כיצד להתייחס לעיתון הארץ?

[ארז תדמור]

כיצד להתייחס לעיתון הארץ?

אורי הייטנר פרסם בבלוג שלו מאמר שבו הוא מסביר מדוע הוא ממשיך לקרוא את עיתון הארץ למרות שאינו מסכים עם הקו שהוא מייצג בשום נושא ועניין. הייטנר מסביר כי זהו העיתון הטוב ביותר בישראל ועל כן, למרות אי הסכמתו עם מדיניות העיתון וחוסר הפלורליזם שלו הוא ממשיך לקרוא את העיתון בשקיקה. אני לעומת זאת סבור כי עיתון הארץ הוא נכס וכלי תעמולתי ראשון במעלה של מתנגדי הציונות. במאמר מקיף אני טוען כי הארץ שם לו למטרה לקעקע את זהותה היהודית והציונית של מדינת ישראל תוך סילוף עובדות, הוצאת דברים מהקשרם, עריכה מגמתית, ואינטרסים פוליטיים ברורים שמטרתם שינוי פני המדינה והפיכתה למדינת כל אזרחיה. לפיכך אני נמנע כמעט לחלוטין מקריאת הארץ וממליץ לכל מי שישראל יקרה לליבו שלא לקרוא את העיתון השקרי הזה, שהוא אמנם העיתון הטוב ביותר בישראל אך ניתן להסתדר גם בלעדיו, במיוחד בעידן האינטרנט. אני מצרף את שני המאמרים ואשמח לתגובות והערות בנושא. אף על פי כן - "הארץ" קראתי בהבנה את מכתבו של ד.י. המתאר את תהליך גירושיו מהעיתון "הארץ". כקורא ותיק ואדוק של העיתון, אני מבין היטב את תחושותיו של ד.י.; תחושות כעס מלוות גם אותי מידי יום בעת קריאת העיתון. מפריע לי מאוד שהעיתון חד צדדי בצורה קיצונית. ומפריע לי יותר, שבכל הנושאים המרכזיים, חד צדדיותו היא בצד שמעבר למתרס. בכל הנושאים אני מתווכח עם העיתון מידי יום. בנושא המדיני "הארץ" היה מאז ומתמיד וכך הוא גם היום בקצה היוני של המפה הפוליטית. ואילו עמדותיי ניציות, יחסית. בנושא החברתי כלכלי "הארץ" הוא עיתון ימני, שמרני קפיטליסטי קיצוני בעוד אני חבר בקיבוץ שיתופי מתוך הכרה ואמונה, סוציאל דמוקרט הדוגל במדינת רווחה ובסולידריות חברתית. בנושא השסע החילוני – דתי, "הארץ" הוא עיתון אנטי דתי קיצוני. ואילו אני שייך למחנה השלום ומאמין בשותפות וחיבור בין יהודים, על בסיס זיקה למקורות ישראל, ופלורליזם רחב בפרשנות שלהם ושל הרלוונטיות שלהם לחיינו. ומה שמפריע לי במיוחד – בנושא האידאולוגי, "הארץ", ובפרט המוסף הספרותי שלו והמוסף "ספרים", מייצגים קו פוסט ציוני מובהק, הדוגל ב"מדינת כל אזרחיה", בעוד אני ציוני בכל רמ"ח אבריי ושס"ה גידיי. ובכל זאת, מידי יום אני קורא את "הארץ". וכשיש שביתה בדואר, אני נוסע במיוחד לקנות את העיתון. בערב שבת אני קורא ארבעה עיתונים (גם את "מעריב", "ידיעות אחרונות" ו"מקור ראשון") אך אני מתחיל ב"הארץ". "הארץ", העיתון שדרכי כה רחוקה מדרכו, הוא העיתון שלי. הגורם לכך אינו מזוכיזם, לא תוד"א (תודעת אוייב), לא רצון לחדד את השקפותיי באמצעות התמודדות עם העמדה שכנגד, לא תרגיל אינטלקטואלי, לא בחינת רף הסובלנות שלי. הגורם לכך, הוא ש"הארץ" הוא העיתון הטוב ביותר בארץ. יותר משאמירה זו מבטאת את מה שאני חושב עליו, היא מבטאת את מה שאני חושב על המתחרים. אמחיש את כוונתי בדוגמה טריה למדיי. ב"מעריב" של ערב שבת, לפני שבוע וחצי, אחת משתי הכותרות הראשיות, מרוחה על פני כמחצית הגיליון עסקה בנישואיו של אהוד ברק. זאת החדשה החשובה ביותר – יותר מכל הסוגיות הביטחוניות, החברתיות, הכלכליות, המדיניות, התרבותיות שעל סדר יומנו. ומה היתה הכותרת? (ציטוט חופשי מתוך הזיכרון) – אבא מתחתן, הבנות לא תבואנה לחתונה. העיתון שאמור לספק לי מידע על המתרחש בארץ ובעולם, מעמיד טלנובלה נחותה אודות ידוען בראש סדר יומו. כותרת המשנה סיפרה על זעם בקרב יועציו ומקורביו של ברק, על ששמר מפניהם את החתונה בסוד ועל שלא הזמין אותם. ולצד כתבת הענק הזאת, מאמר "פרשנות" של ה"פרשן" המדיני הבכיר של העיתון, בן כספית (שלאמינות המפוקפקת של הבלונים שהוא מפריח מידי שבוע ראוי להקדיש מאמר נפרד). הרי רק מהחזקת עיתון כזה ביד, אפשר להדבק בצהבת. "ידיעות אחרונות" אינו שונה ממנו במאומה – שני העיתונים הללו מתחרים מי יורד נמוך יותר (אגב, כעבור יומיים נכתב שהבנות כן היו בחתונה, אבל העיקר שלעיתון היה סיפור טוב). בתוך הסחי הזה, בולט "הארץ" כעיתון סולידי, מעניין, אמין יחסית, המספק לקורא מידע עשיר ומדוייק, לא רק מהנעשה בארץ אלא גם בעולם (העיתונים האחרים ממעטים לסקר את חדשות החוץ). הפרשנות שלו, אף שלרוב איני מסכים איתה, מעמיקה ומעניינת (אם כי את החלל שהותיר זאב שיף, גדול הפרשנים הביטחוניים בישראל, אי אפשר למלא, ובוודאי שאמיר אורן, הראוי יותר ל"מעריב" או "ידיעות", אינו מסוגל למלא). המוסף הספרותי ומוסף "ספרים", המעניינים אותי במיוחד, חרף כל המחלוקת האידאולוגיות שלי עם הקו שלהם, הם מוספים מצויינים, שאין להשוותם כלל לאלה של "מעריב" ו"ידיעות", אם כי הם נופלים ברמתם מהמוסף הספרותי הטוב ביותר היום – המוסף "שבת" של "מקור ראשון". גם המוסף הסאטירי שלו – "אפעס" (שדווקא מציג קו פוליטי שונה משל העיתון) הוא השנון והמצחיק מכל המוספים הסאטיריים הקיימים היום. יש לציין, שלמרות הקו המוביל של העיתון, הוא נותן במה, אם כי מעטה מידי, לבעלי דעות אחרות, כמו ישראל הראל, יאיר שלג, נדב שרגאי בתחום המדיני והציוני ולרותי סיני ודניאל בן סימון בתחום החברתי. מידי פעם הוא מפרסם גם מאמרים שלי. אך הוא רחוק רחוק מפלורליזם. בנושא זה, ראוי שהעיתון ישתפר, ועליו ללכת דרך ארוכה עד שניתן יהיה לראות בו עיתון פלורליסטי. בין העיתונים בארץ (את העיתון החדש "ישראל היום" טרם ראיתי כך שאיני יכול לחוות דעה), בולט "הארץ" כעיתון הטוב ביותר, הטוב היחיד. אז נכון, בכל יום כשאני קורא את העיתון אני מתקוטט איתו, כועס עליו, חושב להתגרש ממנו. אבל ... אני מכור לעיתון הזה. אף על פי כן ולמרות הכל – זה העיתון שלי. המלצת השף – הטור השבועי של אריאל הירשפלד במוסף "הארץ". מצ"ב הקישור למאמר שלי: http://imti.org.il/show_article.php?id=84

 

[ארז תדמור]

המאמר שלי על עיתון הארץ בשני חלקים

'הארץ' - עיתון לגזענים חשובים. מאת: ארז תדמור. כל מי ששולל את זכותו של העם היהודי למדינה משלו הוא גזען ואנטישמי אולם לא רק ש'הארץ' הוא גזען, הוא גם לא פונה לאנשים חושבים, אלא לאנשים מוסתים, אנשים שלא מסוגלים להבדיל בין אמת לשקר, בין טוב לרע, בין קורבן לתוקפן ובין נאורות מזויפת לאנטישמיות מכובסת. "הארץ- עיתון לאנשים חושבים", כך מציג עצמו עיתון 'הארץ' בסיסמת השיווק שלו. בכך מבקש העיתון למתג את עצמו כעיתון המעמיק ביותר בישראל, כזה המכבד את עצמו ואת קוראיו. נתעלם לרגע מצידה השני של הסיסמה, הצד ממנו משתמע כי יתר העיתונים בישראל אינם מיועדים לאנשים חושבים, אולי לאנשים שאינם חושבים, אולי לאנשים שאינם אנשים, ונתמקד במחשבות של האנשים הכותבים לאנשים החושבים. בפני מערכת העיתון לאנשים חושבים ניצבת בכל יום מחדש האפשרות לבחור בין פרסום מאמרים מנומקים ומבוססים שיעוררו מחשבה ויהוו בסיס לשיח מהותי בציבוריות הישראלית, לבין פרסום מאמרים דמגוגיים, מניפולטיביים וחכמים לכאורה שיטו את הדעת ויוליכו שולל את קוראיהם. בפני מערכת העיתון לאנשים חושבים היתה יכולה לעמוד מדי יום גם בחירה נוספת. האפשרות לבחור בין פרסום מאמרים שיקדמו את מדינת ישראל, יעוררו חיי רוח ותרבות יהודים, ויעודדו מחשבה מדינית ציונית, לבין פרסום מאמרים שתכליתם לפרק את הבסיס עליו הוקמה המדינה, לגדוע את גזע הציונות מבפנים, לאכול את הלאומיות היהודית מהשורש ולנטוע בלב קוראיהם את ההרגשה כי הם חלק מהתרבות הנוראה, הגזענית, והחשוכה שעל פני כדור הארץ. כל מי שפתח את העיתון לאנשים החושבים בשנים האחרונות יודע כי מדי יום בוחר העיתון באופציה השנייה. אולם גם אם בחר העיתון לאנשים חושבים לרסק את הציונות, לפרק את הבסיס למדינת היהודים, ולאכול את מדינת ישראל מבפנים, עדיין עומדת בפניו הבחירה הראשונה שהצגתי. הבחירה האם לעשות זאת באופן עמוק, רציני, מנומק ובעל ערך אינטלקטואלי או באופן דמגוגי, מתלהם, ציני וחסר יושר. גם כאן בוחר העיתון לאנשים חושבים באפשרות הגרועה, הפופוליסטית, השטחית, המניפולטיבית וגם הגזענית. גזענית נגד יהודים. כזו שתתקבל ברוח יפה בקרב קוראי המהדורה האנגלית של העיתון, באוניברסיטאות, במוזיאונים, ובתערוכות בבירות האירופיות השונות. מי פה הגזען? ביום שישי פרסם העיתון קריקטורה בה נראית הקופסה הכחולה של קק"ל כשהיא צבועה צהוב ועליה מתנוסס סמל האגרוף של תנועת כ"ך. הקריקטורה ומאמר המערכת של העיתון שנלווה אליה ביקשו לומר כי חוק קק"ל שאושר השבוע בכנסת בקריאה טרומית הינו חוק גזעני, הכנסת שאישרה את החוק היא גזענית, ומדינת ישראל הינה מדינה גזענית. מי שיבקש למצוא נימוקים המיועדים לאנשים חושבים, מדוע חוק זה הינו חוק גזעני וישראל היא מדינה גזענית לא יוכל למצוא אותם במאמר המערכת. חברי המערכת הסתפקו בקביעה כי מדובר בחוק גזעני, והניחו כי קביעתם מספיקה גם לאנשים חושבים. גם בנושא חוק האזרחות שנועד למנוע את הצפת ישראל במאות אלפי פלשתינים, גרס העיתון כי מדובר בחוק גזעני, וגם בפרשת בג"צ קעדאן טען העיתון כי הקמת ישוב ליהודים בלבד היא מעשה גזעני. לפני כשנתיים פרסם מו"ל העיתון עמוס שוקן מאמר בו קרא לצעירים וצעירות יהודים להתחתן עם בני ובנות המדינות הסמוכות כדרך להשתלבות במזה"ת. עורך התרבות של העיתון בני ציפר קרא בשבוע שעבר להתבוללות, ושיטוט בארכיון העיתון יעלה אלפי מאמרים המבכים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, משמיצים את ישראל, תומכים בתעמולה הערבית, קוראים לשינוי ההמנון, להחלפת הדגל, לביטול חוק השבות, להכרה בזכות השבות (של הפלשתינים), להכרזת יום הנכבה כיום אסון, לביטול ההטבות לחיילים משוחררים וכדומה. הקו בו נוקט העיתון ברור: ישראל היא מדינה כובשת, גזענית, קולוניאליסטית, מיליטריסטית, אימפריאליסטית, מפלה כלפי ערבים, גוזלת, חומסת ובוזזת. הערבים באופן כללי, הפלשתינים בפרט וערביי ישראל בפרט של הפרט הינם על פי 'הארץ' נרדפים, מותקפים, חלשים, חסרי מגן, מקופחים, רודפי שלום, תמימים, נגזלים, נכבשים, מגורשים, מדוכאים ומופלים. ברובם המכריע של המאמרים בעיתון לאנשים חושבים, חוזרת על עצמה האשמתה של ישראל מבלי להיות מלווה בהסברים או בנימוקים מעוררי מחשבה. אלא שהפעלת הפעולה המתבקשת מקוראי העיתון, מחשבה, מובילה בהכרח למסקנה כי הגזענות שוכנת דווקא בקרב "הנאורים" מרחוב שוקן. העובדות, למי שרוצה לפקוח את עיניו, ללמוד את ההיסטוריה ומההיסטוריה, להביט ביושר אל המציאות ולא לשכנע את עצמו במיני גלגולים של תעמולה אנטישמית, חושפות מציאות שונה מזו שמבקשים למכור לנו בעיתון 'הארץ'. ישראל הוקמה כשהיו בה 600 אלף יהודים והותקפה מיד עם הקמתה על ידי שבעת צבאות ערב בנוסף לערביי ארץ ישראל שפרעו בילדים, נשים וזקנים. ישראל מוקפת מאז הקמתה בשורת מדינות עוינות שמבקשות להשמידה, היא מותקפת מדי יום על ידי ארגוני טרור שמאומנים, מחומשים וממומנים בידי מדינות אויב, היא נאלצת לקיים בכל עת צבא גדול שיבטיח את קיומה וימנע מאויביה לבצע בעם היהודי שואה שנייה. מדינת ישראל כיום הינה מדינה בת כשבעה מיליון אזרחים, כחמישה וחצי מיליון מתוכם יהודים. היא מוקפת בקרוב ל-400 מיליון ערבים שרובם המכריע רואה בה נטע זר שיש לעקור בכל מחיר, ובעוד מאות מיליוני מוסלמים המזדהים עם השאיפות להשמדתה, ובראשם איראן שמצהירה על כוונותיה בגלוי, מפתחת נשק גרעיני ומקימה בסיסי מאבק קדמיים בלבנון וביש"ע באמצעות החמאס והחיזבאללה. מדינות ערב מנגד מנהלות מסע הסתה יומיומי בשטחן ובעולם שתכליתו לשלול את זכות קיומה של ישראל, להכשיר את דעת הקהל העולמית להתקפות נגדה, לטפח את השנאה כלפי יהודים ולהכין את עמיהן למלחמה נגדם. אפילו במצרים עימה חתמה ישראל על הסכם שלום ממשיכים המסגדים, בתי הספר, העיתונים, תחנות הטלוויזיה ובכירי הסופרים להטיף לשנאת ישראל והיהודים, להשמדת ישראל ולשחרור אדמות האומה הערבית והמוסלמית. תמונה חמורה עוד יותר ניתן למצוא באיראן, בסוריה, בסעודיה, בלבנון, בעירק, בשטחי הרשות הפלשתינית, בתימן, באפגניסטן ובכל רחבי העולם המוסלמי. למרבה הצער והבושה דברים דומים ניתן לשמוע גם במסגדים בגליל, בכנסים של התנועה האיסלאמית, ובנאומי מנהיגי ערביי ישראל. השנאה שרוחשים רבים מערביי ישראל למדינה אינה סוד, אינה מוצנעת ואינה מקרית. המדינות הערביות והמוסלמיות דואגות ללבות שנאה זו מדי יום. קרנות סעודיות ואיראניות מממנות את פעולות התנועה האיסלאמית, את ההסתה במסגדים ואת ערוצי הלוויין בהם משודרת ההסתה לכל תושבי המזרח התיכון ובהם ערביי ישראל. בנוסף לכך מעודדים כל אותם גורמים גם את הפגיעה ביהודים ובזכויותיהם בכל הדרכים האפשריות, כולל טרור אזרחי בדמות מעשי שוד וגניבה, בריונות, סחיטה באיומים ואף אונס של נערות על רקע לאומני. בנוסף עומדים אותם גורמים גם מאחורי מימונם של חלק מהמאבקים המשפטיים שמנהלים ארגונים ערבים ישראלים נגד זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ומאחורי ערעור חוסנו הפנימי של העם היהודי. הניסיון להפוך כל מדיניות שמקדמת את זהותה היהודית של ישראל לצעד גזעני הוא חלק מהמאבק שמנהל האיסלאם הרדיקאלי להשמדת ישראל. ערעור האמונה של העם היהודי בצדקת דרכו הוא יעד מרכזי של התעמולה הערבית והאיסלאמית נגד ישראל. כך, מממנים גורמים המבקשים למחוק את ישראל מהמפה את העתירות והמאבקים הציבוריים נגד חוקים שמחוקקת הכנסת, נגד המאבק של ישראל בטרור, נגד קצינים בצה"ל, נגד מדיניות החיסולים, נגד חוק השבות, נגד הדגל וההמנון ונגד הגדרת ישראל כמדינה יהודית.

 

[ארז תדמור]

המשך המאמר. (בגלל הגבלות על גודל הודעה).

המניפולציות של העיתון לאנשים חושבים אך כאשר מבקש העיתון לאנשים חושבים לדון בכל אותם נושאים הנובעים מהמציאות אותה תיארתי, בוחרים בעיתון 'הארץ' לבודד פעם אחר פעם את התופעות עליהן הם כותבים מההקשר הכולל שמתוכן הן צמחו. על פניו, אם מוציאים את הדברים מהקשרם ומציגים אותם בצורה מניפולטיבית ומסולפת, חוק שמקדם ישובים ליהודים או קרן שרוכשת אדמות ליהודים, הינם ביטויים לגזענות. פעם אחר פעם מתעלמים הכותבים לאנשים החושבים מהסיבות האמיתיות, מהיעדים ומהרקע לתופעות עליהן הם כותבים ובוחרים להציג את הערבים כקורבנות ואת מדינת היהודים כביטוי לפאשיזם ולגזענות. בכך, כאמור הופך עצמו עיתון 'הארץ' לא רק לבמה המרכזית של האנטישמיות הערבית בישראל, אלא גם לעיתון שמניח שקוראיו לא ממש חושבים. הסיבה שיש לחוקק חוק שיגן על קק"ל ויבטיח את קיומו של גוף הדואג לקרקעות הלאום היהודי אינה גזענות נגד ערבים, אלא שבלא קק"ל חזקה ימשיכו הערבים להשתלט על הגליל, הנגב ואזורים נוספים בתוך הקו הירוק. הם יעשו זאת באמצעות מימון סעודי ואיראני, באמצעות פשיעה מאורגנת נגד ישובים וחקלאים יהודים שמגובה על ידי מטיפי הדת, ראשי החמולות, מנהיגים פוליטיים, ובאמצעות נורמות לפיהן פגיעה ביהודים מותרת ואף רצויה. הסיבה שיש לאפשר הקמתם של ישובים ליהודים בלבד אינה גזענות אלא שבכל ישוב יהודי אליו מגיעים תושבים ערבים ישראלים מגיעה עימם גם שנאת היהודים, הפשיעה המותרת נגד יהודים, הבריונות שזוכה לעידוד מצד הנהגת ערביי ישראל, הצפצוף על חוקי הבנייה והדיור והטרור השקט שמנהלים ערביי ישראל הכולל התנכלות שיטתית ליהודים כפי שאנו רואים בנצרת עלית, בבאר שבע, בחיפה, ביפו, בלוד, ברמלה, ובכל מקום בו מרגישים ערביי ישראל שהם בעלי עוצמה מספיקה כדי להטיל אימה על היהודים. הסיבה שיש לעודד עליית יהודים לישראל ולמנוע שיבה זוחלת של פלשתינים לתחומי ישראל היא לא גזענות נגד ערבים אלא שמדינה יהודית יש רק אחת, זאת לעומת 23 מדינות ערביות ולמעלה מ-50 מדינות מוסלמיות. הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית אין פירושה גזענות, משום שאין בכך כל שלילה של זכותם של הערבים והמוסלמים לעשרות מדינות משלהם. לעומת זאת, שלילת זכותם של היהודים למדינה אחת משלהם, לעומת קיומן של עשרות מדינות ערביות ומוסלמיות וקיומן של כמעט 200 מדינות לאום אחרות ברחבי העולם, היא גזענות. הקמפיין המתמשך שמנהל עיתון 'הארץ' נגד זהותה היהודית של ישראל ונגד הצעדים המתחייבים מכך הוא גזענות. חוק השבות, דגל והמנון ציוניים, הכרה בזכותה של ישראל להגנה עצמית, תמיכה בקק"ל ובשמירה על אדמות הלאום היהודי, עידוד העלייה ובלימת הגירת ערבים שתכליתה ערעור הרוב היהודי, כל אלו הינם כלים להבטחת קיומה של ישראל כמדינה יהודית. שלילה של אלו היא גזענות, גזענות נגד יהודים כפרטים ונגד העם היהודי כלאום. בעוד מדינות ערב רק מחמשות, מממנות ומאמנות את ארגוני הטרור, מסיתות ומחכות לרגע בו יוכלו להשמיד את ישראל, מעניקה ישראל לאזרחיה הערבים יותר זכויות מאלו המוענקות לאחיהם הערבים בכל רחבי המזרח התיכון. ערביי ישראל זוכים לחינוך הטוב ביותר במזה"ת, למערכת הבריאות הטובה ביותר, לקצבאות ילדים וזקנה שכלל לא קיימות במרבית מדינות ערב, לחופש ביטוי שלא קיים באף מדינה ערבית, כולל הזכות ההזויה להטיף נגד קיום מדינת ישראל, לזכות להצביע ולהיות מיוצגים בפרלמנט- זכות שאחיהם במדינות ערב יכולים רק לחלום עליה. תנאי החיים של ערביי ישראל הם הטובים ביותר מכל עמי המזה"ת, אורך החיים שלהם הוא הגבוה ביותר במזה"ת, תמותת התינוקות היא הנמוכה ביותר וכדומה. כל זאת למרות חוסר נאמנותם של רבים מהם למדינת ישראל ותמיכתם במאבק נגדה. בניגוד לתעמולה חסרת הבסיס בה מלעיט עיתון 'הארץ' את קוראיו, מי שנרדף במזה"ת הוא לא המוסלמים אלא היהודים. המיעוט שמצוי בסכנה קיומית הוא היהודים לא הערבים. התוקפן במזרח התיכון הוא הערבים ולא היהודים. סיבת הסכסוך אינה כיבוש או נישול זה או אחר אלא שאיפת העולם הערבי והמוסלמי למחוק את ישראל מהמפה. גוף קטן שמנסה לקנות קרקעות כדי שיהיה ליהודים איפה לחיות, אל מול ההון העצום שמגיע מסעודיה ואיראן אינו גזעני, אלא כלי להבטחת זכותם של היהודים לחיים. כל מי שמתנגד לכך הוא הגזען. על צביעות, התחסדות, גזענות ושנאה עצמית רק לפני שנתיים תמך עיתון 'הארץ' בפינוי טוטלי של יהודים מרצועת עזה. גם כעת הוא תומך בפינוי טוטלי של יהודים מיו"ש. כלומר, על פי העיתון לאנשים חושבים, מדינה פלשתינית צריכה להיות ריקה מיהודים, אך במדינה היהודית אסור שיוקמו ישובים ליהודים בלבד, אסור שתהיה קרן פרטית שמטרתה לרכוש קרקעות ולעודד התיישבות ליהודים ואסור שיהיה דגל או המנון עימם מתקשים ערביי ישראל להזדהות. בעוד הערבים רוצחים מי שמוכר קרקעות ליהודים ומשתלטים על אדמות מדינה בניגוד לחוק, גוף שתכליתו הבטחת עתידו של העם היהודי נחשב על ידי עיתון 'הארץ' לגוף גזעני. קק"ל, חוק השבות, דגל הלאום, 'התקווה', חוק האזרחות, הטבות לחיילי מילואים ולחיילים משוחררים, כל אלו אינם כלים או יעדים גזעניים. אלו הם הדרכים להבטיח את קיומו של העם היהודי ואת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כל מי שמתנגד לקיומה של ישראל כמדינה יהודית הוא הגזען. עיתון 'הארץ' הוא הגזען. אולם לא רק שהוא גזען, הוא גם לא פונה לאנשים חושבים, אלא לאנשים מוסתים, אנשים שלא מסוגלים להבדיל בין אמת לשקר, בין טוב לרע, בין קורבן לתוקפן ובין נאורות מזויפת לאנטישמיות מכובסת.

 

[שמוליקכהן]

מעניין, אני מנוי מזה כעשרים שנה על הארץ

ולמרות שאני מגדיר את עצמי כציוני ברמ"ח אברי ושס"ה גידי (כן, גם שמאלני יכול להיות ציוני), מעולם לא שמתי לב לעובדה שהוא אנטישמי ואנטי ציוני. לעומת זאת קריאה של מאמר אחד שלך גרמה לי לזהות גזענות. חוק הקק"ל הוא גזעני משום שהוא אוסר על אנשים לקנות אדמה בשל זהויים הלאומי. מדי פעם אני שומע טענה של אנשי ימין שכשם שבמדינות ערב אוסרים על מכירת קרקעות ליהודים, כך זכותינו לאסור מכירת קרקעות לערבים. אני תמיד משיב שאני שמח על האנלוגיה משום שכנראה נקודה המוצא שלנו דומה. עכשיו נותר לבדוק את שלב המסקנות. האם איסור על יהודי לרכוש קרקע לגיטימי? לדעתי לא. כך גם האיסור על מכירת קרקע לערבים, או לגרמנים, או לרווקים, או לדתיים או לחילוניים וכן הלאה. את דעותיו של בני ציפר אני מתעב. מדי פעם בפעם כאשר אני קורא את הבלוג שלו אני מרגיש איך דמי מתחיל לרתוח בתוך גופי. אבל אתה בעצמך מודה שהוא עורך ספרותי נפלא, וזה מה שחשוב. אגב, למרות חוסר ההסכמה המהותי שלי איתו, כבר קרה פעם או פעמיים שמאמר שלו גרם לי לשנות את דעתי או לפחות לשקול שנית את עמדתי בנושאים שונים. את דעותיו של עמוס שוקן אינני מכיר, וגם אם העיתון פרסם מאמר מפרי עטו שקורא לנישואי תערובת, עדין אין זה הופך את העיתון לאנטישמי. בשורה התחתונה, אני מסכים עם אורי הייטנר שבהארץ אני לא אקרא את הרכילות על המפורסתמים השונים, בודאי ובודאי שלא בעמוד הראשון. לעומת זאת אני כן אקרא בהארץ כתבות ומאמרים על נושאים שכלל לא נכנסים לידיעות אחרונות או מעריב. אחד הנושאים שהארץ היה היחיד שכתב לאורך זמן היה מעקב אחר המפונים מגוש קטיף. במשך מספר חודשים הופיעו כתבות שתיארו את מצבם, ולא הם לא נכתבו מתוך שמחה לאיד, אלא כי הנושא נראה חשוב.

 

[ארז תדמור]

אותי מעניין כמה קיבלת בהבנת הנקרא בכיתה ו'

הסברתי יפה מאוד במאמר למה חוק קק"ל אינו גזעני ואתה חוזר וזורק את הסיסמה הזו ומוסיף טיעון שקרי. חוק קק"ל לא אוסר על אנשים לקנות אדמה בגלל זיהויים הלאומי. אדמות קק"ל הן אדמות שכבר נרכשו על ידי יהודים והועברו למשמורת על ידי קק"ל שהיא בכלל גוף פרטי ששם לו למטרה להבטיח את חלקת האדמה הקטנה של הלאום היהודי. הסברתי במאמר כי אין מניעה וגם במציאות ישנם גופים שמטרתם רכישת אדמות עבור בני הלאום הערבי ומלבדם ישנה אלימות מכוונת, מעודדת וממסודת מצד הנהגת הציבור הערבי, התנועה האיסלאמית ותומיכהם ומממניהם בסעודיה ובאיראן שמטרתה לדחוק את רגלי היהודים החוצה מהנגב והגליל. בלי קשר לכך לא כתבתי שבני ציפר הוא עורך ספרותי נפלא, לדעתי מלבד היותי גזען אנטישמי הוא חרא של עורך, בור ועם הארץ שמבטל כל עשייה או יצירה יהודית או ישראלית בפני הנאורות האירופית המזוייפת ועסוק כל העת בלפצות על רגשי הנחיתות שהוטבעו בו במשך 2000 שנים. הייטנר מסביר גם הוא כי מוסף התרבות והספרות של מקור ראשון עולה על זה של הארץ והוא צודק לחלוטין. מוסף הספרות של הארץ הוא החלק הגרוע ביותר בעיתון הזה ובמאמר אני מסביר היטב מהי הטכניקה בה נוקט העיתון כדי לקדם את מטרותיו ומדוע טכניקה זו של סילוף עובדות, הוצאת דברים מהקשרם, התעלמות וניפוח של ידיעות בהתאם לצרכיהם והצגת מציאות מעוותת והפוכה למציאות הופכת את העיתון לכלי חשוב של התעמולה הערבית הקוראת למחיקת ישראל מהמפה. הארץ מוביל קו לפיו אין להמשיך בקיום מדינה יהודית וכי יש להפוך למדינת כל אזרחיה. אם תחשוב מעט תבין ששלילת זכותו של העם היהודי למדינה משלו לעומת תמיכה בעשרות מדינות לאום ערביות ובלמעלה מ-200 מדינות לאום ברחבי העולם, משמעה גזענות נגד יהודים. אם אתה ציוני אתה עשוי להבין זאת, אם אתה לא מבין זאת, אתה כנראה לא ציוני וכדאי שתבדוק טוב מאוד מדוע אתה חושב שאתה כן.

 

[שמוליקכהן]

הקק"ל אינו גוף פרטי

הקק"ל הוא חלק מהמוסדות הלאומיים, ומהווה זרוע שלטונית. חלק מאדמות הקק"ל הועברו אליו ממדינת ישראל. כגוף שהוא סמי ממלכתי אסור לו לנקות באפליה כנגד חלק מאזרחי המדינה. אתה יכול לנסות ולסובב את חוק הקק"ל כמה שתרצה, אבל חוק שאוסר למכור אדמות לבני לאום מסויים הוא חוק חשוך וגזעני שמקומו אינו בספר החוקים של מדינת ישראל. לא צריך ליהות אנטי ציוני על מנת להתנגד לאפליה בוטה כנגד 20% מאזרחי המדינה. נשגב מבינתי איך הגעת לכך שאני או עיתון הארץ שוללים את זכות העם היהודי, שהיא בעצם זכותינו למדינה. מבחינתי מדינה שיש לה רוב יהודי, התרבות יונקת ממקורות יהודיים, השפה הדומיננטית היא עברית ולכל יהודי מותר לעלות אליה היא מדינה יהודית. מדינה שכזאת יש רק אחת, מדינת ישראל, ואין לי או למערכת הארץ שום רצון או כוונה לשנות עובדה זו. יחד עם זאת אין שום צורך להפלות לרעה את שאר אזרחי המדינה. אין סיבה להפלותם בתקציבים, ב"תקרת זכוכית" שמונעת מהן קידום מעבר לדרגות מסויימות וכד'. איסור על מכירת קרקע הוא סוג של אפליה שאין בה צורך. בניגוד אליך ולאו"ם, אינני מאמין שציוני חייב בהכרח להיות גזעני. אפשר וצריך לתמוך במדינה כמדינת העם היהודי, מבלי לקפח, להפלות ובודאי מבלי לגרש את האזרחים הערבים או בני הדתות האחרות במדינה.

 

[שמוליקכהן]

אופס, לנקות = לנקוט

 

[ארז תדמור]

אם תקרא את כל המאמר תבין בדיוק איזה קו יש

לעיתון הארץ ואיזו אפליה ברורה נגד יהודים הוא מקדם. הסטנדרטים הכפולים של עיתון הארץ רואים תמיד בערבים מקופחים ונרמסים בעוד היהודים הם תמיד גוזלים וחומסים. קרא טוב את המאמר ותמצא את כל הפירוט וההסבר איך הם מסלפים ומוציאים דברים מהקשרם. כל מי שחי כאן יודע טוב מאוד שהתוקפן כאן הוא העולם הערבי וישראל רק מתגוננת. מי שלא מבין זאת הוא עיוור או רמאי.

 

[שמוליקכהן]

הסטנדרטים שלנו שונים לחלוטין

מי שתומך בחוק האוסר למכור קרקעות ללא יהודים, הסטנדרטים שלו שונים מהותית מהסנטדרטים שלי. מי שתומך באיסור על לא יהודים לגור בישובים לבני העם נבחר בלבד, הסטנדרטים שלו שונים מהותית מהסטנדרטים שלי. מי שרואה בשוויון בפני החוק אקט אנטי ציוני, הסטנדרטים שלו שונים מהותית מהסטנדרטים שלי. מי שחושב שצריך להתעלם מצרכי 20% מאזרחי המדינה, משום שהם לא בני העם הנבחר, הסטנדרטים שלו שונים מהותית משלי. אין לי שום כוונה לקבל הטפות מוסר, ממי שתומך בכל אלה.

 

[גבר נרדף]

כשהיינו ילדים קטנים ביסודי היינו שמים חצי

לירה בקופה של קק"ל וזה היה לפני 35 שנה,וזה היה רק בבתי ספר ממלכתים יהודים. לערבים יש את נכסי הוואקף והאם יהודי יכול להיכנס לשם? הקק"ל בזמנו גאל אדמות מכספינו ולא הערבים הם שתרמו לקניית האדמות.

 

[שמוליקכהן]

אתה משווה בין וואקף למוסד סמי ממלכתי?

אתה משווה בין וואקף למוסד המחזיק בידיו 13% מקרקעות המדינה? אתה באמת לא מבין את ההבדל? האם אתה יודע שכמחצית מהאדמות הנמצאות בידי הקק"ל היו במקור אדמות של ישובים פלשתינאים שחרבו, ושנמכרו לה על ידי המדינה במחיר זול ובלתי ריאלי? מה שהיה נכון בזמן המאבק על הקמת המדינה אינו נכון כאשר מדובר על מדינה חזקה שהיא עובדה קיימת. ההשואה לואקף אינה נכונה משום שהווקף הוא הקדש דתי שאינו מתקרב בעוצמתו ובמטרותיו לקק"ל. אף ישוב לא הוקם על קרקעות הואקף, ואף יהודי לא ביקש את שירותי הואקף. אם אתה מתעקש להשוות גוף מסויים לווקף, תשווה בבקשה הקדשים יהודים, לדוגמא חבר'ה קדישא, שאף אדם לא ידרוש ממנה שתקים ישוב ערבי או יהודי על אדמה שקבלה לצורך פיתוח בית עלמין. קרן הקיימת מייערת את הארץ, היא מעורבת בהקמת מאגרי מים. אולי תלכו אם ההצעות הגזעניות הללו עד הסוף ותכריזו על יערות קק"ל, פינות הפקניק והמים שלה כמים ליהודים בלבד?

 

[גבר נרדף]

שמוליקכהן,בכל מדינה יש הגאלת אדמות,ראה אמריקה

אין קשר לגזענות. אנחנו בתור ילדים תרמנו מכספינו,ומה עשו הערבים בנידון? לא כל דבר זה גזענות. יום טוב.

 

[שמוליקכהן]

אני מניח שאתה מתכוון לגאולת אדמות

אבל שוב, היום כאשר יש מדינה יהודית, אין צורך לגאול את האדמות. אתה אומר שבכל מדינה יש גאולת אדמות, ומציין ספציפית את אמריקה. אנא תראה לי מדינה מערבית, במיוחד אמריקה, שבה חוק המדינה אוסר למכור קרקעות ליהודים, או למיעוטים אחרים. קשה לי להאמין שתמצא. אפשר להסביר אלף הסברים, אפשר לכתוב מאסות שלמות על הנושא. השורה התחתונה, כאשר מחוקקים חוק האוסר על אדם לקנות קרקע בגלל מוצאו, זוהי גזענות בוטה.

 

[גבר נרדף]

שמוליקכהן ואתה יכול לקנות קרקע באום אל פאחם

או בנצרת? תנסה לבנות לך איזה בית שם....

 

[צנצןדבש]

אפשר לקנות בית ולגור בנצרת

אם זה לא קורה זה רק בגלל שאתה תרגיש מאוד לא שייך בלב אוכלוסיה ערבית שמדברת ערבית מאותה סיבה מעט ערבים מתגוררים בערים יהודית.

 

[גבר נרדף]

צנצןדבש, או שאתה תמים או עיוור

זה לא קורה בגלל שהם ישחטו אותך

 

[צנצןדבש]

אני לא שניהם

אתה צריך כמובן להבדיל בין עיר - כמו נצרת שבה חיים אנשים מודרנים וליברלים לבין נניח כפרים קטנים ואיזורים דתיים שבהם באמת יהיה צרות, זה לא שונה מאשר שערבי יתקשה מאוד לרכוש דירה בהתנחלות\מאה שערים\ישוב קהילתי קטן מאשר לרכוש דירה בלב תל אביב.

 

[שמוליקכהן]

תראה לי בבקשה את הסעיף בחוק האוסר עלי לעשות ז

תראה לי בבקשה את הסעיף בחוק האוסר עלי לעשות זאת. אגב, בת דודתי גרה במשך כשנה בכפר הערבי אבו גוש. באותה תקופה היא למדה בירושלים וגרה שם, מבלי שעלה בדעת שכניה לפגוע בה. נקודה נוספת היא שרמת השרותים בערים ובכפרים הערבים לרוב נמוכה מהרמה בישובים היהודיים. לרוב, אנשים ירצו לעבור למקום בו רמת השירותים טובה יותר, לא נמוכה יותר, כך שאינני רואה סיבה צורך לעבור לישוב ערבי. אבל במידה ואני ארצה, שום חוק לא ימנע זאת ממני, ובצדק.

 

[אושר צרוף]

יהודי אינו גזע.

התפיסה הזו היא נחלתם של שונאי ישראל בכל הזמנים. יהדות היא דת. היא אינה גזע ואינה מוצא. מדינת ישראל היא בית לעם היהודי. אין לה זכות קיום אחרת. אי אפשר להשוות את העם היהודי ואת מדינת ישראל לשום עם או חברה אחרת משום שאין עוד עם או חברה עם עבר והווה שדומה לעם היהודי. אנחנו מיוחדים בין אם אנו רוצים בכך ובין אם לאו. מה לעשות... ההכרה הזו עומדת בבסיס קיומה של המדינה וכל הבילבול העובר עלינו מקורו בחוסר היכולת להבין זאת. מנהיגי החברה הישראלית החדשה נמנעים מזה כ 60 שנה להתמודד עם העובדה הזו ועם הבעיות והסתירות הרובצות לפיתחה. אנו יכולים לבנות חברה ייחודית ושונה ולהסתמך על עצמינו ועל נסיוננו, ואנחנו יכולים לנסות ולהעתיק ערכים ועקרונות מאלה שהעתיקו אותם מאיתנו, במקרה כזה נגמור כמוהם (נבוא, נראה, נלך, כפי שהיו עמים רבים וחזקים שנעלמו ולא השאירו אחריהם דבר, וההסטוריה מלמדת שהעמים הקיימים היום לא יהיו העמים אשר יתקיימו בעוד 200 שנה, למעט, מה לעשות, היהודים...).

 

[צנצןדבש]

מה בין נישואי תערובת לגזענות ?

על פניו קריאה להתנגד נישואי תערובת הוא ביטוי חריף יותר לגזענות