. מה שחשוב הוא שלא יהיה אפילו הקונפליקט הפנימי האם לפנות או לא, לאחר תרגול שכזה. ד.א.: בארי שיף (שאני קטונתי לעומתו) מציע זאת בקלטות שלו, והוא בין האנשים המכובדים והרציניים ביותר שלא היה מעז לעודד תאונות, אז אני מתאר לעצמי שגם דברי לא יעשו כך.
 
למעלה