בנושא תאונות דרכים - העלאת רשומה ישנה
בציפייה לאור ירוק יום ששי. הכביש עמוס ופקוק. אני עומדת בתור ארוך לפני הרמזור. לפני מכונית לבנה, חדשה ומצוחצחת. לפתע אני מבחינה במדבקה לבנה, עגולה וצנועה המודבקת על החלון האחורי שלה. נכתב עליה באותיות אדומות: אדם שאהבתי נהרג בכביש סעו בזהירות לזכרו של מיכאל כץ מי היה מיכאל כץ? האם היה צעיר? מבוגר? רווק? נשוי? בעל משפחה? מה אהב? מה שנא? מה הצחיק אותו? מה ריגש אותו? את התשובות לשאלות האלו ולעוד רבות כמותן – לא אדע לעולם. דבר אחד בטוח: מיכאל כץ היה עוד קורבן דמים במלחמה הניטשת יום-יום בכבישי ארצנו. מה אכזרית היא המשוואה התובעת קורבן דמים בתמורה לקדמה ולנוחות! אם הנהגים הרואים את המדבקה, כמוני, יחליטו מעתה להרפות מעט מדוושת הגז ולנהוג ביתר זהירות והתחשבות – יקטן הצורך בהדפסת עוד מדבקות שכאלה. אולי אז לא יהיה קורבנו של מיכאל כץ קורבן שווא. איזו דרך מקורית ומכובדת בחרו אוהביו של מיכאל כץ להנציח את זכרו! מחשבות אלה ודומות להן, חלפו במוחי עת ציפיתי לאור הירוק. הבטתי סביבי לנסות לראות אם גם הנהגים במכוניות הסמוכות הבחינו במדבקה הקטנה. אין לי מושג. אולי צריך היה להכין מדבקה הרבה יותר גדולה ובולטת? ושמא דווקא המדבקה הצנועה תיגע יותר בלבבות? האור הירוק נדלק. המשכתי בנסיעה ופניתי ימינה לכיוון ביתי. בלבי גמלה החלטה לעשות משהו להגברת המודעות והזהירות בכבישים. רשימה זו היא צעד ראשון בדרך למימוש ההחלטה. מיכאל כץ – יהי זכרך ברוך! זמן מה לאחר שהעליתי את הרשומה הזו בבלוג שלי קבלתי מסר נרגש מבתו של המנוח המודה לי על הרשומה.