דה יורה ודה פקטו
אני שונאת הודעות מחולקות לסעיפים, אבל היום אינני מצליחה להעביר תגובה קוהרנטית בדרך אחרת
1. אחרי תיקון פקודות המטכ"ל ב - 1992, אין אפליה רשמית של חיילים ועובדים הומואים ולסביות בצה"ל. נשים, למרות זאת, ממשיכות להיות מופלות בשל היותן נשים; 2. היעדר אפליה רשמית לא פותר לנו את הבעיות. אפליה נגד הומואים (ומיעוטים אחרים) נמשכת בעיקר במישור התפיסתי, היא מתחילה ביצירת סביבה עוינת ונגמרת (או שלא?) באי קידומם במקרים בהם קשה להוכיח אפליה - ורוב המקרים הם כאלה; 3. אני מניחה שיש הרבה נשים שלא מתקוממות נגד האפליה. ייתכן ואפילו הרוב הן כאלה. עם זאת, אני חושבת שמוקדם לקבוע כי זהו בסיס להצדקת אפלית הנשים. אף אדם סביר לא בוחר באופן מודע לקבל יחס מפלה; השלמת הנשים עם מנגנונים מפלים אינה טמונה בגנים, היא תוצאה של חינוך מסוים, שגם הוא חלק מאפליתן בחברה. זהו, אני מקווה שהסברתי את עצמי.
אני שונאת הודעות מחולקות לסעיפים, אבל היום אינני מצליחה להעביר תגובה קוהרנטית בדרך אחרת