כיצד הפכתם לצמחונים?

חדף

New member
תורי

אני לא ממש זוכר מתי התחיל להתבשל אצלי הרעיון של צמחונות, אבל אני חושב שזה התחיל באופן משמעותי בערך בתיכון (כלומר לפני כשלוש שנים). אני חושב שמאז שגיליתי את המקור האמיתי של בשר הרגשתי עם זה קצת לא נוח, אבל בילדותי הייתי אדיש להפליא לגבי כל דבר, בערך. בתיכון התחלתי להתבגר, ובין השאר התחלתי להתעניין יותר במה שקורה סביבי ובהשפעה שיש לי על כך. ככה האי-נוחות שלי לגבי בשר הלכה והפכה למחשבה על "מה אפשר לעשות בקשר לזה". התחלתי להתעניין קצת פה ושם על צמחונות, והתחלתי לתכנן את הרגע שבו אני אעשה את המעבר. דבר אחד שממש שינה את התפיסה שלי בתחום הזה, היה כתבה גדולה במעריב על אנונימוס. פתאום הבנתי שמה שחשבתי שהיה איזה דבר לא נעים שאולי יש בו דופי, הוא בעצם תעשייה גדולה של רצח ועינויים. כך החלטתי שצריך להפסיק למשוך זמן ולהפוך לצמחוני מייד. לכן, הטריגר הסופי הגיע לדעתי בעיקר מאנונימוס, אבל הטריגר ההתחלתי בא ממני (מה שלצערי לא ממש עוזר לנו בפתרון השאלה).
 
איך הפכתי לצמחוני ואח"כ טבעוני...

כשהייתי בן 6 בערך, (אולי יותר בעצם) אחותי (גם את הפמניזם לקחתי ממנה, זה משעשע) הפכה להיות צמחונית, דבר שגרם לי להבין מה המקור של הבשר. בהיותי אוהב בע"ח עד מאוד (תמיד הסתדרתי מאוד טוב עם כלבים...
) הסכמתי איתה ורציתי להפוך להיות צמחוני. ההורים שלי כמובן החדירו לי את כל המיתוסים לראש של "זה יפגע בצמיחה שלך ובלה בלה בלה", אני לא חושב שמאוד האמנתי להם כבר אז, אבל לא הרגשתי מספיק כוח כדי להיכנס איתם לעימות וגם זה היה תירוץ טוב להמשיך לאכול את הדבר האהוב עליי. כשהייתי בן 13, הצטרפתי לנוער מרצ, שם קיבלתי ערכים של הטלת ספק וחשיבה ביקורתית (ואוו, אנחנו עושים כאן פרסומות למפעל החינוכי של נוער מרצ), דבר שגרם לי להתחיל לנסות לגבש אידאולוגיה בכל נושא שהנחתי עליו את היד וגם לפעול למען השינוי שאני רואה כנכון. באותה תקופה מסביבי לא היו צמחונים רבים (בלשון המעטה) ולכן נושא זכויות בעלי חיים לא עלה בראשי. שנה אח"כ, ראיתי בערוץ 8 כתבה על ניסויים בבע"ח (זה היה בעיקר קופים), מצב הקופים מאוד העציב אותי. ואז עלתה לי המחשבה בראש "רגע, אני אוכל בע"ח, זה קצת יותר גרוע..." מאז הפסקתי לאכול בשר. כמו הפמניזם גם בנושא הצמחונות הפכתי להיות רדיקל יותר מאחותי. אני זוכר שכבר עוד לפני שהפכתי להיות צמחוני, ורק חשבתי על זה, שיערתי כי יש סבל בתעשייות החלב והביצים. אני זוכר ביקור במחלבה כשהייתי מאוד קטן (ועדיין לא צמחוני) והערתי להורים שלי "הן ממש סובלות, לא? (הפרות כוונתי)" ההורים שלי כמובן הגיבו במיתוס הנודע של "הן צריכות שיחלבו אותן". אבל להיות טבעוני (מונח שנחשפתי אליו כשנה לפני הפיכתי לצמחוני, כשפגשתי טבעונית בנוער מרצ, ואפילו צחקתי על "מה יש לך לאכול?!") ניראה לי ממש קיצוני ובלתי מושג. אחרי בערך 8-9 חודשים של צמחונות התחלתי להכיר טוב יותר את טלי ונטע, שהיו באותה תקופה כבר טבעוניות, כשראיתי שזה אפשרי אפילו לא ביקשתי שיסבירו לי יותר מדי (ותקנו אותי טלי ונטע אם אני טועה...) - רציתי להפוך לטבעוני. פורום צמחונות (הוא היה אז רק צמחונות) הישן שהיה לנו ב"דיבורים" גרם לי להיחשף עוד ועוד למסרים טבעוניים. אמרתי לעצמי שבשנה לצמחונות שלי, אני אהפוך לטבעוני. לאט לאט התחלתי לצמצם את צריכת החלב והביצים שלי, עד שב 10/07/01 (תאריך השנה לצמחונות שלי) ישבתי עם טלי ונטע, ואז נטע שאלה את טלי: תגידי, מה התאריך היום? טלי: העשירי לשביעי נטע: העשרה בשביעי. אלון, לא אמרת שאתה הופך להיות טבעוני בעשרה? אלון: אה, ואללה, כן.
 

HaMsTeR

New member
טוב.. סיפור ארוך../images/Emo3.gif

כשהייתי בת 7, חברה שלי אמרה לי שהיא צמחונית בגלל שזה אכזרי להרוג חיות. חשבתי טיפונת, והחלטתי גם להיות צמחונית. בגיל 7... ואז, כשהייתי בת 9 או 10, כמה אנשים עם טיעונים ששיכנעו אותי אז (וממש לא משכנעים אותי עכשיו) הצליחו לגרום לי לאכול בשר.. ואז אכלתי עד גיל 12 וקצת, (........עכשיו אני בת 12 וחצי........) ופשוט התחילו להיות לי ייסורי מצפון נוראיים... ובסוף לא יכולתי יותר, וידעתי גם שזה מתאים לי, ושאם אני אמשיך לאכול בשר, זה יהיה פשוט מנוגד למה שאני באמת רוצה לעשות, אז נהייתי צמחונית. וכל הזמן יש מסביבי אנשים שטורפים המבורגרים בהנאה. וזה קשה. (רק היום יצאתי עם כמה חברים לאכול במקום שמוכרים בו גם המבורגרים ונקנקיות ואחד מהם אכל המבורגר........ המבורגר גדול... כמו שאני אהבתי- או עדיין אוהבת, אבל לא לאכול.) בכל אופן, מאז שנהייתי צמחונית, הצלחתי לגרום לחברה אחת שלי להמון ייסורי מצפון כשהיא אוכלת בשר, והיא רוצה להיות צמחונית, אבל ההורים שלה לא מרשים לה
והיא לא הטיפוס שתגיד להורים שלה "אמא, אבא, לא אכפת לי מה אתה אומרים, אני אהיה צמחונית" וגם, כנראה אין לה מספיק כוח רצון לזה.... והצלחתי חברה אחת שלי ללהפוך לצמחונית לגמרי, שלא אוכלת דגים (כמוני, רק שאני גם לא שותה חלב), ועוד חברה אחת, (צמחונית לגמרי) ידיד אחד (צמחוני לגמרי) וידיד אחר לאחד עם ייסורי מצפון. -זהו-
 

Veggie John

New member
<זעה באי נוחות>

למה אני היחידה כאן שלא מסוגלת לשים את האצבע על המקום בו, כביכול, "הבנתי" שאכילת בשר היא רצח, ובכל זאת שרדתי כקרניבורית 14 וחצי שנה? אני חושבת שזה דווקא בגלל זה. זאת אומרת, מאז שאני זוכרת את עצמי בשר כמזון היה משהו נתעב בעיני. אבל עדיין, מסביבי כולם עשו את זה. ההורים, המשפחה המורחבת, החברים, כולם. בכל הויכוחים הרלוונטיים תמיד צידדתי בליבי עם הצמחונים. מעולם, *מעולם* לא קניתי את תירוץ שרשרת המזון, ובכל סימן ראשון לגשם כינסתי את כל חתולי השכונה למחסן, אותו ציידתי מבעוד מועד בשמיכות ואוכל. הדיעות תמיד היו שם, פשוט משום מה לא חשבתי לעשות את הקפיצה הזו לצד השני של המתרס. כנראה הייתי צריכה מישהו או משהו שינער אותי, אפילו משהו מזערי. וזה בא בדמות פרק של סימפסונס
אני בטוחה שחובבי המשפחה הנ"ל יודעים באיזה פרק מדובר. זה לא שינה את תפיסת עולמי, זה פשוט לחץ על כפתור והפעיל את כל מה שהיה שם ממילא. לכן אני חושבת שהמודעות זו העבודה החשובה ביותר שלנו. אם פעילי אנונימוס היו מגיעים לבית הספר שלי ומדברים על תהליכי העינוי בדרך למשחטה (עליהם למדתי רק אחרי חמש שנות צמחונות!!), השינוי היה קורה בו ברגע!
 

dylan

New member
פרק גדול

בעיקר הקטע של סרטון ההסברה "למה אכול בשר".. שמקרינים לילדים בכיתה של ליסה בגלל הפחד שהיא תשפיע עליהם.. פשוט סאטירה גאונית!
 

חדף

New member
ענק

מי שלא ראה, אני מציע שיוודא שיש לו ערוץ ביפ ויתחיל לעקוב, כי נדמה לי שהוא ישודר שם בקרוב
 

Veggie John

New member
כמובן ../images/Emo9.gif

פרק נפלא, אהבתי במיוחד את גן העדן לצמחונים של אפו.
 
למעשה זה גן עדן לטבעונים!

בדיוק סיימתי לצפות בפרק! פרק ענק!!! פשוט גאוני!!! משהו ששמתי לב אליו ד"א - שמתם לב שבברביקיו של הומר, היחידי שאוכל את הגאספצ´ו (ככה קוראים לזה?) שליסה הכינה זה הכלב??? וזה בניגוד מוחלט לסרטון ההסברה שמדבר על כך שחיות אוכלות חיות אחרות. פשוט מדהים, מדהים, מדהים! חובה לצפייה לכוווולם!
 

xenocide

New member
הלוואי..

...שהייתי יכולה להגיד שהבנתי מה אני אוכלת בגיל כל כך צעיר. הבעיה היא שאצלינו במשפחה יש אהבה מיוחדת לבשר. לא כאילו בשר זה אהבת חייהם אבל.. בואו נגיד שאח שלי יאכל סטייק גם אם הוא היה חצי דקה על האש... בכל אופן כשאני הבנתי שזה שאני אוהבת חיות (ידעתי שאני חולה על פרות כי הייתי בקורס העשרה מסויים שם התעסקתי הרבה עם פרות) לא מספיק ואני רוצה לעזור היה בגיל 13.. כן כן, כל כך מאוחר. אז היו לי חברים, וחברים של חברים, שהפכו לאט לאט לצמחונים והתחילו להתנדב וזה מאוד עניין אותי. אז החלטתי לברר ולשאול, ואכן ביררתי ושאלתי והחלטתי להפסיק לאכול בשר ודגים. זה החזיק מעמד יפה שנה וחצי עד שמסיבות כאלו ואחרות, שבינהן תזונה לא נכונה, הוכרחתי לחזור לאכול בשר... כשחזרתי לאכול בשר השתדלתי לא לאכול הרבה כי זה די הגעיל אותי. עד לפני קצת יותר מחצי שנה אז זה עבר כל גבול והפסקתי. אני לא יכולה להגיד את היום המדויק או מה היה מיוחד באותו יום. אני פשוט זוכרת שאמרתי לאמא שלי-"אמא תקני לי טבעול, אני לא מתכוונת לאכול את זה יותר". אחרי כמה ימים שאמא שלי הבינה שאני לגמרי רצינית אז היא אמרה לי שעכשיו כשאני לא אוכלת בשר אני צריכה לאכול הרבה טונה. כמעט קפצתי עליה, אבל נשמתי עמוק ואמרתי "אמא אני לא אוכל מה שהיה חי פעם, בלי קשר אם זה דג או עוף או בקר". בשלב הזה היא הבינה שאני רצינית ושזה משהו שאני באמת מאמינה בו. (כמובן שהייתי צריכה להראות לה שאני שמה לב למה שאני אוכלת ושאני לא אפורר את עצמי-כי זאת הייתה התגובה שלה לזה שאני לא אוכלת גם דגים). ולאט לאט היא גם הבינה שזה לא כי זה משהו שהיה חי פעם ומת רק בשביל שאני אוכל אותו אלא גם בגלל מה שהם עוברים בדרך לזה. כרגע אני טבעונית בשאיפה-אני צריכה להרגיל את הפולניה שלי לדבר אחד כל פעם. למרות שהיא יודעת על רצוני להפוך לטבעונית ואפילו קונה לי חלב סויה וסלטים עם טופו וכל מיני מאכלים שהיא לא הייתה מוציאה בשבילם כסף אם לא אני. (ואבא כועס כי זה עולה לו הרבה-קמצן!) אז זה הסיפור המתוסבך שלי... הדר
 

xenocide

New member
עכשיו כשקראתי...

...את מה שכתבתי לראשונה גליתי ששכחתי פרט קטן וחשוב הסיבה שהבנתי מה אני אוכלת התחילה בפליטת פה של אח שלי. כשהייתי קטנה יותר אהבתי מאוד לבבות (עד היום מגעילה אותי המחשבה על זה), יום אחד שעשינו על האש בבית ואכלתי לבבות אח שלי אמר לי משהו בסגנון: "את יודעת שכל אחד מהן זה לב של תרנגול/ת..." באותו הרגע הורדתי את המזלג ואמרתי זהו. מאז היו לי נפילות קטנות (כי להזכירכם אני צמחונית און אוף שנתיים-שלוש ולא יותר וזה קרה כשהייתי קטנה) אבל השתדלתי מאוד. ואז- הבנתי שכל חתיכת בשר שאני אוכלת זה חלק אחר שחיה אחרת אז ניסיתי לשכנע את עצמי שזאת שרשרת המזון וזה עבד עלי עד שלב מסויים בו הפחתתי עוד ועוד ועוד בבשר. השאר כתוב בהודעה הקודמת... love you bye bye
 

enbalush

New member
שחיטה

תמיד חשבתי שאני אהיה צמחונית והייתי אדישה או אטומה... בגיל 18 ההורים שלי הזמינו שוחט שרצח את 2 האווזים שלנו, הם שכבו איזה שבוע במקפיא, ובכיתי המון...(כולם צחקו עלי) וקראתי להורים שלי רוצחים! מאז לא אכלתי, זה לא היה תהליך הדרגתי או משהו, החיה האחרונה שאכלתי-לא ידעתי שהיא אחרונה (גם היא לא ידעה), כמובן שהפסקתי להשתמש במוצרים שנוסו או עשויים מבע"ח, 7 שנים מאז ועכשיו נהייתי טבעונית, כולם אומרים שהשתגעתי (פחחחח), שמה זין על כולם, אני לא מציקה להם, שלא יציקו לי...כל הכבוד לכולנו!
 

TimBuck2

New member
הממ...

אני לא ממש זוכרת תאריכים מדוייקים, אבל בערך: בחופש שבין ג´ לד´ הייתי בקייטנה. זה לא חשוב ממש, אבל זמן מה אח"כ (אולי עדיין בחופש הגדול, לא זכור) הייתה כתבה ב"מעריב לילדים" (אולי עדיין קראו לזה "צ´ופר") על ילדים צמחונים, והפלא ופלא- אחד מהילדים שהיו איתי בקייטנה הופיע שם (אני חושבת שידעתי שהוא צמחוני). אז קראתי את הכתבה. וגם אימא שלי, ששאלה אותי כבדרך אגב אם גם אני רוצה להיות צמחונית. עד אז לא הייתי אוכלת יותר מדי בשר (פסטרמה הגעילה אותי נורא), אז ההתנזרות הייתה די קלילה (למרות שלפעמים, בעיקר במשך השנה הראשונה נכנעתי לשישליקים ולעוף הסיני עם הסומסום). הסביבה הצמחונית התומכת שלי הייתה אימא (שהייתה גם צמחונית בשלב מסויים בחייה), אבא שלי לעומת זאת מחשיב עצמו כצמחוני כי הוא לא אוכל שלוש סטייקים ביום כפי שנהג לעשות בשנות ילדותו בארגנטינה, אז אני קצת מביישת את המורשת הארגנטינאית שלו, אבל הוא מעולם לא ניסה להניא אותי מהחלטותיי. לא הכרתי צמחונים בני גילי בכלל. עם הדגים הפסקתי לפני כשלוש-ארבע שנים כאשר מאסתי מלאכול חיות שהוגשו לשולחני עם פרצוף. החלטתי אז שאני ארשה לעצמי לאכול דגים אם ממש יתחשק לי, אבל אחרי כמה סלמונים לא הרגשתי ממש צורך בדגים, והתנזרתי באופן מלא (מה גם שזה נתן תירוץ מצויין להתחמקות מגפילע-פיש). בכיתה י´ עברתי לבית ספר חדש שם למרבה התדהמה היו עוד 3 (!!!) צמחונים רק בכיתה שלי (עד אז הייתי הצמחונית היחידה בשכבה) אז נחתתי הישר לסביבה תומכת. נכון לעכשיו אני בתהליכי טבעונות, אבל טבעונות מלאה לא נראית באופק. פרטים חשובים: * בנדוד שלי הפך להיות צמחוני לא מזמן (לפני כשלוש שנים), ואני חושבת שזה קצת בהשראתי (הידד) * הפעם האחרונה שאכלתי בשר מרצון (בערך... קצת הכריחו אותי) היתה בכיתה ז´, וייסרתי עצמי עד לאין קץ. אני חוששת שמאז ועד עכשיו נכנסו לקיבה שלי אי-אלו גופות... זכור לרעה המרק ירקות שאכלתי אצל חברה שלי, שעל-אף הצהרת הטבח, הכיל חלקי עוף...
 
איך אני נהפכתי...

אני יודעת שאני לא כותבת פה הרבה אבל אני תמיד קוראת, אז... זה הולך להיות ארוך... שהייתי קטנה, משהו כמו בת 4 או 5, גרנו במושב והיו לנו בריכות דגים...אבא שלי נתן לי דג קטן ושמתי אותו באיזשהי קערה (התעללות, אני יודעת)עם מים. אחרי כמה ימים אני התעוררתי בבוקר, ודודה שלי אמרה לי: "ליאור, תראי מה בישלתי לך"! וזה היה הדג שלי...ובכיתי המון, ומאז לא נגעתי יותר בדגים. שהייתי בערך גיל 10 הייתי אצל סבתא שלי(היא דתייה), והדתיים כידוע בד"כ שוחטים את הבשר בבית שלהם...אז הם קנו כבש... ואני, במקריות, יצאתי מהבית של סבתא שלי וראיתי את הגרזן (או מה שזה היה)בצוואר של הכבש, ופתאום היה מלא דם, ועוד פעם בכיתי...ודוד שלי בא והרגיע אותי והכניס אותי לבית (הוא גם צמחוני). מאז גם לא אכלתי בשר רגיל. למרות שאף פעם לא אכלתי כבד אווז, אמא שלי סיפרה לי איך עושים כבד אווז(למרות שהיא אכלה ועדיין אוכלת)ומאז ששמעתי את זה נשבעתי שאני בחיים לא אוכל את זה.. ואז, ב-1.2(אני מאלה שגאים בתאריך שהם הפסיקו לאכול בשר לגמרי), אני זוכרת שזה היה יום שישי, אכלתי שניצל עוף של "מאמא עוף" ופתאום דימיתי את זה לתרנגולת ולא יכולתי להמשיך לאכול את זה... מאז אני צמנחונית, פחות משנה בסה"כ. אחרי שבועיים נסעתי לת"א ושעברתי בדיזיגוף, איזה מישהו בתחפושת של תרנגולת חילק עלונים. לקחתי אחד, וקראתי, אלו היו עלונים של אנונימוס, שעד אז בכלל לא שמעתי עליהם.. מאז התחלתי לפתח מודעות יותר גבוהה לצמחונות ואני משתדלת לא לאכול ביצים וחלב, מכל מיני סיבות בריאותיות. והחיו מן הסתם מעידות בדרך, שאכלתי קציצה בפסח ולא ידעתי שהיא מבשר, והתעצבנתי על אמא שלי שלא הזהירה אותי. אותו דבר גם לבי ג´לטין, שידיד שלי סיפר לי על זה ולפני זה תמיד הייתי אוכלת מנטוס ומילקי... ומם הסתם אני גם לא משתמשת במוצרים שנוסו על בע"ח. זה יצא ארוך!
 

קרן מ

New member
שאלה חשובה

הסיפור שלי הוא לא כזה מרתק. מאז ומתמיד אהבתי חיות והייתי פעילה נגד ההתעללות נגדם. אני הפכתי לצמחונית בגיל מאוד צעיר שזה כתה ה´ אין לי מושג איזה גיל זה אבל מאז עברו 8 שנים. אני לא ראיתי איך שוחטים פרה, לא היה איזה הארה במוחי פשוט חשבתי שאם אני כל כך אוהבת חיות למה שאני אוכל חלק מהם???????? האם אתם כבני אדם כביכול השולטים, החכמים והחזקים חושבים שזה אנושי לאכול חיות אחרות?????? ואל תזיינו לי את השכל על שרשרת המזון האדם כבר לא צריך לשרוד ואין לו מה לאכול אפשר להתקיים על דברים אחרים ובטח שלא מחיות. פשוט תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה: Nowdays we don´t think much of man´s love for an animal; we lauge at people who are attached to cats. But if we stop loving animals aren´t we bound to stop loving humans too?" by Alexander Splzhenitsyn ותחשבו על זה
 
איך הפכתי לצמחונית...

זה היה תהליך שהתחיל לפני כמה שנים נדמה לי כשהייתי בכיתה ט´. קראתי חומר על חברות שעושות ניסויים בבע"ח, והגעתי למסקנה שאני לא מוכנה להשתמש במוצרים שלהם יותר. בערך באותה תקופה התחלתי גם להחרים כבד אווז, הפסקתי להשתמש במוצרי עור, ולקרוא חומר על שאר תעשית הבשר. כבר אז הגעתי למסקנה שאני רוצה להיות צמחונית, אבל בהתחשב בעובדה שהיו לי חסרים די רציניים בבי12, בברזל, ובהמוגלובין, לא ממש יכולתי להרשות לעצמי את זה. אז המשכתי ככה כמה שנים, עד שבערך בחנוכה שעבר עשיתי בדיקת דם, שהראתה שההמוגלובין, בי12 והברזל שלי, הם רק קצת מתחת לנורמאל, ואז הגעתי למסקנה שאני לא יכולה יותר לאכול בשר (הסביבה הצמחונית טבעונית בנוער, בהחלט עזרה), ושבהתחשב בזה שנתונים הבריאותיים שלי קצת טובים יותר, אני יכולה להפסיק. אז באופן הדרגתי הורדתי את כמות הבשר שאני אוכלת, גם כדי להרגיל את ההורים, ובינואר כבר הפסקתי עם הבשר לגמרי. יש לציין שלהוים שלי לקח חצי שנה נוספת לקלוט שאני צמחונית. לגבי טבעונות, שוב הדבר נורא תלוי בנתונים הבריאותיים שלי. כרגע אני די בתת משקל רציני, וממש אסור לי להוריד עוד, הלחץ דם שלי נמוך, ואני לא ממש יודעת מה מצב הויטמינים שלי חוץ מזה שהוא לא בסדר, (בדיקת דם בעתיד הקרוב תחשוף הכל), כך שטבעונות היא בעיתי למדי. אני יודעת שאני אהיה טבעונית מתישהו בעתיד, זה פשוט תלוי במתי הנתונים הבריאטותיים שלי יאפשרו לי את זה.
 
איך הפכתי לצימחונית

אני זוכרת שבגיל 5 או 6 ישבתי לאכול ופתאום הבנתי שההמבורגר על הצלחת שלי הוא גם כן מבשר, אז לא אכלתי. זאת אומרת שאיפשהו לפני זה החלטתי שבשר זה רע. אמא שלי אומרת שאני צמחונית מגיל שנתיים, אבל זה לא נכון, כי אני זוכרת את עצמי אוכלת עוף איפשהו לפני גיל 6, מה גם שכמה שנים מאוחר יותר גיליתי שהיא היתה שמה עוף במרק בלי שידעתי (ומגישה לי רק את המרק והירקות בלי העוף). אז כעיקרון...אני צמחונית בערך מגיל 5 או 6, כי מהגיל הזה יש לי את הזכרון הראשון של אוכל כלשהו שהבנתי שהוא חיה. אבל לא רציתי לאכול חיות עוד לפני אותו מקרה, פשוט לא ידעתי איזה אוכל זה חיה ואיזה לא. טבעונית אני בערך שבוע. הרבה זמן חשבתי על זה אחרי שקראתי על היחס לחיות, אבל רק עכשיו, ביחד עם חבר שלי התחלתי.
 
דרך אגב

גם אחותי (בת 13) צמחונית כבר כמה שנים, חוץ מתקופה של איזה שבועיים שהיא חזרה לאכול בשר, וגם אחי (בן 11) צמחוני כבר שנה או שנתיים. (ויש עוד אח בן 15 שאוכל בשר, אבל מסכים עם כל מילה שאני אומרת בקשר לזה, אז אני ממש לא מבינה איך הוא ממשיך). (אני אגב 18.5). אגב הצמחונות שלי לא התחילה מאידיאולוגיה, אלא מגועל מהמחשבה שמה שאכלתי הלך וחשב והרגיש, ולכן כנראה הטבעונות באה מאוחר, כי לא חקרתי יותר מדיי על מה עובר על החיות עד גיל 17-18, שאז שכנעתי את חבר שלי לעבור לצמחונות, והוא העמיק בזה וחיפש חומר, ותוך שנה עבר מצמחונות לטבעונות.
 
למעלה