בגלל שיש לי רק כותרת בלי תוכן, אני לא שולח את הקישור, רק באמת אושר לראות את החאפרים עם הטרנזיטים הצהובים נעלם לאט לאט מהנוף, שהם זכר לתת אלטרנטיבה לעומסים שהיו ל"אגד" ו"דן" בקווים מאוד ספציפיים, נהגים עם מוניטין מוצדק של מופרעים, שרק הפריעו לשירות האוטובוסים המגביל. ללא לוז ומסלולים שניתן לראות. ממה שאני רואה בתל אביב, נשארו רק מוניות 16 ו-51. בעיקר כי הם משרתים קהל גדול של עובדים זרים/מבקשי מקלט/מהגרי עבודה, שנוח להם התשלום במזומן.
ושלא יגידו לי שבת, מוניות שירות גם בימי השיא שלהם היה פתרון מוגבל מאוד בשבת למעט מאוד מסלולים (ב/מתל אביב אלו: 4,5,51,66,201,601,910,405,451 וזהו). ואיך אמרו פה בפורום תמיד לוז לפי "רצון הנהגים".
איך שרה ציפי שביט? "כולם הלכו לג'מבו".
מצד אחד זה עצוב כי זו היתה צורת תחבורה ישראלית עם אלמנט מסויים של גמישות, מצד שני - שיפור מערכת התשלום בתחבורה הסדירה זה סיפור הצלחה שחיסל את מוניות השירות.
83 מוניות שירות פעילות בענף כולו נשמע כמו סוף הדרך. מנית 9 קווים פעילים בלבד, ממוצע של 9 מוניות לקו.
בנסיעות לתל אביב בשנות השמונים והתשעים היינו משתמשים במוניות שירות קו 4 בחזור אם הן הגיעו לפני האוטובוס. כירושלמים ללא כרטיסייה של דן התשלום ממילא היה במזומן אז לא היתה סיבה להיות נאמנים למערכת הסדירה. הסדרים שמכסים את כל הנסיעה לא היו אז.
בירושלים מעולם לא היו מוניות שירות עירוניות, רק בינעירוניות לתל אביב ויוצא הדופן של מוניות נשר לנתב"ג שלא נסעו על מסלול של קו ממוספר. זה חלק מטבען הטפילי של קווי מוניות השירות שהן תמיד נסעו במסלולי הקווים הרווחיים ביותר או בשירות הרווחי ביותר. ברשל"צ נסעתי פעם במונית שירות שנכנסה קרוב יותר ליעד שנוסע ביקש כחלק מהמסלול וזה דווקא מצא חן בעיניי כיכולת התגמשות.
מאד מצער שמוניות השירות לא השכילו להתפתח לכיוון התנועה לפי דרישה. נשר הירושלמית תמיד הפעילה מסלולי איסוף ופיזור על בסיס צרכי הנוסעים, לדעתי היה אפשר לשכלל את זה ב 25 השנים האחרונות שכמעט כל נוסע מחזיק פלאפון ברמת תיחכום כזו או אחרת. במקום - חברות הייטק כמו באבל ניסו להמציא מחדש את הגלגל וכשלו, אולי משום שהן פעלו באזורים עם תח"צ חזקה במקום במקומות הזקוקים לקווי הזנה.
לגבי השבת: בכל מקום אחר בעולם התח"צ הסדירה פועלת בסופי השבוע בלו"ז המותאם לצרכי הנוסעים. בישראל זה אומר תדירויות על בסיס לו"ז יום ו ומוצ"ש המותאמים לנסועת סופ"ש. הקווים יצטרכו להמנע ממקומות עם רחובות הסגורים בשבת - תופעה המחייבת רוב דתי של 80%. זה יכתיב מערכת שבת עם ביטול קווים מסויימים והתאמות באחרים. מוניות השירות היו הישראבלוף הקודם, כיום הישראבלוף הוא קווי נעים בסופ"ש החינמיים בהפעלה עירונית ב 14 הרשויות המשתתפות. לקווים אלו יש לו"ז ומידע באפליקציות, מה שלמוניות השירות מעולם לא היה, והאוטובוסים יוצאים עם מספיק מקומות ריקים שאפשר לעלות בדרך, מה שאי אפשר במונית שירות שיוצאת מלאה.
צריך לזכור שאין איסור כלשהו על הפעלת תח"צ בשבת. סעיף 386 מלא בהיתרים שונים לקווים בשבת, כולל "נחוץ לשם קיומה של תחבורה ציבורית" שמתיר בעצם כל קו, וסעיף 395 מאפשר לאשר קווים בסתירה להגבלות של סעיף 386. אין צורך להפנות את הציבור לאמצעי אלטרנטיבי כלשהו כשאפשר לתת לו תח"צ סדירה לפי צרכי הנוסעים, לא לפי צרכי האוכלוסיות שבוחרות שלא לנסוע בשבת. המדינה מפעילה את הכבישים בשבת כולל מרכזי בקרה וכוחות חירום אז אין סיבה שלא תפעיל עליהם תחבורה ציבורית.
לגבי העובדים הזרים - מוניות שירות זו תחבורה ציבורית של עולם שלישי. הן קיימות במדינות באפריקה, אסיה וברה"מ לשעבר שהרשויות הזניחו את תחום התח"צ. בניירובי שבקניה היה סיפור שמערכת האוטובוסים קרסה מזמן אבל מוניות השירות המשיכו את מספרי הקווים כבסיס למערכת שלהן. בשלב מסויים הן התחילו לפתח גירסאות שונות למספרים - למשל פיצול המספר 4 לכל מני 4x עם ספרות ואותיות על בסיס יעד, ובשלב מסויים הנוסעים הכירו רק את הקו הקרוב אליהם ולא ידעו מה יש בשאר הרשת. לפני כעשור היה פרוייקט מיפוי של הרשויות והאוניברסיטה שם, ופורסמו מפות רשת על בסיס מה שהתפתח. בדרא"פ ישנה תופעה שנקראת Taxi Queens של נערות וצעירות הנוסעות בחינם או הנחה במוניות השירות מהעיירות השחורות תמורת רמה מסויימת של יחסי פלירטוט או מין עם הנהגים.
