כביכול ברור מאליו, וכולנו משתמשים בכינוי הזה

EdisonGirl

New member
אם אתה לא יודע להגיד לילד לא..

אתה לא מחנך אותו בעצם! הילדים לא באמת יודעים בחייהם הילדותיים מה הם רוצים. הם בוחנים אותך, את האדם המבוגר, כדי לקהבל מושגים מה זה טוב ומה זה רע. אם הילד שלך ירצה להכניס מזלג לשקע תתן לו?
זו אמנם דוגמה קיצונית, אבל לא תמיד אתה יכול לזרום עם הילד עם מה שהוא רוצה. יש כלים שאתה רוצה להקנות לו כדי לשרוד כאדם מבוגר בעולם הזה, ואחד מהם הוא היכולת לדחות סיפוקים, ואם הילד מקבל מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, כמבוגר תהיה לו בעיה מאוד קשה לקבל לא כתשובה והוא עלול להתנהג בילדותיות כי הוא לא למד את הכלי הבסיסי הזה לשלוט בעצמו. הוא לא חייב לוותר, אבל הוא חייב ללמודאת המושג, ולדעת למצוא דרכים יצירתיות להשיג את מה שהוא רוצה (במידה והוא למד בילדות להבחין בין טוב לרע, שגם זה, כאמור, משהו שיתפספס אם לא תדע לומר לא כשצריך).

כשילד מתנהג כמו ילד, זה סבבה לגמרי, ומתוק ונחמד..
כשמבוגר מתנהג כמו ילד, הוא פשוט לא מפותח. ילד נמצא בשלבי למידה. כמבוגר, כדאי שיראו שלמדת משהו על העולם...
 

irreplacable

New member


 
ילדותי,זה פשוט אדם שלא מתנהג בהתאם לגילו.

בתכונות אופי כמובן.
לא אדם בעל מגבלות.

והסביבה לא מעניינת אותי, לפעמים אני מדברת כמו ילדה קטנה לבן זוג שלי, כי וואלה הוא ממש אוהב את זה.
ומי שישמע אותי יגיד שאני סתם עקומה
אבל לא ממש אכפת לי מה חושבים. הוא אוהב את זה ואת העולם אתן לו

זאת סתם דוגמה. אבל אני בסופו של דבר חיה בשביל עצמי לא בשביל הסביבה.
אם יש בי תכונת אופי שהיא תעורר אצל מישהו הרגשה של ילדותיות, אז ואלה שיאכל את עצמו .
 
לדעתי

ילדותיות זה חוסר יכולת להבין דברים ולראות אותם מנקודת מבט בוגרת. מהי נקודת מבט בוגרת? זה תלוי במקרה.

אני מתכוונת למשל למקרים שבהם אין ברירה וצריך לעשות משהו שלא בהכרח רוצים, בן אדם בוגר יקבל את זה, למרות שלא בא לו, ויעשה את זה. ובן אדם שהוא ילדותי למשל יגיד שהוא "לא רוצה" לעשות.

בדוגמא יותר מוחשית...
נגיד שמדובר במשפחה שאין בה הרבה כסף, ואחד הילדים רוצה לקנות משהו שהוא ממש יקר.
אם הוא יהיה מספיק בוגר בשביל להבין שלהורים שלו אין כסף כרגע לתת לו בשביל זה - זה מבחינתי בגרות. וילד שימשיך לבקש את זה ולא יתחשב במצב - זו ילדותיות.
(אני כמובן מדברת על ילדים בגיל שהם כבר יכולים להבין את הדברים האלו... )
 

blanket11

New member
לא מסכים איתך, וחושב בדיוק להיפך ממך.

סליחה שאני בוטא, אבל מה שאת מתארת על ילד/ה שלא מתחשב עד כדי כך, לדעתי הוא ילד מפגר ולא ילדותי. יש להבחין בין ילד רע לבין ילד ילדותי מתוק.
בת דודתי הקטנה, לא מבקשת אף פעם דברים יקרים, לא ממני, ולא מההורים שלה. להיפך, היא דווקא מנסה לחסוך כסף. צריך לשכנע אותה שדברים הם לא יקרים כדי לקנות לה. למשל, בפעם האחרונה שראיתי אותה, היא העדיפה נקניקיה עם לחמניה על פני שווארמה, ואת יודעת למה ? כדי לחסוך לי כסף ! אני מאוד נעלב מזה, והיא יודעת את זה, אז היא אומרת שהיא אוהבת נקניקיה, אבל שנינו יודעים, שהיא אוהבת יותר שווארמה. זה לפעמים משקרת כדי לחסוך למי שדואג לה.
אי אפשר לקרוא להתנהגות שלה "בוגרת", כי היא ילדה. דווקא החיסכון שלה שהיא מנסה לחסוך ולהתחשב בי בעיניי האישיות נחשב כילדותי ומעצבן כי אותי זה מאוד מעליב. התנהגות ילדותית זה כאשר אתה לא מבין ולא קולט שרוצים להיטיב איתך, אז אל תנסה בבקשה לחסוך לבנאדם שאוהב אותך מפני שמי שאוהב אותך רוצה לתת לך מכל הלב, ואם ייחסך מהכיס לי כסף רק בגלל שהיא רצתה לחסוך שווארמה יקרה אני הולך עם לב שיש בו חור ותחושת מועקה. ילדותיות זה כאשר אתה לא מבין את זה, וחושב שחיסכון בכסף הוא משמעותי. אבל עם הזמן היא תלמד את זה.
 
לא מאמי, מצטערת

בצבא לדוגמה. רוב הדברים שאומרים לעשות לא בהכרח צודקים.
אגיד לך אפילו שישבתי ריתוק 14 יום על משהו שלא עשיתי(רק כי המפקד באותה תקופה לא אהב אותי ורצה להראות לי "מי הבוס")
בצבא אין צדק! ככל שמישהו שיותר מעליך בדרגה ירצה להכנס בך, ככה יכנסו בך יותר חזק.
אז לא, לא חושבת שחייל שאומר "לא רוצה" על משהו, זה ילדותי.
גם אם אין ברירה וחייב לעשות. יש דבר כזה שנקרא צדק.
ובצבא אין כזה.
ובטח שגם במלא מקומות באזרחות אין כזה. לא היתי מגדירה את זה כילדותיות.
אז זאת הדוגמה שלי, ובראש ובראשונה גם אם אין ברירה יש דבר כזה שנקרא צדק שהוא מעל הכל. מותר לא להסכים ולומר "לא רוצה" זכותו של אדם לעשות מה שבא לו. חופש הביטוי.

והדוגמה שלך היא נכונה, אבל לא מדוייקת.
את לא יכולה לצפות מילד שיבין. עצם זה שהשתמשת במילה "ילד"
לא חושבת ש"ילד" צריך להתנהג כבוגר, מגיל 12-13 הילד הופך לנער, ככה שהילדותיות עם השנים פוחתת.

קיצר
 

kotej22

New member
איזה הכללות...

"בצבא לדוגמה. רוב הדברים שאומרים לעשות לא בהכרח צודקים."
זהו ? אז אם זה ככה בצבא אז זה בכל העולם ?
אז איזה מפקד אדיוט עשה לך את המוות, מכאן ועד לפרוש הכללות כאלה הדרך עוד ארוכה,
בצבא יש דבר כזה שנקרא פקודה בלתי חוקית, או קבילות למינהן,
בקיצור יש לך מספיק כלים לעשות למפקדים שלך גם את המוות, בדומה לאזרחות,

אני אישית חושב שקצת ילדותי להאמין בצדק, אבל זה כבר ויכוח אחר
(וזה ילדותי טוב אז שאני לא אהרוס לך
)

אגב לא יודע אם עבדת עם ילדים, אבל מנסיוני הדל,
אפשר לצפות מילדים רבים להבין מצוקה של הורים,
 

kotej22

New member
איזה הכללות...

"בצבא לדוגמה. רוב הדברים שאומרים לעשות לא בהכרח צודקים."
זהו ? אז אם זה ככה בצבא אז זה בכל העולם ?
אז איזה מפקד אדיוט עשה לך את המוות, מכאן ועד לפרוש הכללות כאלה הדרך עוד ארוכה,
בצבא יש דבר כזה שנקרא פקודה בלתי חוקית, או קבילות למינהן,
בקיצור יש לך מספיק כלים לעשות למפקדים שלך גם את המוות, בדומה לאזרחות,

אני אישית חושב שקצת ילדותי להאמין בצדק, אבל זה כבר ויכוח אחר
(וזה ילדותי טוב אז שאני לא אהרוס לך
)

אגב לא יודע אם עבדת עם ילדים, אבל מנסיוני הדל,
אפשר לצפות מילדים רבים להבין מצוקה של הורים,
 
מממ לא בדיוק

קודם כל, באתי להראות שהטענה שנכתבה מעלי לא נכונה לגבי הכל.
וציינתי דוגמה שאני מכירה.וגם משהו שקרה לי עם מפקד שהיה לי 3 חודשים.
לא הכללתי , סהכ ציינתי שלומר "לא רוצה" זה לא בהכרח ילדותי.
אני לצערי סתמתי ועשיתי כל מה שאמרו לי בצבא.
אבל יצא לי להכיר מספיק מקרים.
ובנוגע לפקודות בלתי חוקיות, זה כבר סיפור אחר שלא לזה התכוונתי בדוגמתי. יש מלא פקודות שיכולות להיות חוקיות אך הן לא עם צדק.
ולא דיברתי על השירות שלי.
ושוב, זאת היתה דוגמה, זה לא בהכרח רק בצבא קורה.
ולגבי המשפט האחרון, צודקת.
אפשר לצפות מילדים להבין. אבל ילדים מסויימים.
ומתברך ההורה עם ילד כזה. כי בסופו של דבר, יש ילדים שלא מבינים ואי אפשר לבוא בטענות לילד, הוא סהכ ילד


...עוד משו קטן,
מאמינה בצדק, אבל לא מתעקשת עליו, בסופו של דבר לא הכל צודק בחיים .לצערי. אבל העקרונות שלי זה בסופו של דבר להיות פייר כלפי האחר.
 

Puskas

New member
ילד מפנטז וחולם, מבוגר מציאותי

ילד זה אחד שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו בחיים, או רוצה משהו לא ריאלי, אחד שממשיך לבלות כמו ילד במועדונים ולעשות שטויות עד הבוקר גם בגיל 24-25-26 והלאה,
בוגר זה אחד שמסמן מטרות ריאליות ועובד קשה בכדי להישגן, מבוגר זה אחד שסדר העדיפויות שלו מציב בילויים למטה מתחת לאישה שלו, למשפחה, לחברים, לעבודה וללימודים (אם יש כאלו).
ילד חי על אמוציות, מעצבנים אותו, הוא מתפרץ ועושה משחקי כבוד, הוא חי על קריזות של טוב ורע ולא שולט בעצמו ולא מכיר את המושג 'איפוק',
אדם בוגר יודע לשלוט במזג שלו לטוב ולרע, יודע איך לא לשנוא אנשים ונמנע מברוגזים מטופשים..
ילד חושב על הבילוי הבא והג'ינס קסטרו הבא, בוגר חושב על בית, עצמאות, שגשוג כלכלי וחיי משפחה יציבים.

מה אני עושה כדי לא להצטייר כילדותי בעייני הסובבים אותי? קודם כל אני יודע להיות קשוב, רציני ואמתי בשיחות שדורשות את זה,
יודע מתי לצחוק ולבדר ומתי לקחת דברים ברצינות ובכובד ראש.
מעבר לזה, אני מסמן מטרות אפשריות וחי לפיהן.
אני נמנע מבילויים על בסיס שבועי ושומר קצת כסף לימים קשים ובאופן כללי מעדיף לבזבז את הכסף על החברה ועל בילויים איכותיים משותפים ולא על עוד מכופתרת ברנואר או על עוד כוסית ויסקי בפאב שכונתי..
מה עוד? בניגוד לאנשים ילדותיים שהמועדון הוא מה שקובע איך הערב שלהם יראה, אצלי אני יכול לשבת במקום מחורבן לאללה אבל כל זמן שאני עם אנשים שאני אוהב, הערב שלי יהיה מדהים וזכור לטובה.

ואגב, כל זה שונה מאוד ממה שהייתי עד לפני שנתיים נניח כשכל הזמן קניתי מותגים, התחדשתי, הרגשתי צורך לעשות שופוני על כל העולם (עוד תכונה של ילד, עושה שופוני ולא מתנהג אמתי), אהבתי לצאת ולבלות, לשתות ולהשתולל עד 3-4 בבוקר, לחזור מסריח מסיגריות הביתה ולישון עד הצהריים..
העדפתי לשים את הכסף על עוד מסעדה מזדמנת, פאב נחמד או מועדון מבולגן..
כיום אני יותר חושב על איך לקרב יותר ויותר את החברה למשפחה, אני מתעסק במשכנתא ובודק את שוק הנדל"ן..
חושב על לסיים את התואר ולמסד את הזוגיות שלי..

זהו בערך..
 
לי יש בטן מלאה על אנשים כאלה בד"כ

מבחינתי, איך שאני מגדירה ילדותיות:

אגוצנטריות- לצאת מנקודת הנחה, גם בגיל 20 ומשהו, שכל מה שאתה חושב זה גם מה שהאחרים חושבים, או שמקובל עליהם, ולא להתחשב בדעות והרצונות של אחרים כשעושים מעשים ומחליטים החלטות.

חוסר עצמאות- בגיל 20 ומשהו, ועוד כשאתה גר עם שותפים, אף אחד לא צריך לעזור לך לבשל / לנקות אחריך / לשטוף בכיור כלים שהם שלך / להעיר אותך בבוקר / להכניס אחריך את הגבינה למקרר, כי היא כבר כמעט שעתיים בחוץ וחבל שהיא תתקלקל (כי אח"כ כשייגמר, אתה תיקח מהשותפים שלך ולא תלך לסופר, חלילה).

לעשות עניין מדברים שמהצד נראים מפגרים- כמו אם כן קנו לך מתנה ליום הולדת או לא.
 

Purple Mushroom

New member
ילדותיות זה חיוביות וטוב

להיות ילדותי, זה להיות טוב ונאור, כמו הדאלי למה.
כל המאסטרים הרוחניים הגדולים בעולם, הזקנים, הם כמו ילדים.
כמו מאסטר יודה,
ממלחמת הכוכבים.

להיות ילד, זה להיות תמים, ונאיבי, לפני כל הכאפות שהממסד וההורים נותנים לנו, עד שאנחנו הופכים להיות "מבוגרים".

אחרי שתפרוץ המסה הקריטית, והעולם יהפוך להיות אוטופי, אחרי שהמהפכה של האהבה
תפרוץ, כולנו נהיה בגן עדן, כמו ילדים. טובים, נבונים ונאורים.
אלון ארד,
מהפכן של אהבה

=] ...
 

EdisonGirl

New member
מסכימה עם כל מה שכתבת למעט אחד

אני לא חושבת שזו ההגדרה לילדותיות. אני חושבת שילדותיות היא דווקא תכונה שלילית, ולעומת זאת, ההכרה בכך שהעולם לא כזה פסימי והחיים לא קשים ולא כל הזמן מנסים רק לדפוק אותך היא מסקנה בוגרת, שרבים חושבים בטעות שהיא מייצגת תפיסה ילדותית. ההכרה הזו היא משהו רחוק יותר מנאיביות או מתפיסה כאילו שהעולם כולו טוב וחיובי.
זו דווקא הבנה שהעולם מאוזן. עולם רע/עולם טוב = תפיסה ילדותית.
 
למעלה