כועסת המון

mother cat

New member
עוד סיפור קטן על ריח והריון...

סתם כי הזכרת לי נשכחות...
בהריון הראשון שלי, בשלב שעוד לא סיפרנו על ההריון, הילדים של בעלי ישנו אצל סבתא ביום שישי. בשבת בבוקר באנו לקחת אותם ונסענו לראות סרט. הילדה אכלה אצל סבתא שלה איזה סלט עם מלא שום טרי, וכיוון שהיא רגישה לנסיעות היא אז הקיאה באוטו. אמנם לתוך שקית כי היא מאומנת, אבל עדיין היא הסריחה ברמות על. נכנסנו לקולנוע ופשוט לא יכלתי לשבת לידה... היא נאלצה לשבת בכסא הכי רחוק ממני. הרגשתי נורא - גם הילדה מקיאה, בכלל לא יודעת על ההריון, ואני דוחה אותה כי היא מסריחה... כמה שבועות אחרי זה כשסיפרנו על ההריון התנצלתי על זה והסברתי לה שרגישות לריחות זו תופעה של הריון, אבל באותו היום היא ממש נעלבה

&nbsp
 

דף חדש4

New member
ממש לא נשמע מאד קשה

זה המחיר שאת משלמת על נישואין לגבר שיש לו ילדים מנשואין קודמים. זה צפוי וזה נורמלי בגיל ההתבגרות- לא להוריד מהשולחן, לא להתקלח- ועל אחת כמה וכמה כשאת לא אמא שלהן והן מגיעות אליכם רק לעיתים. אני מניחה שקשה להן ההריון שלך וההבנה שיהיה אח חדש שיתחרה בהן על תשומת ליבו של האב. קשה לך? לא נורא. זה לא נשמע לי יותר קשה מהתמודדות עם ילדים מתבגרים שהם שלך. תתגברי.
 

kisslali

New member
אותי מסקרן

אם את (דף) מתכוונת להשמע כ״כ עוקצנית וחסרת רגישות או שזו מן דרך צדקנית לחנך את הכותבת?
ללי
 

דף חדש4

New member
אני מתכוונת לתת לכותבת פורפורציות ובוחן מציאות נכון

אני כותכת את דעתי. אם היא סותרת את דעת הרוב- זה לא חשוב לי. לתת לכותבת חיבוק והשתתפות בצער- זה אולי חשוב והיא קבלה זאת אני מניחה פה בשפע. אבל זה לא בהכרח מה שיעזור לה- להתבוסס בזעמה ה"מוצדק" כביכול רק ישמר את הזעם שהיא חוזרת וכותבת שהיא חשה. היה עדיף לקחת את כל הזעם הזה למטרות בונות יותר. הילדות של הבעל הרי לא ייעלמו לשום מקום ובאמת שזה לא סוף העולם מה שהיא עוברת איתן. "ריח הגוף שלהן דוחה. אני רגישה לריחות" Give me a break!
 
למעלה