כיצד לכייל אזימוט של ראש טייפ בצורה הכי טובה?

EB10000

New member
כיצד לכייל אזימוט של ראש טייפ בצורה הכי טובה?

שלום

אני בחופש, אז התחלתי לעשות סדר בארון המרפסת. באחד ההרגזים מצאני טייפ דק LUXMAN C92 ועוד המון קלטות ישנות של הקלטות מהרדיו משנות ה 80 עד 98 לערך. חיברתי אותו לרסיבר, ניקיתי את הראשים עם 95% אלכוהול, אבל אני מושע מאד עמום ללא טרבל. פתחתי את המגירה הנשלפת ושיחקתי עם הבורד השמאלי, פתאום הסאונד הסתדר בקלטת אחת, אבל לא באחרת.

מהמגירה יש גישה לשני הברגים גם הימני. האם יש דרך אופטימאלית לכייל, אם אני לא בטוח שהקלטות הוקלטו כאשר הראש היה מכוון טוב? אני מנחש שצריך קלטת כיול, אבל אין מהיכן להשיג כזאת. יש כמה קלטות מקוריות, האם הם אינדיקציה מספיק טובה? אני רוצה לעבור על כל הקלטות ואולי לגבות משהו למחשב.

האם זה רעיון טוב לשחק עם הכיוון לכל קלטת בנפרד עד שמקבלים מקסימום טרבל? או שזו לא האינדקציה לאזימוט אופטימאלי?

תודה
 

Ron W

New member
לא ראיתי מודל כזה (ברשת) האם יש לו dolby b c זהוי כרום/מטאל?

כנראה התכוונת K92 לי יש k100 מנוטרל..
יש קלטות שהוקלטו עם dolby ויש קלטות עם אינדקס מגרעת בחלקה האחורי-
שממתג פילטר לפי מטאל או כרום - לעיתים המיקרוסוויטצ' למגרעת לא מגיב.
כעקרון עדיף לא לגעת אלא להתיחס אכן לקלטת בהקלטה מסחרית
טובה כרפרנס
האם נגעת בכיול על כרטיס ? רצוי לסמן לפני שמשנים כל כוון
כדי לחזור לכוון המקורי (או לספור סיבובים או לסמן בצבע)

אל תשכח לנקות גם את הציר capstan והרולר הגומי.
רצוי באלכוהול IPA לא 95% (משאיר פחות מים)
 

EB10000

New member
כן אכן K92

בתוכו לא נגעתי, אבל ללא ספק יש שינוי משעותי מקלטת לקלטת שמצריך כיוון הבורג השמאלי מחדש (גם לאחר כיול עם קלטת מקורית). בכל אופן, נראה לי שאני אכייל כל קלטת שאני מתכוון לגבות. בכל אופן, עושה רושם שגם קלטות עושות חשק לשמוע מוסיקה לא פחות מתקליטים.. אולי גם זה יעשה קומבאק מתי שהוא...
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אתה מזכיר לי עידנים רחוקים. אישית, מעולם לא התלהבתי
מקלטות, אבל כן היה לי טייפ סלילים מסוג טוב, ותחזקתי אותו בעצמי.
[ולי לא היו סרטי טסט, למרות שידעתי שיש כאלה].
אבל כשהחלפתי ראש (שבאמת כבר נשחק ובאמת כבר לא נשמע חד), בדקתי את ההיענות של
המכשיר ללא סרט בדיקה וללא אוסצילוסקופ כפי שמר לנג מציע ובצדק.

אז מה כן עשיתי?
כיילתי עפ"י סרט ההקלטה הישן והטוב ביותר שהיו לי וזה בהחלט נשמע כתוצאה
הטובה ביותר, גם לאחר ששיחקתי מעט עם האזימוט מול כל סרט הקלטה אחר
שהיה ברשותי מעידן אחר שהקלטתי לאורך חיי המכשיר.

במהלך התקופה גם תיקנתי מכשירים, ופה ושם יצא לי להחליף ראשים גם בנגני
קלטות.
שוב.. מעולם לא הייתה בידי קלטת לבדיקה, אבל כן היו לי קלטות קנויות באיכות טובה.
ובהנחה שקלטת קנויה הוקלטה בעזרת מכשיר מיטבי, שמכוייל היטב, הנחתי, שאם
היא תישמע באיכות הטובה ביותר שאוכל להגיע אליה בעזרת המברג, הרי שהכיול
שלי יהיה "כמעט" אופטימאלי.

טוב נו. לא התעסקתי עם מכשירי איכות מהליגה הראשונה של נגני הקלטות, אבל
כן התעסקתי עם דגמים סבירים.
מאידך גיסא, מעולם לא צפיתי, שלקוח כלשהו יחפש אותי בכוח, האם כן או לא
פעלתי באופן המעבדתי האופטימאלי. בנאדם שבא אלי, ואמר ששומעים מעורפל, זכה
לקבל מכשיר תקין שנשמע סביר, והוא היה מרוצה.אז מה'כפת לי הלאה?
ובכלל... לאיזו איכות על אפשר לצפות מקלטת?

אז נכון. היו קלטות Fe רגילות, היו Fe/Cr, שנחשבו משובחות יותר והיו גם CrO2,
שהיו היקרות והטובות ביותר. אבל את אלה, איש בד"כ לא הרשה לעצמו לרכוש...

כעת, אני רואה, שהקלטת לבדיקה שאתה מציג היא קלטת מסוג תחמוצת כרום.
לעניות דעתי, אין בעצם כל סיבה שקלטת כזו תדרוש כיול שונה מכל קלטת אחרת,
אבל יתרונה הוא באיכותה ובאורך חייה. אז למה לא? זה נראה בסדר גמור.
וכעת, שאל את עצמך כמה שאלות נוספות...
א. האם ולמה שהראש ישנה כיול של אזימוט? הברגים בד"כ מצופים בלקה, כדי שלא
יזוזו מעצמם, ואם לא השתעשעת בהם [ואם כן השתעשעת, אבל חתמת אותם שוב בלקה],
למה שישנו את כיוונונם?
ב. מה עם נושא שחיקת הראש? הלוא עם הזמן, הראש נשחק, ואז הוא מאבד משמעותית
את יכולתו האיכותית.
ל-AKAI היה פטנט. הייתה להם סידרת ראשים שכונתה GX. חזית הראש הייתה
מצופה בזכוכית קריסטאלית (גלאס קריסטל) כפי שהם כינו את הסידרה.
ראשים אלה הצליחו לשמור על אורך חיים משמעותי טוב יותר מכל ראש רגיל,
אם כי, קראתי שזכוכית הקריסטל הייתה מתפצחת לעתים, או שההדבקה שלה למתכת
הייתה מתפרקת. לא ראיתי שזה קרה, אבל גם לא יצא לי להתעסק עם מכשירים רבים
מסדרות אלה (ולא אתייחס כאן גם לנושא אי אהדתי למכשירים אלה, שלא ממש
הוכיחו את עצמם מול דרישות אוזניי הצעירות והרגישות).
לטעמי, אקאי השקיעו המון בטכנולוגיה שכזו לא נראתה במכשירים אחרים, אבל בשורה
התחתונה, הם לא היו ממש..... מה שכן, הם שרדו יפה.

טוב. חרגתי ממה שהייתי אמור לכתוב. אבל הנה סעיף ג.
גם אם תיקח קלטת קנויה של חברה טובה ותסתמך על אוזניך, תוכל לבצע בדיקה
"חינמית", שתיתן לך אינדיקציה טובה על מיקומו האזימוטי הנכון של הראש.
ומה שיישמע לך רע לאחר מכן, אולי הוקלט על ראש שלא היה נקי, או על ראש שחוק.
האפשרות הראשונה נראית לי נכונה יותר, אלא אם שחטת את הראש בשימוש רב מאד. אל תשכח, שראש של נגן קלטות סובל פחות שחיקה מראש של סלילים, כי
הסליל רץ במהירות כפולה (או אפילו מכופלת) מקלטת.

וכן. חשוב מאד מאד, שהציר המרכזי וגלגל הגומי יהיו נקיים והגומי ישמור על גמישותו.
הזמן מקשה את הגומי, ומאד יתכן, שכעת הוא התקשה כאבן.

וכן. איני יודע, מהיכן תוכל להשיג היום ראש חדש, גלגל גומי או גלגלי תמסורת שעשויים מגומי (וגם הם לבטח התקשו או שמאיימים להתפורר).
אז אולי יש לך הנעה ישירה ויש במכשיר 3 מנועים, ללא רצועות גומי וללא גלגלי
תמסורת (עדיף כמובן).
אבל איני מכיר את המכשיר ואיני יודע במה מדובר.
מקווה שקצת עזרתי... ואם לא, שכח מזה.
 

Ron W

New member
מכיר את המכשיר, מודל קודם

הדק של Luxman זה ליגה שונה מהמכשירים עם הרצועות והגומיות
יש מנועים נפרדים לcapstan ולreel וצ'יפ שמתזמן בין המנוע להנעת
הראשים לקלטת selonoid
לא אהבתי את הנקישה כשהראשים משתחררים אז ניתקתי קפיץ
ועדיין הפעולה מהירה (כנראה משמש למצב שהמכשיר הפוך :)
וכן יש חיבור לשלט רחוק חוטי כראוי להקלטה מקצועית שהטייפ
בחדר המכשירים..ואיך לא בניתי שלט רחוק עם 6 לחצנים (אי שם בבוידם)

אם מתיחסים לתיקונים, טיפלתי מזמן במשכפלי קלטות כבדים
חברה בריטית Graff שהעתיקו במהירות x16 המעניין שתדר ה bias
שעוצמתו קריטית בין קלטות רגילות כרום ומטל בשכפול הגיע מעבר
ל 1Mhz בעוצמה גבוהה מדי הוא פוגע באפנון תדר גבוה ובעוצמה
נמוכה ההקלטה נשמעת חלשה וצורמת. התקלות שם היו בעיקר
במנוע ה capstan שעבד עם מגעי פחמים, מגעים ומכניקה.
כמעט אפס תקלות של כיול או מעגלים.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אכן זכורים לי מכשירים טובים בעלי 3 מנועים וסולנואידים
רעשניים. לי היה REEL TO REEL של REVOX וזה היה מכשיר נחמד.
גם עם 3 מנועים, 3 ראשים וסולנואיד.
שם הם בנו מנועי כוס, ובהיקף של כוס של מנוע הקפסטן היו חריצים וטאכו שקרא
את החריצים ובעזרת מערכת אלקטרונית, הוא שמר על יציבותה של המהירות
בצורה גרועה (למרבה הפלא). תמיד היו ויברציות, שנשמעו היטב בנגינת פסנתר
ו/או בעת השמעת תדר רציף וקבוע.

ולאחרונה קיבלתי איזה דגם של פיליפס עם 3 מנועים אבל עם רצועות גומי
שמעבירות את התנועה לגלגלים.
אז... ברור לך, שהרצועות נמסו ורק הותירו משחת גומי דביקה במיוחד בבפנוכו של המכשיר,
וככל שנסיתי להבין איך מפרקים את כל השכבות במכשיר, כדי להגיע למצב שבו
ניתן להחדיר גומיה שלמה לאזור חתום.... לא עלה הדבר בידי... ודווקא בא לי להשמיש
את המכשיר ולו רק כדי להופכו לוינטג' פעיל... מצבו נהדר והוא לא היה כמעט בשימוש.
אז... מעניין מי יהיה מוכן להרים את הכפפה במחיר סביר (וסביר בעיניי זה לומר
ש"נהניתי מהאתגר. תודה!").
חחה.
טוב. וכן. גם לרווקס הייתה אפשרות לחבר שלט חוטי וכזה אכן בניתי. מה שהיה "גרוע"
ברווקס, זה שלא היה לו לחצן PAUSE ודווקא הצלחתי ליצור כזה, ע"י ניתוק אספקת המתח
ל.... סולנואיד.
ואז, יכולתי להוסיף עוד לחצן כזה, שיעשה את העבודה גם בשלט.
אוחחח.. היו זמנים.
ודגאוזר. אה. כן. לא רע לעשות דגאוזינג. אבל בזמנו ממילא היה לי דגאוזר עבור
מסכי CRT והוא היה יעיל גם לראשי הטייפ. ולפני שהיו CRT צבעוניים, היה לי גם
דגאוזר אחר, שייצרתי ממשאבת אוויר לאקוריום. שם היה סליל על ליבת E והוא
עשה את העבודה בצורה מושלמת. טריקים של פעם.

אבל היום? היום יש ממירים של יס אולטרא... מקליטים 4 ערוצים במקביל... קטנים
ולא תופסים מקום... והשלט שלהם משדר RF, ככה שגם אם הם טמונים בתוך
ארונית סגורה, הם מגיבים לשלט. והשלט גם קולי. אז מכשירי הקלטה של קסטות?
נו... באמת... זה רק בשביל להסתכל ו.... לראות את הגלגלים מסתובבים. כי סאונד
איכותי במיוחד אין שם.
ותראה מה מצאתי... וואו...
אופס.. שכחתי את הקישור. אז הנה..
https://www.youtube.com/watch?v=gmV9iX-Q754
 

EB10000

New member
לידיעתך, איכות שמע של קסטה עולה על תקליט ו CD בכמה רמות!

עם טייפ 3 ראשית איכותי, כדוגמת CT-95 של פיוניר, קלטת מטל בהקלטה עם DOLBY S, תחום התדרים נע בין 10 ל 35 קיו הרץ, יחס או לרעש של 110 דצי בל, ותחום דינאמי של 130 דצי בל... אבל זה ברמות הגבוהות של הציוד, וכמובן דורש מקור הקלטה איכותי כמו מקור דיגיטאלי HD...
 

Ron W

New member
אין מצב.. בהתחשב ברמת העיוותים 0.6%

אפילו מכונות הקלטה מקצועיות של 2" 24 ערוצים במהירות פי 8
לא יתנו לך ביצועים ל 30khz ומעל 100db בהתחשב בשלל הגורמים
אין טעם לחזור לקלטות שהן מדינה דועכת תרתי משמע
אגב ציוד איך לא לציין את nakamichi dragon
תחום דינמי 72db נראה ריאלי יותר וניתן לשחזור במכשירים אחרים

https://www.ebay.com/itm/NAKAMICHI-...483510?hash=item4b2bbefab6:g:BXwAAOSwSXdZ3EBv
 
No way


שלום
קסטה:
ה-SNR של קסטה ללא NR היא כ-55dB-.
Dolby S מוסיף 30dB במקרה הטוב! יש NR יותר טובים כמו dbx או SANYO Supper D. אילו מעלים לכ-110dB-.
FR לקסטות בכלל, כולל Metal, נמדד בכלל ב-20dB- (ע"פ תקן!). ה-FR נופל
חזק ב-0dB או 0UV. ב-3dB+ המצב מחמיר.
ה-THD של טייפ קסטות הוא סביב ה-0.6% ומעלה, תלוי בעצמת ההקלטה ובפרמטרים נוספים.
טייפ קסטות נופל ברוחב סרט (קושי לשחזר תדר גבוהה בעצמה), ב-SNR ללא NR חיצוני, כמו Dolby או אחר, ויש בו מרכיבים שאין ב-CD כמו W&F, זיוף במהירות, וזמן נגינה מוגבל ל-45 דקות לצד.
בהשוואה ל-CD, הוא רחוק בכל הפרמטרים.
בנוסף, הוא סובל מהדירות, שיני הזמן, כיול ועוד.
קח תקליטור CD ותנגן אותו במכשירי CDP שונים. אותה תוצאה בעיקרון.
קח קסטה שהוקלטה בטייפ אחד, למכשירים שונים ותקבל איכות השמעה שונה.
 

EB10000

New member
לצערי אני לא מוצא את המדריך של CT95

אבל כמה שזכור לי, אלו סדרי גודל שרשומים שם. הוא כולל כיוונון אזימוט אוטומטי לכל קסטה מנוגנת. תחום השמע שלו מגיע ל 30 קילוהרץ. אני אנסה למצוא את זה ברשת.
 
CT95

https://www.hifiengine.com/manual_library/pioneer/ct-95.shtml

רק שלא נתון באיזו עצמת הקלטה, ומה האפיצות...

ופה:
https://www.manualslib.com/manual/906991/Pioneer-Ct-95.html?page=41#manual

המצב קצת פחות וורוד:
https://www.manualslib.com/manual/906991/Pioneer-Ct-95.html?page=40#manual

כמו שכתבתי, זה ב-20dB- והאפיצות של 6dB-, רק שזה +/- וזה יכול להיות
שיש גם 6dB+ במקום אחר, כך שזה ממש לא FR רלוונטי.

ב-SNR נתון 64dB- וה-Dolbt S מוסיף עוד 22dB מעל 5kHz...
זה על הגבול של CD, ולא מאמין כ"כ ל-64dB-.

 
אמת בפירסום

נתוני היצרן נראים מאד מבטיחים......
אבל, עם פיסיקה, קשה להתווכח.
רוחב פס השמע בהקלטה אנלוגית ע"ג סרט מגנטי תלוי בכמה גורמים: מהירות הסרט, רוחב חריץ ההקלטה (ועוד יותר מזה - רוחב חריץ ראש ההשמעה) וה"גרעיניות" של האמולסיה המגנטית המרוחה ע"ג הסרט.
גם טייפ מיקצועי (Ampex, Studer & Arari) המקליט ע"ג סרט מקצועי (Agfa or Scotch) ומהירות סרט ההקלטה 15 אינץ' לשניה (פי הרבה ממהירות הנסיעה של הסרט של הקסטה - 1 7/8 ips) לא מגיע ליותר מ20 עד 22 קה"צ. וגם זה ברמת הקלטה של מינוס 3 ד"ב.
אפשר לעשות חישוב (מתאים למהנדסים) מהו התדר המכסימאלי התאורטי שניתן להקליט או להשמיע בטייפ אנלוגי: התדר המוקלט חלקי המהירות נותן את "אורך הגל המגנטי" על הסרט והוא חייב להיות גדול מאשר רוחב החריץ של ההקלטה או ההשמעה. אם רוחב החריץ גדול מ"אורך הגל המגנטי" בכל רגע נתון יתקבל שדה מגנטי המבטל את עצמו בחריץ הראש.
לכן, היצרנים יכולים לכתוב מה שירצו, אך הם לא יכולים "לכופף" את הפיסיקה.
אני זוכר (ואני מדבר על זיכרון בלבד) כי קלטת רגילה הגיעה עד לתדר של 12 קה"ץ ואילו קלטת כרום (בדרך כלל הייתה ארוזה במארז שחור) הגיעה לתדר של 16 קה"ץ והטייפ היחידי שהגיע ל18 קה"ץ היה נקמיצ'י שעלה בזמנו כשמונה מאות דולר וחשב ל"רפרנס".
לגבי יחס אות לרעש בקלטות היה מקובל 45 עד 48 ד"ב בקלטות רגילות ו55 עד 60 ד"ב בקלטות כרום.
כדאי לא לשכוח כי רוחב ערוץ הקלטה ע"ג קלטת המוקלטת סטראו הוא רבע מרוחב הסרט של הקלטת - 1/8 אינץ'.
ישנה עוד בעיה המורידה את איכות ההקלטה היא ה- Rumble (עיוותי מהירות הבאים לידי ביטוי בעיקר בתדרים נמוכים). עיוותים אלו נשמעים בעיקר בפסנתר.
אריאל אריאלי
 
FR

שלום
למיטב זכרוני האודיו מאופנן בהקלטה, וזה לא התדר אודיו ישירות על הסרט המגנטי.
המונח: Rumble זכור לי מ-LP ולא מטייפ.
לגבי FR ע"פ תקן NAB הוא נתון בקסטות ב-20dB- (כולל ב-SPEC של ה-CT95),
ולא ב-3dB-.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
ככל שאני זוכר, תדר השמע אינו מאופנן. יש רק את קטע הביאס,
ש"משפעל" את מולקולות התחמוצת, כדי שיהיה נוח למגנט אותן במהלך ההקלטה,
ויש את קטע פעולת מערכת הדולבי, שמעלה את עצמת הגבוהים, כדי שתוכל
להנחיתה בחזרה בשעת ה-PB, ע"מ להוריד את עצמת ה"היס".
ואתה צודק מיכאל. הקלטות מקלועיות נעשות ע"ג סליל רחב, במהירות 15 ואף 30.
וכדאי שמר אריאלי יזכור (ואני משוכנע שהוא זוכר), כי כל מהירות היא כפולה של
המהירות הנמוכה ממנה.
לכן: 1.7/8 היא חצי מ-3.3/4 שהיא חצי מ-7.5 שהיא חצי מ-15. משמעות הדבר היא,
שמהירות 15 היא מהירות פי 8 גבוהה מהמהירות 1.7/8.
ולזה תוסיף את רוחב סליל ההקלטה הזעיר של הקלטות.
כל אלה רק מפחיתים בצורה ניכרת את היכולת של נגן הגלטות "לחולל נסים" באיכות השמע.
ולגבי הפלאטר... נכון. מדובר ברעש מכאני שנובע מהמערכת המכאנית של נגן התקליטים,
שמועבר כויברציה אל המחט והלקט.
אבל אין לי ספק, שגם הראש המגנטי של נגן הקלטת (או הסליל המגנטי), יהיה רגיש
לתנודות ובעיקר לWOW.
אבל איכשהו, אני זוכר, שתמיד צמד המלים הללו מופיע יחדיו כ"וואו & פלאטר".
https://www.youtube.com/watch?v=9wlD-VWPgE4
 

Ron W

New member
איך לא מאופנן? רק במחיקה לא..

האודיו רוכב על ה bias.. כאשר שני תדרים מגיעים לאותו ראש
הקלטה הם תמיד מאפננים זה על גבי זה
בראש המחיקה במכשיר זול היה מגנט בלבד. בעקרון לשם צריך
רק את תדר ה bias
כל הפטנט של האפנון נרשם רק בתחילת המאה שעברה 1937
למרות שהיה רישום קודם ב 1920
לפני כן השתמשמו בזרם ישר כמו מגנט..
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
צודק. פשוט ערבבתי מושגים. עברו הרבה שנים... אבל במכשירים
הבינוניים ומעלה, תמיד היה מתנד לביאס ולא סתם מגנט, גם בראש המוחק.
 
זה ה-Bias

שלום
https://en.wikipedia.org/wiki/Tape_bias
ובמכשירים טובים היה גם Bias Callibratio. )https://www.youtube.com/watch?v=OSHP_pxEXic(
תמיד לפני הקלטה היה רצוי לבצע Bias Callibratio. תהליך שמתואר בסרטון המצורף. אגב היה לי בדיוק את המכשיר הזה (בשחור) בין 1996 - 2008.
WOW או W&F נובע משינוי במהירות התנוע של הסרט (טרנספורט) ולא מהראש. https://en.wikipedia.org/wiki/Wow_(recording)
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
ועדיין לא הוזכר כאן דבר מה נוסף וחשוב ביותר.
כל הנתונים הללו אמורים להיות נכונים אך ורק כאשר הקלטת (קסטה כדברי מר לנג),
היא חדשה לחלוטין ואין בה קימוטיםו/או "פסים" שנוצרים בעת גלילת הסרט שוב ושוב מגלגל לגלגל.
ככל שאתה מגלגל את הסרט הלוך וחזור, נוצרים בסרט מעין קמטוטים, בעיקר באזור שמתקרב לתחילת הצד (A או B - לא חשוב איזה מהם). גמטוטים אלה,
מרחיקים את הסרט מהראש, והנה לך סוג של ערפול צליל בשל עובדה זו.
כל מתיחה של הסרט ולו רק גלה, תוריד תדר של המנגינה, וגובה הצליל ישתנה (כלפי מטה).
נכון שתופעות שכאלה עשויות לקרות גם בסרט מגנטי, אבל שם, רוחב פס ההקלטה גדול יותר, הסרט עצמו רחב יותר ומנוע (או מערכת) האיסוף יכול/ה
להפעיל עליו כוח רב יותר, מבלי שיסכן אותו. בקיצור: ככל שתנגן יותר פעמים את הקלטת, כך
תאבד עוד ועוד גרגירי אמולסיה שיפגמו ברציפות ההקלטה, וכך תקבל עוד ועוד
קמטוטים ומתיחות, שיפגמו באיכות השמע.
כל זה, בנוסף כמובן לתופעת הפלטר, שמלווה בעיקר מכשירים שמהירות התנועה בהם איטית.
ו... ככל שנדבקים פירורים על הפינץ' רולר ועל ציר הקפסטן....
ו... ככל שנדבקים פירורים על ראש ההשמעה....
שוב נאבד מהדיוק ומאיכות השמע.
לכן, ככל שתשתמש במכשיר יקר להחריד, וככל שיהיה גם חדש והראש בו לא יהיה שחוק,
וככל שאזימוט הראש אכן יישאר מדויק, כל הנתונים שמר לנג התאמץ וליקט יאבדו
במהירות את נאמנותם לנייר שעליו הם נכתבו.
וזאת מכיוון שאלה הם נתונים שנאמנים בעיקר למצב בו תנאי הבדיקה היו מיטביים.
כל אלה לא יישמרו לאורך זמן, וכל אלה יהיו תמיד תלויים גם בעובדה שסרט ההקלטה
חדש, שהמכשיר חדש, ושהכל נהיה בדברו אמן.
 
יש דברים בגו

שלום
היה לי טייפ קסטת (פשוט יחסית) מ-1975 ועד 2008. יחד היו לי יותר מ-100 קלטות
מאיכויות טובות (Maxell' TDK' SONY' TRIAD ועוד). מעולם לא נתקלתי בתופעת הקמטים...("גמטוטים ").
טייפ מהיותו מכונה מכנית, זקוק לתחזוקה.
שחיקת ראשים וניקוי: AKAI יצאו עם ראשי GX שהיו מצופים בזכוכית והיו עמידים מאוד לשחיקה. הם גם נחשבו ליצרן מכשירי הקלטה לא רעים.
ניקוי הפירורים היה רק צד אחד. אך סביב כל המנגנון של הראשים והראשים בכלל, העשויים מחומרים פרו מגנטיים, נוצר שדה שיעורי, שהיה ראוי לבטל אותו מדי פעם ע"י מכשיר שנקרא "דמגנטייזר".
כן, הסרט נשחק, אבל תקליט נשחק יותר! עיקרו של הסרט המגנטי, שגם אם לא משתמשים בו, השיעוריות המגנטית שלו דועכת עם הזמן. שימוש במדיה מגנטית בארכיון, מאוד בעייתית!
 
למעלה