צופה יקר
אין ספק שאני מסכים עם הרבה מדבריך והייתי שמח לראות מספר שינויים בעולם התרבות הישראלי. בנוסף, ניכר עליך כי בכל זאת הינך "בן תרבות" וכי זה כן חשוב לך יחד עם זאת, סובלנות ונסיון לקבל תרבות שונה היתה מתקבלת יותר בברכה. תראה, גם לי ערמת חול לא עושה שכל אך גם המון ציורים של פיקאסו או עבודות אומנות של אנדי וורהול יוגדרו על ידי רבים כפלצניות וזה כל היופי בתרבות ואומנות (ובחיים בכלל), אחד אוהב בלונדיניות השני ג´ינגיות (ואני את שניהן
). ובקשר לאיכות, עוצמה והעושר שבמחזות ברודווי ולונדון (למרות שלי מיס סייגון נראתה בעני כמו מחזמר לא מוצלח בסגנון הצגת סיום בתיכון), אין מה לעשות – אין לנו את המסה הנדרשת להפקות ענק כאלו שמושכות את מיליוני התושבים פלוס מיליוני התיירים. הפקה אחת כזו שכולה לתקציב התאטרון הישראלי כולו. אני מסכים איתך שהתרבות כאן נגועה בהרבה שחיתויות, ויטמין פי ועוד אבל בגדול יש כאן תרבות וכבר יצאו מכאן בשורות טובות (אם זה להקת בת שבע, הפילהרמונית ועוד). אפשר להגיד על מעט מאוד אנשי תרבות בארץ שהם עשירים – שוב, אין לנו את המסה בשביל שמישהו יתעשר מתרבות. וכאן בא נושא הסיבסוד. לדעתי (ושוב אני די קפיטליסטי רפובליקני) תפקידה של מדינה כן לסבסבד את צרכי התרבות, חינוך וחברה שאין להם ברוב המיקרים הצדקה כלכלית. יש כאלו שלא מתקרבים לים, לפארקים או למגרשי הכדורגל ואני לא רואה אותם מוחים על הסיבסוד לצרכים אלו ובצדק – אלו צרכים הכרחיים לעם מפותח ואם אין להם הצדקה כלכלית אז רצוי מאוד שהמדינה תממן אותם.