כיצד זה התחיל אצלכם??

מתבי6

New member
סיפור מאוד כואב

והיום את עדיין איתו? הוא נשמע טיפוס ממש אטום. אגב, אני לא חושב שבאטימות שלו הוא מייצג מגזר כי יש המון אנשים עם לב רגיש אלא שגם הם שבויים בכל מיני דיעות שלהביא הרבה ילדים לעולם זה מלחמה במישהו (יש לי שכנה כזאת שהיא נקרעת אבל אומרת לאשתי שלהביא הרבה ילדים זה מלחמה בחילונים). במידה ואת חיה איתו, הוא יודע על המסקנות שיש לך על הכל? בכל אופן קבלי חיבוק מבין ומחזק. כואב לי הלב לשמוע סיפורים כאלה. אם ראית את החצר ודאי את זוכרת שם דמות כזאת (זבולון, למי שזוכר) הוי כמה כעסתי עליו. הם לא אשמים, אשמים הם אלה שמחנכים אותם להצדיק את עצמם בזה.
 

מתבי6

New member
צעד מאוד מתבקש

ואיך את מתמודדת לגדל לבד 4 ילדים? פיזית וכלכלית.
 

DeadalusX

New member
אני חייב להגיד לך משו

הכח האמיתי שבך הוא הכח לשבור את ההרגל, ובזה אני מתכוון לצאת ממערכת קשה שכל כולך כבר מורגלת אליה, נכון שאולי צריך להגיע למצב קטטוני כדי לעשות את זה אבל אם הצלחת זה אומר שעכשיו יש לך כח אמיתי, זה אולי הכח היחידי ששווה משהו בימנו, את עכשיו לא צריכה אף אחד שיראה לך את הדרך, ואפילו ההפך, תיהי מי שאת ואחרים ילכו אחריך, תחשבי שרוב האנשים בעולם לא עוברים את השינוי הזה ובעצם כל חייהם הם חיים חיים של אנשים אחרים ולא של עצמם בקיצור סחטיין עלייך, תרגישי טוב עם עצמך אם הייתי איזה שאמאן או משהו כזה הייתי מפרגן לך בטקס לידה מחדש או משו
 

חסדין

New member
ליבי ליבי

כואב הלב להתוודע למה שעבר עלייך. זה כל כך מצער... את ענקית שהצלחת להחזיק את עצמך בצורה כזו ולפרוח עם ארבעת ילדייך הוא בכלל תומך בהם היום? משלם מזונות? רואה אותם? או שגם הוא כמו הגרוש של שרה איינפלד אומר להם: אם אמא תהיה ילדה טובה תוכלו לראות אותי? הילדים אוהבים אותו? קחי חיבוק ענק ותמשיכי לפרוח... למען עצמך. למען ילדייך. ולמענינו - חברי הפורום שפרטת על מיתרי ליבנו.....
 

סוג ב

New member
מה קשור כאן הגרוש של שרה איינפלד?

אתה מכיר אותו, שאתה מכפיש בלי ידע?
 

פרח צוף

New member
איני מכירה את הגרוש של שרה אינפלד

אני התגרשתי בידיעה שלא אקבל ממנו מזונות. כי כמו שהוא לא החזיק מעמד קודם בעבודות ורק עם תמיכה ודחיפה חזקה ממני הוא עבד מידי פעם איך הוא יעבוד כשהפסיכולוגית\אשה\אמא\חברה\יועצת וכל אשר תרצו כבר לא מלווה אותו על כל צעד ושעל? אז נכון שקשה מאד ויש שבועות שאנחנו חיים על לחם וחלב ממש פשוטו כמשמעו וקצת קשה לי לצאת לעבוד מכל מיני סיבות עד עתה כעת אני מקווה להתקבל לאיזו עבודה ולחיות עם טיפה מרחב נשימה. עד כה שנתיים עברו הייתי עסוקה בשיקום רגשי מקיף לכל המשפחה. והיה חשוב לי מאד לא להשאיר פינות לא מטופלות כדי להשתדל ולמנוע סחיבה של דברים לאורך שנים. אני מצד אחד לא שוללת לחלוטין את הביקורים בינו לבין הילדים יש מגבלות שרק בתנאים מסוימים הוא רואה אותם ויכול להיות שבועיים ויותר שהם לא יפגשו. הילדים לא אשמים שיש להם אבא כזה והם חשים בטוחים ומוגנים בביתנו ומקבלים כל מה שהם צריכים ויותר גם אם אין אבא שמסוגל לקחת אחריות על ילדיו.
 
סיפור אמיתי? מה הסוף שלו?

ת`אמת שמאד כאב לי לקרוא אתזה.. באמת כאב! מה איתך היום? בסדר? שיהיה לך רק טוב!
 

nini132

New member
מאז שאני זוכר את עצמי

לא התחברתי לדת. אפעם לא הרגשתי קירבה לאלוהים. לא אהבתי להתפלל, הרגשתי שאני מדבר לקיר... ואז יום אחד תפסתי שאני ב א מ ת מדבר לקיר... לא היה תהליך או משו. זה פשוט המשך טבעי של החיים שלי/tapuzforum/images/Emo69.gif כאשר בשנה האחרונה התחלתי לבדוק, לברר סוגיות פילוסופיות, ושאר דברים. ובסוף הגעתי לפורום יוצאים בשאלה. אחרי תקופה שקראתי שם הבנתי, זה מה שאני! יוצא בשאלה... עד אז פשוט לא הייתי מודע לזה
 

שלומיV

New member
אני מסכים עם כל מילה שנכתבת כאן...

ליבי ליבי.... הייתי מאד רוצה לכתוב כאן בקצרה את מסע תלאותי ויסורי עד היוםבדרך העקומה הזאת, אבל כנראה שאוזנים לכותל, ואצטרך לכתוב בהזדמנות, רק שתבינו אני רק בן 22 ונשוי +2 "בעל כורחי"
 
למעלה