כיצד הפכתם לצמחונים?

[vegan]

כיצד הפכתם לצמחונים?

בשרשור הארוך שהחל ב"נכנסתי לשוק כשראיתי את זה" נכנסנו לשאלה מהם דרכי פעולה יעילות שיביאו לצמחון אנשים. הדרך הטובה ללמוד על כך היא ממקרים מוצלחים - ויש לנו רבים כאלה בפורום. אם כל אחד יספר כיצד הושפע להפוך לצמחוני נוכל להפיק מכך מסקנות לשיפור דרכי הפעולה שלנו. לא מדובר דווקא על הטריגר הסופי לתהליך, אלא גם ואולי בעיקר על הטריגר שגרם להתחיל לחשוב על הנושא.

 

[vegan]

אני אתחיל

בקיצור: מעבר לצמחונות - החלטה עצמאית ללא השפעה חיצונית. מעבר לטבעונות - מידע מהאינטרנט, הכרת טבעונים אחרים והכרת אפשרויות מספקות לתזונה טבעונית. וקצת יותר פירוט: הייתי בן 3 כשעשיתי את ההחלטה החשובה בחיי. לפי הורי הודעתי להם "לא רוצה - זה הלך!". תוך זמן קצר למדתי על מקורם החי של מאכלים שונים ולא היה לי ספק שעליי להמנע מהם. בגיל 14 הזדעזעתי כשהבנתי לראשונה שנעלי עור הם באמת מעור. עד אז הייתי בטוח שהם נקראים כך בעקבות החומר שבו השתמש האדם הקדמון למטרה זו. מובן שהפסקתי להשתמש בנעלי עור. במשך עשר שנים נמנעתי מעור, בלי ששמעתי על קיומו של אפילו אדם נוסף מלבדי הנוקט כך. בצבא אפילו נשפטתי פעמיים למאסר על סירוב לנעול נעלי עור. בשני המקרים העונש בוטל לבסוף. רק כעבור עשר שנים, ב-91, נרשמתי לרשימת תפוצה אלקטרונית באינטרנט בנושא צמחונות וזכויות בעלי חיים (בימים שעוד לא היה WEB) ושם שמעתי לראשונה על טבעונים מוסריים בחו"ל (vegans). דרך האינטרנט גם נחשפתי לראשונה למידע על תעשיות הביצים והחלב. בסביבות 93 הצטרפתי לאגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, לאחר שהבנתי שהם פועלים גם למען צמחונות, ושם הכרתי לראשונה טבעונים מוסריים ונחשפתי לראשונה לכך שהשד לא כל כך נורא. במקביל גם החלטתי לעבור למוצרי חלב עיזים, בעיקר ממניעים בריאותיים. עקב ההיצע המוגבל של מוצרים כאלה ירדה צריכת מוצרי החלב שלי עד שראיתי שאין לי בעייה להסתדר בלעדיהם. גם הופעתם של תחליפים טובים כמו מעדני אלפרו וגלידות סויה עזרה להחלטה. כשנה לאחר מכן הפכתי לטבעוני ונשארתי כזה עד היום, כשמונה שנים.

 

[אלמונית חתולית]

זה לא היה ממזמן אז אני זוכרת ../images/Emo13.gif

היה שני שלבים הראשןו היה שאספנו אוכל לנזקקים במדגרת נוער לנוער ומישהו הביא לנו עוף, וזה פשוט הגעיל אותי לגעת בזה ואפילו לא הבנתי למה באותו רגע, אחרי זה הבנתי שזה היה בגלל שאני לא ממש אוהבת לגעת בגופות קפואות. השלב השני היה שראיתי סרט בנשיונל ג´אוגרפיק, וראיתי איך אנשים רוצחים קופים למאכל, והראו את כול התהליך, כולל חלקי גופות, עדיין עם פרווה מגואלות בדם. וזהו, ומאז פשוט מגעיל אותי לאכול גופות

 

[נטלי666]

הסיפור שלי

חברה שלי סיפרה לי איך שוחטים פרה, בדרך מזעזעת ולא אמיתית, אבל ברור שפתייה (פתי בנקבה) תאמין לה. מאז אני צמחונית. טיבעונית נהייתי בעקבות המאמרים באינטרנט ובעקבות הפורום הנפלא הזה. כמו מישהו בשירשור הזה גם אני לא ידעתי שתיק מעור זה אומר מחיה וכששאלתי (היו נוכחים בקבוצה 15 אנשים), כולם צחקו עלי. טראומה

 

[tali_le]

הצמחנות שלי התחילה..

בנוער מרצ, כמובן כשהגיע בשורת הטבעונות לנוער מרצ - יצא לי לבלות ערב עם שני הנביאים - שבלבלו לי בשכל שעות על צמחונות וטבעונות התוצאה: נעשיתי צמחונית במהלך חצי השנה שלאחר מכן פשתה הטבעונות באזור השרון של נוער מרצ והנושא הפך למדובר התחלתי לתהות, לחשוב, לקרוא ולברר ולבסוף נעשיתי טבעונית (אפילו יומיים לפני נטע... חה חה חה...) ואת ההמשך של זה כבר כתבתי בשרשור אחר טלי

 

[greenit]

איך זה התחיל

טוב אני קיבוצניקית ולכן גם עבדתי במשק חי/ילדים (מגדלים שם חיות למי שלא יודע) ויום אחד פתאום גיליתי שאני אוהבת חיות ואוכלת חיות. אז חזרתי הביתה מהמשק חי הוצאתי נקניק מהמקרר הסתכלתי עליו ופשוט החזרתי אותו לשם. האמת היא שתמיד חשבתי שזה לא בסדר להיות צמחונית (כי לא היו מסביבי צמחוניים) ופשוט לא סיפרתי על זה לאף אחד. רק אחרי תקופה ארוכה סיפרתי על זה. טבעונות תמיד נראתה לי משהו קיצוני. עד שבכתה י אני חושבת למדתי תזונה ובריאות והבנתי שתזונה צמחית היא דבר בריא. במקביל לזה הייתי בפורומים למען זכויות בעלי החיים ושם ראיתי שיש טבעונים ושזה לא כל כך קשה. אז חשבתי שאחרי הצבא אני אהיה טבעונית. ושנה אחר כך החלטתי לא להתגייס אז פשוט הקדמתי את הטבעונות (אגב עוד מעט אני חוגגת שנה!!!). ומאז ועד היום סבבה לי עם זה. ואני לא מצטערת על זה לרגע.

 

[monkilita]

ככה

בפעם הראשונה שהייתי צמחונית, פשוט לא רציתי לאכול יותר חיות. הייתי בת 13.. אבל איכשהו זה עבר לי אחרי 3 שנות צמחונות (לא ברור לי איך.. אני ממש לא זוכרת מה היה לי.. גם מה ששבר אותי היה קבנוס!!! איכס!!!). בפעם הנוכחית, טיילתי חצי שנה בהודו ולא אכלתי בשר (ונזכרתי כמה כיף זה לא לאכול בשר). אחרי חצי שנה עשיתי קורס ויפאסאנה, שאחד העקרונות שצריכים להתחייב עליהם זה לא להרוג, ככה שהאוכל כמעט טבעוני (למעט חלב). ומאז השתכנעתי כולי שאני לא רוצה לפגוע בחיות בשום צורה. לא רוצה לאכול משהו שיש בו אלימות. מאז לאט לאט.. שנה וחצי כמעט שאני טבעונית, כי גם ביצים וחלב מכילים אלימות.. (אפשר להוסיף את זה לרשימת המרכיבים שלהם..

 

[שרימפיניון]

אני מרגיש נורא.

אין לי סיפור ממש מפוצץ. למען האמת, אם יש בעל חיים שאני פשוט לא אוהב, זה כלבים. אני איש של חתולים. כלבים לא ממש עושים לי טוב על הלב משום מה, אבל בכל זאת נראה לי מיותר להתעלל בהם ובטח שלאכול אותם. להיות צמחוני, ניסיתי פעם ראשונה לפני איזה 4 חודשים...הייתי חודשיים צמחוני ממניעים שהם לא אידיאולוגים, כלומר, אני לא מת על בשר, לפני שניסיתי להיות veg בפעם הראשונה אכלתי מעט מאוד בשר ורק כי היה לי צורך נדיר מאוד בבשר וגם כי משפחה שעוסקת ברפואה, די הכריחו אותי, גם זה שלא היה ממש מגוון אוכל שלא כלל בשר בבית גרם לאכילת בשר אצלי. לא ממש אוהב בשר. נכשלתי בפעם הראשונה בעיקר כי זה לא היה אידיאולוגי. משום מה, התעצלתי לזרוק את הארנק עור ולהפסיק ללכת עם המעיל עור שקנו לי בתורכיה. הפעם השניה נגרמה כי לפני שבוע נדמה לי, היתה העצרת נגד פיטום אווזים ברחבת מוזיאון תל אביב. משהו שם היה לטריגר...התמונות של בעלי החיים שעוברים ניסויים, הכמות העצומה של האנשים שהייתה שם, הדוכנים המדהימים שהזכירו לי כמה אוכל שלא עשוי מבעלי חיים יכול להיות טעים(

יאמי) ובריא, והכלבים והחתולים שהסתובבו בכל המקום. כל זה גרם לי להבין, שמעבר לזה שלא כיף לי לראות תמונות של בעלי חיים אני מרגיש שאני לא יכול להתעלם מזה...זה פשוט נורא, ומשהו חייב להעשות. אחד הדברים הראשונים שאני צריך לעשות זה להפסיק עם הבשר, למרות שאני לא צרכן גדול של בשר, הגעתי למסקנה שמספיק. והפסקתי. הצעד הבא יהיה להגיע להפגנות נוספות ולפעילויות נוספות למען בעלי חיים, כמו ההפגנה שעומדת להיות ליד בר אילן שלדעתי היא חשובה.

מצטער שאין לי סיפור יותר מרשים, אבל זה אני. ´אבל אני, תמיד נשאר אני´

 

[שרימפיניון]

נ.ב

הארנק עור הלך לעולמו כבר... כמעט שכחתי לציין זאת.

 

[Neta558]

כמובן שעשיתי זאת בדרך מעוותת...

אחרת נטע לא תהיה נטע!

לפני קצת יותר משנתיים החלטתי לעשות שבוע צמחונות. המטרה הייתה ללמוד להעריך טוב יותר צמחונים. זכויות בע"ח תמיד היה נושא חשוב מבחינתי, ומאד הערכתי צמחונים בשל כך. בעצמי לא ממש חשבתי להיות צמחונית באותה תקופה, מסיבות שונות. החלטתי להיות צמחונית לשבוע, כי אמרתי שרק ע"H עשיית אותו ויתור כמוהם, אוכל להעריך אותם טוב יותר. הפסקתי לאכול בשר לשבוע, שנמשך כמעט שבועיים. תקופה הערכת הצמחונים הסתיימה בקומזיץ נפלא עם נקניקיות על האש. וכמובן, בהבעת הערכה לצמחונית של הקומזיץ כמה חודשים אח"כ התחלתי לחשוב על צמחונות בעצמי. הסביבה הירוקה-צמחונית-טבעונית-רצון חופשי-מוזרה-אך תומכת שטלי תארה כנוער מרצ סייעה גם לי. למרות הערכתי הגדולה לצמחונים, לא הייתי בטוחה שזה בהכרח משהו שאני צריכה לעשות. החלטתי לרדת קודם לסוף דעתי בנושא, ולדון עם עצמי פילוסופית על כל מה שקשור בסוגיה. (דרך מעוותת כבר אמרתי?). בחרתי לקיים שבוע כן-שבוע לא. שבוע בלי בשר, ולאחריו שבוע עם בשר. בצורה כזאת גם אכריח את עצמי לחשוב על הנושא, וגם אתמודד עם שאלות מעשיות של אי אכילת בשר. לאחר סמינר עם בשר דוחה במיוחד (שתרם לכל התהליך

), הגיע יום ראשון ואיתו שבוע צמחונות ראשון. בסוף השבוע הזה, לא הרגשתי שבאמת חוויתי צמחונות. לא הרגשתי שנאלצתי לעשות שינויים קיצוניים, אז החלטתי להמשיך לעוד שבוע. באמצע השבוע השני, החלטתי להישאר צמחונית. בצעד דרמטי ורשמי, ביקשתי לשנות את הרישום שלי בתנועה מ-ב´ (בשרית) ל-צ´ (צמחונית). צחוק גדול ומתרעם התגלגל ברחבי המרכז, אך קובץ האקסל שונה. עכשיו, אתם באמת רוצים לשמוע גם איך הפכתי לטבעונית?

 

[The Ancient Mariner]

כן, כן, כן!

 

[Nightwinds Lullaby]

בעיקר השפעה סביבתית

חברים צמחונים או תומכים (בעיקר), מכתבים בעיתונים, הפורום הזה (כן, קצת קרדיט, מה יש?) אבל בראש ובראשונה זאת היתה החלטה פרטית של עצמי. היתה תקופה די ארוכה שאכלתי בשר אבל נמנעתי מכל דבר אחר כמו עור או מוצרים שנוסו (אפילו מפרינגלס למרבה האירוניה) כי ראיתי בזה גבול מסוים שאני לא צריך לעבור (ותיקי הפורום עוד זוכרים את הויכוחים הסוערים) אבל בסוף מצאתי את הגבול שלי גם פה ועכשיו אני שלם עם עצמי (פחות או יותר

).

 

[guruyaya]

פעם פעם לפני שנים רבות

לפני 4 שנים, מישהי שהצעתי לה מנטוס, סירבה בטענה שיש שם ג´לטין דגים. דבר זה עורר ויכוח בינה, לבין אחד שאם אני זוכר טוב, אוכל בשר שלא גודל באופן אכזרי (שאין לי מושג איך הוא מצא), לגבי הערך של צמחונות, כאשר החיה איננה סובלת. דבר זה הביא אותי לחשוב לראשונה על נושא הסבל. עד אז, חשבתי בצורה של: גם ממלפפון אני גוזל חיים. אבל את הסבל של הצמחים עם הסבל של בעלי החיים, לא יכולתי להשוות. אבא שלי כמעט תלה אותי הפוך עם הרגליים. בכל אופן, קריאה ב"שחרור בעלי החיים", שכנע אותי שצמחונות איננה מספקת. כרגע, אני לא צורך ביצים, ומוריד את צריכת החלב, כך שבעוד שנה אני אגמל לחלוטין.

 

[skin blues]

הסיפור שלי די משונה

לפני שנתיים וחצי בערך צפיתי בטלויזיה, ושמעתי מוזיקאי שאני לא כל כך אוהבת (אהם מובי אהם), שהוא טבעוני אדוק אומר משפט ששינה את תפיסת העולם שלי. ואני אצטט בתרגום חופשי: אם אני יכול לבחור בין שתי דרכים (של תזונה) שהאחת גורמת סבל והשנייה לא, הבחירה ההגיונית מצדי תהיה לבחור בזאת שלא גורמת סבל . עד אז היתי בטוחה שבשר זה שרשרת מזון, והראש שלי היה מלא בכל מה שמלאו אותו 14 שנים אודות נפלאות הבשר. כשהפכתי לצמחונית לא הייתי מודעת כלל לתנאי הגידול של בעלי החיים, לכל פרטי האידאולוגיה הנרחבת -"צמחונות", ורק המשפט של מובי עלה לי לראש בכל פעם שראיתי שניצל. כל ההתעניינות בזכויות בע"ח הגיעה כשנה או חצי שנה (אני חושבת) מאוחר יותר. וככה אני שנתיים וחצי, צמחונית ומאושרת (as can be) ומכורה לחלב סויה

 

[savage girl]

אני מכחישה שאי פעם בכלל...

אכלתי בשר! וכעת ברצינות- יום אחד חברה שלי התקשרה אליי ואמרה לי שהיא ראתה איזה סרט בטלויזיה על איך שוחטים פרות, ושמהיום היא צמחונית! כמובן שלא האמנתי לה שהיא באמת תהפןך לצמחונית פתאום, אבל זה אכן קרה... ואחרי שראיתי שזה גם לא קשה לא כ"כ ולא משנה לה כלום בחיים, חשבתי לעצמי- למה שלא אלך בדרכה?! הרי התוך תוכי תמיד ידעתי שלאכול בשר זה לא מוסרי... (וכהוכחה לכך אני יכולה להראות לכם דברים שכתבתי ביומני האישי עוד בכיתה ב´... )... וזהו. ומאז עברו שנתיים וחצי (בערך... אין לי תאריך מדוייק...) שאני חיה עם מצפון נקי --> למרות שכדי שאני אחייה עם מצפון נקי לגמרי אני עוד צריכה לעבור דרך ארוכה- לטבעונות... אבל כל דבר בזמנו יבוא...

 

[lilithmm]

כנ"ל

אני לא גדלתי בארץ. בחול אין שחיטה כשרה וזה פחות התעללות לפי דעתי. בחו"ל ראיתי הובלה של פרות למשחטה. ההובלה בתוך אירופה היא קשה וארוכה מאוד, וחלק מהפרות מגיעות לידען עם רגליים שבורות. אז הן לא מסוגלות לרדת מהמשאית ומרימים אותן מרגל אחת עם מנוף ואז הכתף שלהן נשברת. באיזו קלות היה אפשר למנוע את הסבל הזה? אפשר לקשור פרה גם בצורה אחרת בדיוק כמו שאפשר לאכול כבד אווז בלי לפטם אותו למוות. מאז - אין בשר....

 

[חיפושית עצובה]

אני..

אני הייתי צמחונית שנה,בגלל סיבות שקשורות לזכויות בע"ח אבל לא הנכונים (אם לדייק-זכויות החתולים...) פשוט כי מספר אנשים איימו עליי שהם ירצחו לי את החתול,ומשום מה זה גרם לי להתחיל לבכות כשראיתי שאבא שלי הביא הביתה כאלה מגשים מקלקר לבן קפואים כאלה...אני קצת פסיכית,אבל מה שהאנשים האלה אמרו על אריסטו ז"ל (החתולוס שלי שמת מ..זקפת יתר!) גרם לי להסטריות. אחרי שנה הפסקתי בגלל תת משקל,פשוט כי לא הייתי מודעת לעקרונות צמחונות,או כמו שאמרו פה כבר הרבה-פשוט הורדתי את הבשר,אבל לא שיניתי שום דבר בתפריט. לאחר מכן חזרתי לצמחונות של חצי שנה,שהלכה ממש טוב (השלושה חודשים הראשונים היו ללא ידיעת ההורים עד שהחלטתי שזה לא עניין). את התקופה הזו הפסקתי בגלל שהייתי במסגרת בה לא היה לי כלום לאכול (כלום כלום כלום במובן מאד פשוטו כמשמעו) כך שלא היו לי הרבה ברירות. חודשיים אכלתי עוף בסביבות החמש פעמים בשבוע. ועכשיו אני צמחונית מתחילת אוגוסט (בחודש וחצי הראשונים אכלתי דגי ים-מסיבות שקשורות באופן ישיר להוריי...) *חובה לציין שבצהרי יום כפור אכלתי חצי חצי פרוסה מחלק בלתי מזוהה של בשר חזיר...בעקבות מריבה קולנית ורווית דמעות מצידי,ורווית צעקות והבעות זלזול מההורים (אני יודעת שהמקום הגרוע ביותר להתווכח על זה הוא שולחן האוכל-אבל להורים שלי לא עוזרים המאמרים...לא עוזרים!) זו היתה המעידה היחידה והאחרונה שלי לעת עתה (ונקווה שלתמיד). אה,ואמא שלי כבר מסרבת לאכול בקר!!!!!!!!!

פיו...הצמחונות שלי רווית אקשן..(או שלא..) טלטול

 

[חיפושית עצובה]

חמש פעמים=שלוש פעמים!!!!!!!!!!!!!

..הבהלתי את עצמי...

 

[sheda0ktana]

שיטת הסלאמי-אין ביטוי יותר צימחוני?

בשבילי צמחונות זה מעין סולם, שאני עולה או יורדת בשלבים שבו, בין התנזרות מוחלטת מבשר לבין טריפה (רחמנא לצלן) חסרת מעצורים (במקרה אחד מאד קיצוני). ולמי שעדיין מוכן לקרוא מה שאני כותבת אחרי הוידוי הזה: זה התחיל בגיל 3, כשהבנתי פעם ראשונה מה זה ה"פופיקלע´ך" שסבתא שלי מכינה. מאז הם היו מוקצים. אח"כ היה ביקור בקיבוץ (אני חושבת שזה היה גיל 4 או 5) ושם לקחו אותי לעגלים

, וכמובן נתנו לי לדחוף את היד לתוך הפה שלהם ושהם ינסו לינוק לי את האצבעות. בארוחת הצהרים הבאה שסבתא הכינה לשון, אני נמנעתי (כן, אצלי במשפחה סבתא היא הבשלנית). בכיתה ה´ הצטרפתי לחוגי סיור, והמדריכה המדהימה (התאהבתי לנצח) (

בעצם, עד היום התאהבתי בכל המדריכות שהיו לי) היתה צמחונית. חזרתי הביתה והכרזתי שאני לא אוכלת יותר בשר, ואמא שלי מצידה הודיעה לי שהיא לא מבשלת בשבילי. אחרי שבועיים של מרק וסלט נשברתי מול עוף בגריל

(סימן לבאות?). בגיל 17 ההורים נסעו לחו"ל לחודש, ולקראת סופו החלטתי שצריך להכין שניצלים. אמנם התחלתי במלאכה, אבל חברה שלי נקראה מהר מאד לפנות את הגופה המרוטשת (כך בכיתי לה בטלפון) מהשיש, ושם התחיל המסע האמיתי - לאט לאט למדתי על תזונה, קראתי מיליון ספרים, כל פעם החלפתי פריט נוסף באוכל, עד שבגיל 22 ראיתי שהבשר היחיד שאני אוכלת הוא מקדונלד´ס, וזה כידוע לנו, לא ממש בשר. אז הפסקתי לגמרי. הבעיה היתה שבגיל 25 עברתי משבר אישי מאד רציני, שבעקבותיו כל החיים שלי הצ´טקמקו וגם התזונה שלי. אחרי שנה שבה כל מה שאכלתי היה סנדביץ´ תעשייתי אחד ביום, לפעמים בורקס, ומדי פעם יוגורט בבוקר, העוף המפורסם של אמא שבר אותי שוב. זה היה התקף אכילת הבשר המפחיד ביותר שחוויתי (אבל הייתי 45 ק"ג...זה תירוץ?). אחרי שנה חזרתי לעצמי, ושוב התחלתי להוריד ולהוריד, ואני בדרך חזרה לצמחונות מלאה. היום אני כמעט לא אוכלת בשר, כתלות בכמה אני משקיעה במוצרי הסויה השונים. אפרופו - לאורך 3 השנים שהייתי צמחונית לחלוטין, נבדקתי אצל לפחות 3 תזונאים צמחוניים(!) שכולם אמרו לי שאני חייבת לאכול חלבונים מהחי(!) בזמנו סיכמתי איתם על ביצה אחת וקופסית טונה פעם בחודש. גם לפי "הדיאטה לפי סוג הדם" אני אמורה לאכול בשר, למרות שאני מעדיפה שלא, גם מסיבות אידיאולוגיות, וגם כי אני באמת לא חושבת שזה בריא. אוי, זה יצא נורא ארוך, מצטערת ותודה לכל מי שהחזיק מעמד עד הלום!

קרן

 

[Michelle1]

../images/Emo6.gif בואי נתחלף בביטויים

שיטת הסלאמי אינה מתארת את מה שתארת, אלא שיטת היו-יו

לעומת זאת אני אקח את הביטוי, כדי שלא יהיה מקופח (שיטת הסלאמי, אגב זה ביטוי שפירושו כיבוש הדרגתי, כמעט בלתי מורגש) אצלי זה לקח המון שנים. זה התחיל כשגרתי בג´נבה לפני כעשור והשוויצרים הוציאו ביצים שאינן ביצי חופש מחוץ לחוק- בעקבות החשיפה לנושא- גם אני עברתי בשמחה לביצי חופש. זה המשיך עם פרסומים של אנונימוס- הייתה כתבה במוסף מעריב לפני כמספר שנים- עגל חלב וכבד אווז חוסלו מהתפריט מיידית. המשיך בשני מישורים מקבילים: חשיפה יותר מוגברת לפרסומי אנונימוס ועיסוק אינטנסיבי בהצלת חיות על ידי התנדבות במקלט כלבים וחתולים- חשיפה לאין ספור עיתונות בנושאי הצלה וכו´ וגם הכרות עם יותר ויותר צמחונים שעוסקים בתחום. ככל שעסקתי יותר בתחום, כך הצטיירה בעיני הסתירה שבין הצלת חיים מצד אחד-ונתינת יד לחיסולם מצד הצלחת. הקש האחרון היה כשנסעתי ליוטה להתנדב במקלט הגדול ביותר לחיות נטושות בארה"ב (למעלה מ1,800 חיות) ובקפיטריה שם, שמשרתת מאות אנשים ביום היה אך ורק תפריט צמחוני-טבעוני. לא רק שהיה מעולה, גם נתן לי תחושה נפלאה. זהו. מאז סגרתי את הנושא, אני צמחונית לחלוטין. אין סיכוי שאי פעם אחזור אחורה. משפחתי נותרה לא צמחונית ואני איני רוצה להשפיע- זה תהליך פנימי שכל אחד צריך לעשות לבד. אני ממשיכה לבשל לכל בן משפחה את מה שהוא אוהב (אבל לא טועמת!), אבל ברור שבאופן עקיף גם צריכת הבשר שלהם ירדה פלאים, כי האוכל שלי עושה להם חשק!