כיצד מרגילים למסגרת שונה?

[ממתינה9]

תודה רבה!

כנראה שהגיע הזמן לשים בצד את הפדנטיות והשתלטנות שלי!
אני אשתדל ליישם את כל ההמלצות שקיבלתי כאן ומקווה שאצליח לשים את רגשות האשם בצד!
תודה רבה!

 

[נוני 75]

ושוב תודה ...

לגבי רגשות האשם... הם תמיד יהיו -נראה לי זה מגיע בילט אין עם הורות בטח כשתיפגשי הורים אחרים שיספרו לך שבכל שבת הם מטיילים ברחבי הארץ טובלים בנחל אכזיב, הילד מחונן, הילד רקדנית מצטיינת ועוד... ואת בשבת רק רוצה לנחור
וברצינות -עם הזמן כשתראי שהבת שלך פורחת ואת תיכנסי לענייני העבודה ותדברי על נושאים מורכבים יותר מויראלי, הייתה יציאה לא הייתה... החיים יהפכו למעין שגרה נורמאלית .וזה בעצם מה שהבת שלך צריכה

וגם אני נותנת שאפו לבעלך .. אח איפה הם הבחורים ההם ....

 

[נוני 75]

הילד=הילדה

 

[fatfat]

ילדים קטנים הם סתגלניים הרבה יותר ממבוגרים

אני בטוחה שהיא תסתגל ואפילו תהנה ותצא מורווחת מהסידור שבחרת. מי שצריכה להסתגל זו את.

 

[דניאלה111111]

נוני דברייך מרגשים

 

[נוני 75]

תודה

 

[דניאלה111111]

 

[משתפרת]

בעצם את מנסה לברר מהי טובת הילדה

ואת התשובה לכך רק את יכולה לתת. אני יכולה למקד את החשיבה, אבל את תצטרכי להגיע לתשובה.
במידה ותחזרי לעבודה תצטרכי לשקול האם יהיו לך רגשי אשם כבדים? האם כשתחזרי הביתה תהיי אמא משקיעה ומקדמת או אמא מפצה שמנסה לתת בלי גבול ובכך מפנקת מדי ואף משחיתה את הילדה? האם הסיפוק מהעבודה יגרום לך לחזור הביתה כאדם שמח ומרוצה, שלכל מי שסביבו נעים להיות לידו? האם תרגישי שאת מפסידה כשאת מוגבלת לטיפול בבית ובילדה, או שמא תרגישי שזוהי הגשמת חלום?
הצורך הבסיסי של הילדה הוא אמא שנעים להיות איתה, אמא שמחה שיכולה לשמח אותה. את הצורך הזה תספקי דרך התחושות וההתנהגות שלך.
לדעתי זו שגיאה לעצור את החיים בנימוק שהילד צריך. מתישהו זה גורם להרגשה שהילד קלקל הזדמנויות, שהילד "אשם". הרי אחד השיאים של הפולניות זה להגיד על הילד "נתתי לו את החיים שלי וככה הוא גומל לי?". צריך לתת לילד את החיים שלו, לא את שלך. אם החיים שלך נראים טוב יותר כשאת נשארת בבית ומגדלת את הילדה- מעולה, עשי זאת. אם החיים שלך צריכים גם סיפוק מקצועי- יש לך דרך של עבודה חלקית שתאפשר לך ליהנות משני העולמות. מה יותר מתאים לך? רק את יכולה לדעת.