כיוון הבולם האחורי. בבולם יש כיוון הריבאונד וגם כיוון של ה

[enigo]

לא אמרתי שאפשר לשנות את קבוע הקפיץ של קפיץ נתון. הכוונה היתה

שצריך להחליף קפיץ.

 

[JacB]

O.K , חשבתי כך כי

כתבת "מכוונים העמסה ראשונית או קבוע קפיץ בבולם ".
גרם לי לאי הבנה (בעיקר בשעה מאוחרת), אבל נראה שאתה שולט בחומר

. התנצלותי.

 

[DL1000K2]

לא הבנתי

אתה אומר שSAG זאת דריכה ראשונית של הקפיץ כדי שתוספת השקיעה עקב משקל הרוכב תקטן לעומת קפיץ ללא עומס התחלתי?
חשבתי שלא מדובר בדריכה ראשונית שבעצמה מוסיפה כיווץ אלא במשיכה כדי שאח"כ תוספת משקל הרוכב תוביל את הקפיץ למצב שבו יישאר לו עוד הרבה מקום לכיווץ נוסף בעקבות הכוחות הדינמיים ברכיבה.
דווקא חוק הוק מדבר על תוספת כוח שווה כדי להאריך את הקפיץ בס"מ נוסף ולא משנה האם זה הסמ הראשון או האחרון [לפני שהקפיץ מאבד מתכונותיו הקפיציות], הארכה של כל ס"מ ולא משנה איפה הוא נמצא בסקלת הקפיץ, כל ס"מ דורש בדיוק אותו הכוח. כלומר מה שרשמת כאן אינו נכון: "פשוט כי דרוש יותר כוח כדי לכווץ את הסנטימטר השני לעומת הראשון"
כלומר ממה שאני מבין בפיזיקה, בולם אויר משנים את לחץ האויר שבתוכו ואז משתנה "קבוע הקפיץ" שלו, ולעומתו בולם קפיצי [שבו הקפיץ מתכווץ כשהרוכב עולה על האופניים], הדרך היא למתוח את הקפיץ לכיוון ההפוך מעבר לנקודת שיווי המשקל ורק ככה יהיו לך "ס"מ נוספים רזרביים" כדי להגיע אל הנקודה שתשאיר אותך עם מספיק מקום לכיווץ נוסף עקב הכוחות הדינמיים ברכיבה.
מה שעדיין חסר לי זה להבין איך מתבצעת הארכת הקפיץ הזאת? אבל זה פחות קריטי כי הבולם אצלי זה בולם אויר

 

[steiff]

בולם קפיץ פלדה הוא לינארי

בגלל אותו חוק הוק. הוא מפעיל אותה התנגדות על כל טווח התנועה.

בולם אויר הוא פרוגרסיבי. ככל שהוא מתכווץ כך הוא מתנגד יותר. הוא לא פועל לפי חוק הוק.

לחץ נמוך יותר בבולם (כיווץ ראשוני גדול יותר) יביא להתכווצות גדולה יותר בתגובה לאימפקט. זה מועיל בשטח בו תוואי הקרקע אגרסיבי (מחורץ, הרבה אבנים וסלעים).

 

[oren_hershco]

קפיץ לא מפעיל את אותה התנגדות בכל טווח התנועה

המשמעות של "לינארי" (או חוק הוק) היא שהקפיץ מגביר את התנגדותו ביחס ישר למידת הכיווץ.

הוא ממש לא מפעיל את "אותה התנגדות". ככל שאתה מכווץ יותר, נדרש כח רב יותר. רק היחס בין השניים נשאר זהה.

 

[DL1000K2]

אבל בתוואי שטח אגרסיבי, אם אתה מתחיל מלחץ נמוך בבולם...

כלומר כיווץ ראשוני גדול אז עלול להיות שהתוואי כל כך אגרסיבי שהמהלך של הבולם יסתיים כולו ותעבור "המכה" אל השלדה והרוכב, לא?
כלומר, מה שאני מתכוון, זה שהגיוני שהבולם יהיה רך בשטח רק אם המהלך שלו ארוך מספיק כדי שלא להגיע אל סופו, אחרת זה בולם רך שמגיע אל סופו ואז יש שילוב כאילו אין בולם בכלל. אני מניח שלא זאת כוונת המשורר?
&nbsp
שאלה נוספת:
המסלול שלי כולל כ1:30 עד 1:45 שעות של רכיבה בתוואי משולב כביש ושטח. הכביש זה ירידה ארוכה ואח"כ עליה ארוכה ואז אני עובר מהכביש לשטח.
השטח כולל ירידה תלולה ואח"כ עלייה ארוכה
2 הבולמים הקדמי והאחורי הם בולמי גז.
את הקדמי אפשר לשנות ממצב פתוח לסגור [רך לעומת קשה]
ואת האחורי אפשר לשנות גם ממצב רך לקשה, וגם אפשר לשנות את הריבאונד ממהיר לאטי.
&nbsp
איך מומלץ לכוון המתלים?
לנוחות מקסימלית בעליות עדיף בולמים סגורים ככל האפשר ומה עם הריבאונד?
דיברת על גלגל אחורי שעוקב אחרי תוואי הבורות כהלכה בשטח אגרסיבי. האם לזה לא הריבאונד המהיר הוא מה שחשוב?

 

[steiff]

כיוון מתלים

א. בולם אוויר לא יסגור מהלך משום שהוא פרוגרסיבי. הוא מתקשה באופן אקספוננציאלי עם התכווצותו. שינוי הלחץ ההתחלתי משנה את גרף הפעולה אבל בסוף תמיד נבנה בפנים לחץ מספיק שימנע סגירת מהלך. הכל אפשרי אם אתה שם לחץ נמוך מדי, כי תמיד יש תאי אוויר ושסתומי ביטחון וכיו׳ב.

ב. על מנת לוודא עקיבה טובה של הגלגל אחרי השטח אתה רוצה לכוון אותו ככה שהוא יתכווץ ויתרחב בהתאם לסוג השטח. במקביל אתה גם רוצה להקטין את תגובת הבולם לדיווש. בשטח עם פני שטח משתנים אתה רוצה בולם שיגיב מהר לשינויים גדולים (לחץ נמוך) ומוכן לוותר בשביל זה על יעילות הדיווש. זה מגיע לרוב גם עם מהלך מתלה גדול. בשטח שטוח יחסית אתה רוצה בולם שיגיב לשינוים קטנים, ולחץ גבוה (עם מהלך קצר) יספק את המטרה הזו.

ג. ריבאונד - מהירות החזרה של הבולם לאורך המקורי. תלוי בהעדפה אישית. אכן זה חלק מהמשוואה של עקיבה טובה של הגלגל. אם תטפס על בולדר גדול עם בולם קשוח יחסית, מה שיקרה זה שהמכה תעבור מהבולם לתחת שלך והשלדה תתרומם עם הגלגל באוויר - תאבד אחיזה. שום ריבאונד לא יעזור. אבל אם הבולם יהיה רך מספיק לספוג את ההתכווצות - תצטרך לכוון את הריבאונד כך שיתפשט במהירות הנכונה בחזרה לאורך המקורי - מהר, אבל לא במכה מהירה מדי.

ד. על הכביש כדאי לנעול את הבולמים לגמרי. עניין של יעילות דיווש.