כואבת ומתוסכלת

[חידה עלומה]

כואבת ומתוסכלת

נשואה אוטוטו כבר שנתיים(דתיה) מתחילת הנישואים היה בי דחף להתגרש ,בחודש הראשון לא שכבנו,הוא היה ממוקד בעבודה ולא התיייחס אלי. הייתי ילדה קטנה שמנסה לעורר אותו דרך אמירןת
שהשאירו אותו אדיש כלפי חוץ אבל פגיע. הוא כלכך סגור וכשהיה נפגע לא היה מדבר איתי ימים. הלכנו ליועצת ,המצב השתפר
לתקופת זמן כשהפסקנו המצב הדרדר. אנו כל אחד על גל אחר ,אני אומרת א והוא חושב ב ולהפך.גדלתי בבית שלא הייתי צריכב לעשות כלום כך שהבית החדש התנהל בבאלגן ששיגע אותו.כך שהייתי פגועה או מביעה את החוסר המיניות שיש לו הוא היה משליך את זה למקום הזה. שנה ןחצי לא הצלחנו להביא ילדים
לא חשדתי בכל זאת הוא בקושי שכב איתי...השנב גילנו שיש לו בעיה.הידיעה הרחיקה יותר מצידו אך מצידי מאוד שדרתי בטחון (היו נפילות( בזמן האחרון היו מצבים שהשלכתח את הכאב עליו
כי ספגתי הערות לא בכוונה רעה ממשפחתו אך כואבות
כשהוא לא הבין את הרצון להתרחק מהם (הם שייכו את הבעיה אלי) פשוט ירתי בו מילים חסרות רגש ואני אפילו מתביישת לומר מה אמרתי....ניסיתי לתקן...ניסנו להתקדם בשילוב מטפלת
אבל אני פשוט מרגישה שהשעון דופק.אני סובלת
אני מרגישה שהבנאדם פשוט לא אוהב אותי,אין שום ביטןיי אהבה,הוא לא מראה משיכה למרות שטוען שנמשך..הוא לא מראה אכפתיות...אני מציעה לו להתגרש והוכ רואב זאת כאיום שלא מצליח.אני אוהבת אותו ומביעה את זה ומראה לו אכפתיות ומפנקת
כשאני מציגה לו את התמונה הזו בדברי הוא שוב משליך לניקיון והסדר שבתהליך שיפור בכל זאת אני סטודנטית,עם שתי מלגות 8 שעות שבועויות ועבודה ודכאון אחד גדול.היו לנו ימיפ טובים
אבל כלכך מעטים הוא לא מסכים לקחת יום חופש אחד כדי לחזק אך הזוגיות,הוא נותר אדיש מול כאבי ועוד לועג לזה
הוא אדם סבלן וטוב לב (לאחרים) אני שוקלת להתגרש אך חוששת מהעןלם בחוץ,אין לי משפחב תומכת ואני פשוט לבד
מה עושים ?,כלכך מתוסכלת
אני לא מלאך אך לא טוב לי במקום בו שאני לא טובה עבורך האחר,בו אני פוגעת ונפגעת.ממש רוצה למות או להתעורר רווקה

 

[elvinnox]

מה את עושה איתו?

באמת, את עד כדי כך לא אוהבת את עצמך?
את עוד צעירה, כל החיים לפניך
&nbsp
עדיף כבר להיות לבד, אין עדיין ילדים, קדימה, להתגרש ולהתחיל מחדש
חבל על כל יום
&nbsp

 

[חידה עלומה]

פחד

הוא לא אדם רע,הוא אדם באמת מקסים
סבלן,ותרן אני לפעמים כלכך רעה כלפיו בעיקר כשאני מרגישה את האדישות או החוסר ההערכה.אני אוהבת אותו . הוא הגבר הראשון שלי בכל מובן
אין לי משפחה נורמלית ,אספוג הערות ולא יהיה לי איך להמשיך.זה לא כלכך פשוט לפרק
אני מפחדת להתגעגע,מפחדת להתחיל מהתחלה,מהתהליך
ואני דתיה כך שזה סוג של כתם אני מפחדת ליפול

 

[אורח לרגע112]

מבין את הפחד שלך....

אין לי פיתרון קסמים, אבל אני מבין את הפחד שלך.
אמרת שהוא הגבר הראשון שלך בכל מובן, את מציינת שאת אוהבת את בעלך, וזה בהחלט אמירה מאוד נדירה כאן בפורום. אני גם מאמין לך.

לא יודע אם זה כתם להיות דתיה... זה מצלצל כמו משהו אנטי מיני, כאילו שיחסי מין זה מן משהו מאוד רחוק או טאבו אצל דתיים. לא יודע... גם דברייך מחזקים את הרושם הזה, שחברה דתית, זו חברה אנטי מינית, חברה שיש בה עמימות מינית, מיסתורין מיני, וגם... אי סיפוק מיני, לפחות אצל צעירים ( ואת צעירה ).

תראי, בסופו של דבר, זה תלוי רק בך, ולא ב"כתם הדתי" שרובץ עלייך כביכול.
אם את גרושה כוסית וחרמנית לעתיד, אחת שרוצה גברים, את תמצאי את מבוקשך על בטוח.
אם את גרושה לעתיד לא כוסית, לא חרמנית, ולא רוצה גברים, וכל מה שיש לך בראש זה בית כנסת וענייני דת ואמונה אחרים, יתכן שזה ירתיע מחזרים עתידיים שאולי מוצאים אותך אישה מושכת.

לא כ"כ הבנתי את טיב הבעיה ממנה סובל בעלך. האם מדובר על עקרות?
יש לזה פתרונות...
אבל פתרון לעקרות של בעלך, לא יפתור את בעיית האי מיניות של בעלך, או חוסר הסיפוק המיני שלך.

 

[alongrin]

לא הולך - חותכים!

את סך הכל בת 27.
לא בטוח שיש לכם ילדים (אולי כן?)
כל החיים לפנייך... פשוט תפרקו את החבילה ותלכו כל אחד לדרכו.
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

כמה שאלות

1. יש ילד/הריון?
2. מה הבעיה שהתגלתה אצלו?
3. מה ההסבר שלו לחוסר רצון ביחסי מין? ולמצב היחסים שלכם בכלל? מה הוא היה כותב כאן?
4. למה הפסקתם את הייעוץ הזוגי?
5. מה את רוצה במישור המעשי (חוץ ממחשבות ייאוש כמו למות או להתעורר רווקה)? מה יהיה בשבילך מצב טוב ורצוי, נגיד בעוד שנתיים שלוש?
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[חידה עלומה]

ובכן

אין ילדים. הבעיה היא שלא נמצא זרע ולכן עלינו לעבור טיפולי פוריות
ההסבר שלו כמו שאמרתי (ההסבר להכל מבחינתו) החוסר סדר והניקיון
טוען שזה קורה שאנו מקיימים "יש אחד שפחות ויש שיותר רוצה בכל זוג) שטויות לפני החתונב חששתי כלכך שירצה מידי וכשלא רצה אז באופן מאזן רציתי יותר(2 בחודש זה נורמלי)אני חושבת שזה נובע מהשקעה מרובה וחסרת שינה בעבודה.
הפסקנו כי היועצת פחות היתה פנויה והמצב היה מעולה יחסית ללפני. אם בעבר לא היה מדבר איתי כשרבנו כמה ימים היום הוא מדבר .היום כ6 חודשים אנו בטיפול ,בטיפול הוא מראה יותר שיתוף פעולה עם המטפלת אבל בפועל לא קורב כלום.

עם או בלי בעלי בתקוה שעם
גבר שמראה אהבה,כבוד,הערכה
לא מבקשת מילים יפות רק נתינת תחןשת ערך
היום הוא נותן לי להרגיש שום דבר.כשאני מביעה את הכאב
הוא אטום,לא מייחס משמעות לנושא,לרעיון אלא ספציפית לאירוע
הוא טוען שאני בוחרת להבין דברים כמו שהוא לא אוהב אותי
אבל בבפועל הוא לא אומר דבר גם כשאני מתייפכת ו"מאיימת בגירושים
הוא אדיש ולא מגיב לדבר.

אין לו שופ ביטוי אהבה
לא מצפה לאני אוהב אותך
אבל מעט אכפתיןת כשכואב לאשתך
מעט הערכה לדברים שאני כן טובה בהם
משום מה כמה שמשתדלת הוא בורח לסדר וניקיון
ואת כל הסיבות כמו שהוא לא אוהב אןתי
הוא נותן לי להבין לבד.

 

[אורח לרגע112]

מה שאת מתארת-

מה שאת מתארת חורג מאי סיפוק מיני "נטו".
לדעתי את צריכה להיפרד מבעלך, ובעתיד אולי תמצאי לך בחור מתאים יותר.
את עצמך מעידה על עצמך שכבר בתחילת הקשר רצית להתגרש. וגם כעת את מפנטזת על חיי רווקות.
&nbsp
אני מאמין שהזמן ירפא את הפצעים ולאחר תקופת התאוששות, תחפשי ואולי תמצאי לך בן זוג חדש ומתאים יותר.
&nbsp
שיהיה בהצלחה.

 

[אורחת11111]

מה שלא תעשי, אל תסכימי לשום טיפולים ואל תיכנסי להריון

לפני שתפתרו את בעיית הזוגיות.
לדעתי, אם את מרגישה שיש חוסר התאמה כזה מוחלט ביניכם ואין שום שפה משותפת, קרבה או אפילו רצון באינטימיות מצידו - לדעתי אין מנוס מלהיפרד.
את צעירה וכל החיים עוד לפנייך. בכל מקרה, עדיף להיות לבד מאשר ביחסים שבהם את אומללה, מדוכאת ומרגישה בודדה ממילא.

 

[מריוס זכריה]

זה נשמע לי מורכב מדי

אני לא יכול לייעץ שום דבר רציני על סמך התמונה החלקית אבל המאוד לא פשוטה שאת מתארת.
אני לא בטוח שגירושין הם הפתרון הטוב.
אני גם לא בטוח שהם לא.
גם אין איזה טיפ בודד שאני חושב שיעזור.
לכן אני ממליץ להמשיך להיעזר באנשי מקצוע שיכירו אותך/כם מקרוב. אם זה המשך הייעוץ הזוגי, או ייעוץ/טיפול בשבילך.
בהצלחה.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[חידה עלומה]

...

האם מטפל ימליץ על פרידה כשלמעשה הוא חי מההטיפול
וזה תפקידו לבנות את הזוגיות?
רק אתמול הלכתי לישון בכאב לב והחלטתי שזהו
והיום הוא ניסה להתקרב ואפשרתי לו . מתי יודעים לשחרר?
אני חושבת שאני טועה שאני מראה לו אהבה
שאני מתקשרת מידי,לא נותנת לו מרחב להתגעגע
אבל מצד שני הוא כלכך אטום, נראה שכדי להצליח צריך לשחק
אבל האמת שלי כלכך צורחת ,חזקה ממני
אני באמת לא נתתי לו כבוד בהתחלה..אבל למדתי
כשאני חוזרת אחורה אני מבינה שאני בניתי לי את הבעיות
שמרתי נגיעה טרם..לא נתתי לו לשלם עלי כמעט וכשהיה מפנק הייתי מבקשת שיחסוך ,כשהיינו ממש בתחילת הדרך כשהכרנו בקשתי מרחב ענק
לא רציתי אותו ופתאום אחר 7 חודשים כלכך התהפכתי בעקבות הנישואין
אבל הוא נשאר ב"חינוך שלי" לא להשקיע באישה כשבמינוס,שומר נגיעה מצוין או מין,מרחב וחוסר יחס .

חפרתי סורי,פשוט אני פורקת, מנסה להבין את עצמי
כה או כה הוא לא מושלם ועדין האחריות עלי

 

[מריוס זכריה]

את כל כך מבולבלת שזה כואב

האם מטפל ימליץ על פרידה כשלמעשה הוא חי מההטיפול?
הרוב בגדול פועלים ביושר. בגלל זה הם הלכו לטיפול ולא להייטק או בורסה.
ונגיד שמישהו יהיה מוטה נגד גירושין? אז מה? מה הברירה שלך?
את בסלט רגשי כל כך עמוק שרק כלים מקצועיים יכולים לעזור כאן.
אף מטפל לא ימנע ממך להתגרש, אם זה מה שאת רוצה.
אבל עם הבילבול שלך, גם אם תתגרשי, ולמרות הבעיות תמצאי בן זוג אחר, למה את חושבת שפתאום יגיע לך הנסיך על הסוס הלבן? את העניינים הלא פתורים שלך את תמשיכי לסחוב. מתי את חושבת להתמודד איתם?

את סובלת מהאשליה הכי נפוצה בזוגיות: שאם קשה לי בזוגיות, זה בגלל שבחרתי לא נכון.
תמיד יכול להיות שבחרת לא נכון. איש לא שולל את זה.
אבל כשאת עצמך בבלגן, לא ברור בכלל מה זה "לבחור נכון".
ומה אם במקרה כן בחרת נכון?
(ואת יודעת היטב שזו אפשרות).

הבעייה העיקרית בזוגיות היא שכשבוחרים במישהו, בוחרים בטוב שלו וגם ברע שלו (במילה "רע" אני מתכוון לבעיות וקשיים, לא לרוע). וה"רע" שלו ייצא קודם כל על אשתו. וכשהרע שלו ייצא על אשתו, אז הרע שלה יצא עליו בחזרה. זה חלק מרכזי ממה שאני קורא לו "המאבק הזוגי". במקום שאדם ייאבק בעצמו ובקשייו, יש לו ברוך השם בן זוג או בת זוג להיאבק בהם.

כל החוכמה היא שאנשים יתמודד עם ה"רע" שלהם, כלומר עם כל הקשיים הנפשיים, הפצעים, חוסר הביטחון, האשליות והפחדים - שיש לכל אדם , במינון כזה או אחר. בלי שכל אחד יתמודד עם מנת ה"רע" שלו, שום זוגיות לא תגיע רחוק.

זה כמו בסיפור החסידי על ההבדל בין גן עדן לגיהנום, שבשניהם לאנשים קשורות כפות ארוכות לידיים, והם חייבים להאכיל זה את זה. מי שלא מאכיל את השני, לא יאכילו אותו. זוגיות = הדדיות.

החלופה לטיפול מקצועי היא התבכיינות, והאשמת המטפלים שהם מוטים, גזלנים או לא מדעיים היא רק התירוץ להישאר בבוץ.

והאשמת הבן זוג היא קודם כל אמצעי להסית את המבט מהמראה למשהו אחר
שנאמר: טול קורה מבין עיניך.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[חובטת שטיחים]

נשמע שהוא מאוד לא שלם עם הנישואים,

אבל כמוך מרגיש לכוד בהם. אולי הוא בכלל הומוסקסואל מודחק, אולי סתם הבין שחתונה ומשפחה זה גדול עליו או שבאמת גילה שהרבנים שיקרו כשאמרו לו "זה לא משנה אם אתה לא מאוהב בבחורה, היא בחורה טובה ואתה תלמד לאהוב אותה אחרי שתתחתנו ותקימו בית"... או שזה יכול להיות משהו אחר.
בכל אופן, אל תצפי שאם יגיע ההריון המיוחל היחסים ביניכם ישתפרו, להיפך זה עומס נוסף על המערכת והמצב רק יחמיר.
זה יפה שאת התעוררת מהפנטזיה ש"הכל יסתדר", עכשיו את יכולה או לחכות שהוא יתעורר ממנה, או לבצע את המהלכים בעצמך.

 

[חידה עלומה]

לא בידיוק

הוא נגד גירושים.הוג חושב שזה בריחה וצריך להתמודד
הוא לא הומו גם אני חשבתי לפני יצא עם מלא ועשה חיים פשוט שבע מהם
הוא לחץ על להתחתן. אנו דתיים לאומיים כך שהיינו ביחד כ7 חודש.

 

[חובטת שטיחים]

לא קראתי בשום מקום שהוא אוהב אותך

האם הוא אמר לך שכן? האם הוא מתנהג כאילו שכן? אם התשובות הן לא, אז כל השאר לא משנה והתשובה בידיים שלך.

 

[חידה עלומה]

לא בידיוק

הוא נגד גירושים.הוג חושב שזה בריחה וצריך להתמודד
הוא לא הומו גם אני חשבתי לפני יצא עם מלא ועשה חיים פשוט שבע מהם
הוא לחץ על להתחתן. אנו דתיים לאומיים כך שהיינו ביחד כ7 חודש.

 

[מט חנק]

גירושין הן לא בריחה

גירושין הם לפעמים פתרון מוצלח לנישואין לא מוצלחים.
לפעמים הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיה היא פשוט להמנע ממנה. הוא מוזמן להתמודד עם הבעיות שלו בעצמו.
אם הגיל שלך נכון- את עדיין צעירה. לדעתי איש המקצוע הרלוונטי עבורך הוא עורך דין ולא מטפל זוגי.

 

[כי אני הבוס]

זה לא בדיוק פתרון מה שאני הולך לכתוב אבל משהו שחשוב לעשות

להפסיק להתחנן אליו לתשומת לב ואהבה. נשמע שאת משקיעה הרבה מאמצים בלנסות לגרום לו לאהוב אותך ולהתייחס אליך אחרת. זה לא חכם לבוא אליו כל הזמן עם הבקשה או דרישה הזאת מהרבה סיבות. אחת הסיבות היא כי את נותנת לו בזה מין אמצעי שליטה עליך. הוא מחליט מתי לתת לך תשומת לב ולהיענות לבקשות שלך. סיבה נוספת, שאם אם הוא באמת ממש לא בקטע של הזוגיות הזאת, אז הוא יתחיל להרגיש שמלחיצים אותו, אם לא מרגיש כבר ככה, ומכאן זה יילך לכיוונים לא טובים, של כעס, לעשות דווקא, ועוד. אני לא מאמין שהוא לא מודע לבעייה, הרי הוא לא סובל מפיגור, אז עוד לחץ לא יעזור וזה לא הפתרון. וזה מביא לסיבה הברורה להפסיק. את עושה את זה כבר שנתיים בלי תוצאות. האם צריך לכתוב לך שלט ניאון צבעוני גדול עם הכיתוב "זה לא עובד, נסי משהו אחר"?

 

[חידה עלומה]

אחדד את דברי

אני לא מחפשת ממנו יחס בהגזמה, העלתי את הנקודה של האהבה ויחס כי יום לפני נפגעת ממנו בקטע הזה. מה שכן אני מראה לו אהבה,משתמשת במילים מחבקות
אבל לא דורשת חזרה כפי שמצטייר מדבריך .

העניין הוא שהוא מעונין בנישואים האלו ,מאמין שיש להתמודד ולהתגבר
אבל לא מדבר תחלס כלומר לא מבהיר את עצמו גם כשמרחב הוא גדול...
הוא מבחינתו לא מראה דבר לפה ולא לשם וכשאני מועדת למסקנה השלילית
הוא לא יגיד איך באמת הדברים/מה הוא מרגיש הוא יגיד "טוב,זזה מה שאת בוחרת להבין" לפני חודש הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אבל זה לא בא לידי ביטוי
לא במגע פעוט לא מילה פשוטה של הערכה אלא להפך ביקורת שנאספת ומתפרצת . הלוואי והיה יות בהיר אם רוצה את הזוגיות או רק רוצה לסמן וי
להיות כחלק מהנורמה לעמוד בציפיות...אבל בפועל אין זוגיות פעילה
אנו מדברים ,אוכלים,צופים יחד אבל בשארית היום הקטנה
כשאנו עייפים וטרודים . אין צבירת חויות יחד...
ליום נישואים הוא לא מסכים לקחת חופש "כולה יום נישןאין" זה מצחיק אנו נשואים אבל מבלים 3 שעות ואפילו פחות יחד ביום ובשבתות הוא ישן בעיקר

 

[כי אני הבוס]

את לא עומדת למשפט כך שאין צורך להגונן

אם טעיתי, אני מתנצל. יש לי ניחוש מה קורה בינכם, התמונה הגדולה, אבל זאת ספקולציה כך שלא אעלה. אני רק מדבר על הטקטיקה שכדאי לנקוט בה שלא לנקוט בה.