תו תקן חברתי
לפני כמה חודשים, השיק ארגון "במעגלי צדק" יוזמה חדשה - תו תקן חברתי, שיתווסף לתעודת הכשרות. אם זה יצליח, אולי יהיה אפשר להרחיב זאת גם לתחום הבנקאות. הנה ציטוט מתוך הכתבה: יותר מאלף צעירים השתתפו אמש באירוע ההשקה של "תו התקן החברתי", שהתקיים בהיכל שלמה בירושלים. מטרת היוזמה לרתום את הציבור בכלל, ואת הציבור הדתי בפרט, להחרים בתי עסק שאינם מבטיחים תנאי העסקה מינימליים לעובדיהם. האירוע אתמול נועד לבשר על תחילת החלוקה של תווי התקן החברתיים, שמטרתם לשכנע את הציבור להטיל חרם צרכני על בתי העסק המנצלים את עובדיהם, בדומה לחרם שמטיל ציבור שומרי המצוות על בתי עסק שאינם שומרים כשרות. תו התקן החברתי הוא הפרויקט הראשון של פורום "במעגלי צדק", שיסדו בקיץ האחרון ארבעה צעירים מהציבור הדתי-לאומי, והמשפטן ד"ר אביעד הכהן. מטרת הגוף לפעול למען צדק חברתי בישראל, בהסתמך על מקורות הלכתיים. מייסדי "במעגלי צדק", בני 26 ו-27, הכירו בעת פעילותם בגוף חברתי אחר, שעסק בחלוקת מזון לנזקקים ובחונכות אישית. "הגענו למסקנה שמה שאנחנו עושים זה טיפה בים, וחיפשנו מהלך שיביא לשינוי של ממש במצב החברתי", אומר יחיאל (חילי) טרופר, ממייסדי "במעגלי צדק". הרעיון שהעלו חברי הקבוצה היה, כי רבנים ידועי-שם יאשרו בתעודה את "כשרותו" החברתית של בית עסק, לפי עמידתו בתנאי תעסוקה מודרניים שיקבלו עיגון בהלכה. בתנאים שנקבעו: תשלום שכר מינימום, הקפדה על תשלום שעות נוספות והחזר הוצאות נסיעה והסדרת נגישות לבעלי מוגבלויות. ב"מעגלי צדק" אומרים, כי הם מתכוונים לגייס מתנדבים שיפקחו אחר עמידת בתי העסק בתנאים שנקבעו. בשבועות האחרונים החליטו אנשי הארגון להחליף את המונח המקורי "תעודת כשרות" במונח "תו תקן" חברתי. הם עשו זאת לבקשת כמה מהרבנים שאליהם פנו. הרבנים טענו, כי כיוון שהיוזמה אמורה לחול גם על בתי עסק שאינם מחזיקים בתעודת כשרות רגילה, הדבר עלול לבלבל את ציבור שומרי הכשרות הרגילה. לאחר שינוי ההגדרה הסכימו כמה מהרבנים הבולטים בציבור הדתי-לאומי להעניק ליוזמה את ברכתם; בהם הרב שלמה אבינר, הרב מרדכי אלון, הרב יעקב אריאל והרב יובל שרלו. כהכנה להפעלת התוכנית עשו היוזמים, בשלושת החודשים האחרונים, בדיקות אקראיות באולמי אירועים בירושלים, כי לדבריהם, "זה השוק הכי פרוץ". יוליה טומשקוב, ממשתתפות האירוע אתמול, סיפרה כי באולם האירועים בבאר-שבע, שם היא עובדת כמלצרית, משלמים שכר של 90 שקל למשמרת של שבע שעות, "וזה נחשב יחסית טוב. באולמות האחרים שבדקתי, לפני שהתחלתי לעבוד, היו מוכנים לשלם רק 80 שקל". טרופר אומר, כי הסיבה השנייה להחלטה לבחור באולמות אירועים היתה שהם התחום שיש בו לציבור הצעירים הדתיים-לאומיים יכולת ההשפעה הגדולה ביותר, מבחינת כוח קנייה. "במעגלי צדק" מאמינים שיצליחו לחולל מהפך בשוק אולמי האירועים, אם ישכנעו זוגות מתחתנים להדיר רגליהם מאולמות נצלניים, "אפילו זה יעלה להם עוד מאות דולרים". חברי הקבוצה אומרים ששמעו, פעמים רבות, תגובות מזלזלות מפי בעלי אולמות כשדיברו אתם על היוזמה. "עכשיו הם לא ממש סופרים אותנו", אומר שמואל בינג, חברו של טרופר לקבוצה. "אבל מספיק ששניים-שלושה זוגות יגידו להם 'לא', והם ירוצו לקבל תו תקן חברתי". אם יצליח הניסיון של הקבוצה באולמות האירועים, הם ירחיבו את חלוקת תווי ההתקן לכל בתי העסק בישראל. "המאבק החברתי הוא חלק מהמאבק על דמותה היהודית של המדינה", אומר טרופר.