אני לא בעל מקצוע אבל זה נשמע כמו סוג של חרדה חברתית
וזה נראה כמו חרדה כי אתה מתחיל בהתנהגות שאופיינית לחרדות - ההמנעות.
לעצם הענין - יש כמה הבדלים בין כתיבה לדיבור פנים מול פנים.
שני ההבדלים העיקריים - בכתיבה אתה 'מתחבא', כלומר אף אחד לא מסתכל עליך ובנוסף - יש לך יותר זמן לחשוב על תשובה ואפשרות לתקן. כלומר בוואטסאפ למשל אתה יכול לכתוב ואז למחוק ולתקן לפני שאתה שולח את ההודעה ולאדם בצד השני יש זמן וזה נראה נורמלי כי זה אופייני לוואטסאפ. בפנים מול פנים אין למחוק. אתה מקסימום יכול לתקן או להוסיף אחרי שכבר 'שלחת' הודעה. אם תחכה חצי דקה עד שאתה עונה זה נראה מוזר.
יש מצב שבגלל העדר מרכיב הלחץ הזה בוואטסאפ אתה שולף מהר יותר, ובגלל הלחץ בפגישה - אתה מתאבן מתבלבל ומאבד את היכולת לתקשר בצורה קולחת.
זה סוג של התמודדות עם מצב לחץ. כמו ספוראי שבאימון הוא אלוף ובמשחק לא פוגע.
השאלה היא - האם אין שלב ביניים? אתם לא מדברים בטלפון?
אם לא, אז למה שלא תנסה את זה? אולי זה יכול לעזור לך להתגבר על המחסומים. מבין שני ההבדלים שציינתי לעיל נשאר לך מפלט אחד - זה שלא מסתכלים עליך ומבחינת ההבדל השני - אתה מתמודד איתו. אין מחיקות. אין תיקונים. אם תצלח אותו זה ייתן לך בטחון לקראת הפגישה.
אם אתה כן מדבר בטלפון לפני הפגישה, ואם גם בטלפון אתה נשנק והופך ללא רהוט אז כנראה שאתה באמת צריך לטפל בזה ולהתמודד עם זה, כי המנעות רק משמרת את המצב כמו שהוא ולא מביאה אותך לשומקום.
אני אגיד לך יותר מזה. במקום לחפור בוואטסאפ - נסה לזרוק את עצמך יותר מהר למים כדי להתמודד עם הבעיה. לאו דווקא לפגישה אלא לפחות לשיחות בטלפון.
ויש מצב שתצטרך לבד או בעזרת טכניקות איך להגיע רגוע לפגישה. אולי אתה לוקח כל דייט כאיזה קרב לחיים ולמוות ופחות מתרכז בליהנות.