כועסת המון

Daharma1

New member
כועסת המון

קשה לי. הראש שלי עובד שעות נוספות, כועסת. מנסה לשחרר, לא עוזר..
אני בשלהי שביעי, הבנות שלו בגיל ההתבגרות.. חופש.. הגדולה (15) לא מתקלחת כל יום, הצילו.. אניהרגישה לריח גוף ושיער שמנוני.. מייצר לי כעסססס.. שואלת:״הולכת להתקלח?״, עונה ״לא עכשיו״ וזה הופך ללא. ריח כבד בכל הבית.
עסרה ניתנת בחוסר חשק ( שוטפת כלים חלקית, ״מסדרת״ מצרכים מקניות.. יותר דוחפת וללא רגש), ועושה חשק לא לבקש. מגעיל לי. בעלי גם ככה מנסה להוריד הילוך איתן, טוען שמרגישות אורחות.. שאין טעם לדרוש עכשיו כלום.. ממש מינימום, אולי כלים שלנארוחת שבת לשטוף. החלטנו שאשאיר את מחלקת ההערות לו. הכל מטריף אותי, כוס שנשארת מיותמת על שולחן, כלים בכיור.. מודה ששמחה כל כך כשהן לא פה.
 

mother cat

New member
נשמע מאד מאד קשה

גם הקושי והרגישות של סוף הריון, וגם גיל ההתבגרות, וגם חופש גדול... באמת הרבה עומס והמון מקומות לחיכוך.
&nbsp
ממליצה לנשום עמוק ולקחת צעד אחורה.
לא נעים לך הריח שלה? תתרחקי ממנה. תפתחי חלונות. תפזרי מקורות ריח טוב בבית. תפסיקי להעיר כי זה בעיני רק גורם לה לעשות דווקא.
הן לא מוכנות לעזור? שבעלך יעשה במקום....
אני מודה שחלק מאד גדול מההריונות שלי ביליתי בחדר השינה שלי - כי חלקים אחרים של הבית היו בלתי נסבלים....
&nbsp
עוד חדשיים כבר יהיה אחרת - תהיי אחרי הלידה, הן תחזורנה לבית-הספר, והכל יראה אחרת.
&nbsp
חיבוק גדול!
 

mother cat

New member


 

ornme

New member
בעניין עזרה בבית, אני מוותרת, מעדיפה שלא לבקש

כי מסתדרת בלי ולא רוצה להעכיר את אוירת החופש.
עדיין לא ניתקלתי במתבגר שעוזר מתוך חדוות יצירה... גם ילדיי לא.
אבל...
לו הייתה קיימת בעיית הגיינה עם ריח גוף, הייתי עושה משהו, לפחות מתחילה בניסיון לשוחח על זה.
קודם כל עם האיש, ואם לא היה עוזר, איתה. כי לא רק את סובלת מהריח, כל מי שפוגש אותה סובל. בטוח שזה לא ממש עוזר לה בחברה ואם זה לא יטופל זה יפריע ויתפתח לבעיה חמורה.

יכול להיות שאפשר לקרב אותה לחדר הרחצה אם ילכו איתה לבחור סבונים ושמפו ריחניים, קרם גוף טוב, ואולי כדאי לשלוח אותה לקוסמטיקאית שתדבר איתה. לא ברע, במסגרת טיפול - פינוק.
 

Daharma1

New member
כן, אני בכיוון ויתור על ה׳עזרה׳

מבאס אותי שאני מתהלכת עם כרסי בין שיני :)(; בטן גדולה כבר והיא לא רואה אותי בכלל.. לא מציעה עזרה. אז עדיף באמת לוותר, מה גם שאני אחר כך צריכה לעבור אחריה..
היא בתקופה לא פשוטה, חברתית, לפני כן לא היתה בעיה עם מקלחת רציפה. עכשיו כן..
 
יש קטע בגיל ההתבגרות

הבנתי שמאד נפוץ שבנות לא מתקלחות. גם לנו יש מתבגרת אחת בבית שמתקלחת רק פעם או פעמיים בשבוע.
אין לי מושג מה הקטע הזה, ואין לי מושג מה עושים עם זה, אבל דעי שזה ממש לא קשור אלייך.
&nbsp
צרת רבים חצי נחמה?
 

mother cat

New member
אצלינו זה ההיפך...

בת 14 שאם היינו מרשים לה היתה עוברת לגור באמבטיה. מתקלחת פעמיים ביום. מקלחות ארוכות כל פעם... אני מתחרפנת כי זה בעיני בזבוז מים לא מוסרי במדינתינו, שלא לדבר על זה שהיא גומרת לכולם את המים החמים ושאם מתקלחים במקביל (יש כמה מקלחות בבית) אז יש בעיות זרם - מה שאומר שאני תמידית מחכה לה... אבל בעלי לא מבין את הבעיה, וכנראה שאני מעדיפה את זה על פני נערה שלא מתקלחת.
&nbsp
בן ה 17 לעומת זאת גם מתקלח כל יום אבל הריח בחדר שלו... אני יכולה להריח מהרגע שאני פותחת את הדלת הכניסה לבית אם הוא השאיר את דלת חדרו פתוחה
 

Daharma1

New member
ברור לי שזה לא קשור בי

זה רק נתפס באף ההריוני והרגיש שלי. גם ככה אני שונאת הזנחה וסירחון של גוף ובהריון יותר רגישה. מעצבן שהיא יושבת על הספה והריח גוויה הזה נדבק בה ��
 
סוף הריון + חום יולי אוגוסט =


או כמו שהקטנה שלי היתה אומרת "זה אסון ונורא"
&nbsp
ריח בלתי נסבל בהריון זה קו אדום לדעתי, כל השאר לא (אני הייתי משתגעת כשהיה איפשהו בבית סבון נוזלי כחול. בעלי היה קונה את השלישיות האלה של סבון ידיים ואז הייתי זורקת לו את הכחולים. ניסה כמה פעמים להחביא כדי לבדוק אם אני באמת מריחה. אישה בהריון היא סוג של כלב גישוש...)
מסכימה שאבא צריך להיות בחזית מולן, ולהבהיר שמקלחת זה בל יעבור
עזרה בבית אם הוא בוחר שלא לריב איתן על זה שייתן את העזרה הזו בעצמו במקומן
אגב, חושבת בדיוק הפוך ממנו - עזרה בבית זה בדיוק מה שעושה אותן *לא* אורחות, אבל במקומך לא הייתי מנהלת איתו על זה מאבק. אולי אומרת על זה משפט קטן ועוזבת את זה.
ולדאוג שיהיה לך נעים ונוח, תחשבי מה יעשה לך טוב ותעשי את זה. להביא עוזרת פעמיים בשבוע? ללכת לעיסוי? ללכת לשבת על שפת הים? לרבוץ במיטה עם דלת סגורה ולראות סדרות בטלויזיה? (כל זה בהנחה שזה תינוק ראשון, לא יודעת אם הבנתי נכון, אחרת מן הסתם אין לך זמן לאלה)
 
עובדות ותחושות

נו מה לעשות , בהריון , אני לפחות, הייתי מסוגלת להריח שום שקילפה שכנה בבית ממול.
לגבי היגיינה לדעתי זה דבר שלא הייתי מוותרת עליו.
לגבי עזרה זה פשוט, לא עוזרת לא מקבלת דבר, ועכשיו חופש הן צריכות הרבה דברים......
את הכעס הייתי כובשת ,בכל סוג של התמודדות שנכנס כעס את המפסידה.
 

Daharma1

New member
צריכה להעיר את בן זוגי

שנותן ונותן ו׳מחכה שהגיל ׳יעבור׳.. ואכן כמה פשוט, בכל בית זכויות וחובות.. נותנת-מקבלת (; הוא מונע מרגשות אשם ולכן מתקשה להציב גבולות.
 

Daharma1

New member
הכעס כנראה הוא שיעור

ספציפי לי שהשתיים מלמדות אותי.. לא מצליחה לעבור את השיעור.. כועסת וסובלת
 

ornme

New member
השליטה בכעס לא פשוטה.

היתה תקופה שדברים מסויימים שהקטנה עשתה הכעיסו אותי, והגעתי למסקנה שעדיף לומר ולא לשמור בפנים.
יש כמובן דרכים לומר להם, להזהר שלא להשאיר מישקעים כלשהם ולכרוך את הדברים בצ'ופרים, אבל לדעת להגיד.
למשל, לעזרה בבית אני לגמרי לא מצפה, אבל אני בהחלט מצפה לתלית מגבות רטובות אחרי רחצה,לאיסוף בגדים מלוכלכים בסל הכביסה וכאלו - שביומיום אני לא אצטרך לעקוב אחריה כמו משרתת...
ואני מעירה לקטנה, מתעקשת, תמיד בחיוך, ותמיד התגובה שלה היא שיתוף פעולה ונכונות, אם לא בדיוק באותו רגע אז כמה דקות אחר כך.

נראה לי שאם התגובות של הבנות הן נרגניות כאלו, מתרעמות, יש מקום להעיר יותר בהחלטיות ובטון רציני, שלא יהיו ספקות שאת מתכוונת לכך.
נראה לי גם שלרוב האבות הגרושים יש קטע של רגשי אשם שגורמים להם לשאוף לריצוי הילדים, כך שקשה לי מאוד לצפות שהאיש שלי באמת באמת יגיב באיזושהי דרך הגיונית להערות שלי שקשורות לקטנה... אז בניתי/בנינו שתינו ערוץ תקשורת שלנו, שמתפרס על הרבה תחומים - בילויים, מוסיקה, בישולים וכאלו, וגם יכולת להעיר. אני מקבלת בברכה הערות שלה בנושאים שונים, זה מראה לי שהסרנו עוד מחיצה.
לא שהכל דבש, אבל בהחלט מעל ומעבר לסביר.
 

Daharma1

New member
אני מאמנת ומתאמנת בעניין הכעס

הכי הכי מרתיחה אותי כאמור, הגדולה (15), שלא מזיזה אצבע. מאוד קשה להגיע איתה להסכמה, לרוב חמוצה ולא מרוצה.. עדיף באמת כבר לא לצפות/ לבקש כלום.
 

ornme

New member
יכולה להבין... יש מצב שהיא עוברת תקופה קשה בכלל,

והנרגנות הזו היא לא רק בבית, הזנחת ניקיון לפעמים זה אור אדום לקיום בעיות חברתיות.
בטוח שלא קל להיות אשתו של האבא בתקופה כזו...
קחי אוויר, הם גדלים ומתבגרים.
 
למעלה