כישלונו של שקר "שיווין ההזדמנויות" ותוצאותיו

[baudrate]

המל"ג רק צריך לדאוג לרמת הלימוד

ולא להסדרת מכסות של סטודנטים למקצוע כזה או אחר.
המדינה לא פתחה את רובן המכריע של המכללות. המכללות הן גופים פרטיים
המנוהלים על ידי עמותות.

 

[עידןשריר]

יש מכללות פרטיות

ץ

 

[עידןשריר]

אכן יש מכללות פרטיות

כמו המכללה למנהל והבין תחומי.
אבל מי שמאשר את הקמתם הוא המל"ג (או מוסד ממשלתי אחר מה זה משנה)

המדינה לא היתה צריכה לאשר הקמה של כלכך הרבה מכללות פרטיות ואקדמאיות אם אין מקום לכל כך הרבה אקדמאים בשוק....

 

[baudrate]

הקריטריון היחיד שהמל"ג מחויב אליו

באישור של תכנית אקדמית הוא רמה אקדמית.
כל השאר לא בתחום האחריות והסמכות של המל"ג.

 

[עידןשריר]

גם אם המל"ג

אחראי רק על אישור של תכנית אקדמאית הוא בהחלט אחראי במידה מסוימת להצפת השוק באקדמאים.

אם המל"ג היה דואג לכך שהרמה במכללות תהייה גבוהה כמו באוניברסיטאות אז הרבה מאוד תלמידים חלשים שלא מתאימים לאקדמיה או ספציפית למקצוע היו נושרים בשנה הראשונה וכך מספר האקדמאים לא היה מטורף כמו היום.

האם לפי דעתך דרישה לרמת לימודים גבוהה לגיטימית בענייך?

או שמא אתה חושב שצריך להוריד את הרמה עד כדי גיחוך בשביל שכולם יהיו אקדמאיים-כפי שעשו במכללות?

 

[baudrate]

האם רמת הלימוד במכללות נמוכה עד כדי גיחוך?

אינני חושב כך. אנא הבא נתונים על מנת לתמוך בטענה זאת.

 

[עידןשריר]

נתונים רשמיים אין לי

(איך אפשר לכמת דבר כזה?)

אבל אני מכיר אנשים.
מכיר אנשים שלמדו תואר ראשון במכללה ועשו תואר שני/לימודי השלמה/תעודת הוראה באוניברסיטה והם נדהמו מפערי הרמות באוניברסיטה
אחוז הנשירה בשנה א' באוניברסיטה בפקולטות כמו כלכלה,מתמטיקה והנדסה הוא מטורף (30-40) אחוז. במכללה הוא כמעט לא קיים (למעט כאלו שפשוט שינו מקצוע)
אני רואה אנשים שבתיכון בקושי סיימו בגרות או סתם תלמידים בינוניים אבל סיימו מכללה בהצטיינות. אומר דרשני.
לא ניתן בכלל להשוות אותם לאנשים שסיימו אוניברסיטה בהצטיינות (אלו אגב- כמעט כולם גאונים או קרובים מאוד ללהיות כאלו....)

אז תאמין לי שאני לא סתם אומר...

 

[baudrate]

מה זאת אומרת איך אפשר לכמת?

אלו הם נתונים סטטיסטיים , פשוט סופרים.

 

[עידןשריר]

הדרך היחידה להוכיח

שהרמה במכללות נמוכה מזו באוניברסיטאות זה פשוט לעשות מבחן אחיד לסטודנטים באוניברסטטאות ובמכללות ולהשוות.

חושב שאין?
תחשוב שוב

מבחן לשכה לעורכי דין.
לאוניברסיטאות יש בפרוש יותר אחוז עוברים מאשר למכללות...

http://www.themarker.com/polopoly_f...3.jpg_gen/derivatives/original/2064558393.jpg

 

[baudrate]

זה עדיין לא מוכיח את טענתך כי רמת המכללות

נמוכה עד כדי גיחוך, לפי המילים שלך. אם רמת המכללות היתה כזאת לא הייתי מצפה כלל
שתלמידי מכללות יעברו את המבחן באחוז משמעותי. אם כבר זה מוכיח בדיוק להיפך,
רמת המכללות מספקת, כך שמי שמוכשר דיו ולומד במכללה עובר את המבחן.

 

[liattii]

כמה שאלות + סיפור אישי לטובת מחשבה נוספת:

1.האם חשבת אולי שהסיבה שתלמידים עם ציונים "לא משהו" בתיכון הופכים לסטונדטים מצטיינים במכללה יכולה לנבוע מסיבות נוספות? למשל שכל מה שעניין אותם בתיכון זה הפן החברתי, שלא היה מי שיתמוך בהם בבית וידרבן אותם ובית הספר לא ידע לתת תשובה מספיק טובה לנושא – אולי בבגרותם הם "לקחו עצמם בידיים" וזו הסיבה להצלחתם.
לפעמים להשפעה הסביבתית יש חלק גדול בהצלחה של בן אדם.

2.אני באופן אישי מצטיינת בתיכון ולומדת במכללה. כן. מכללה (בית ברל). אני לומדת בתכנית מצוינים, מקבלת מלגות ומימון שכ"ל ועומדת להיות מורה בסיום ההכשרה שלי תוך תקווה גדולה שאצליח לחנך אחרת ולהביא לשינוי אמיתי. האם הבחירה במקצוע "הומני" הופכת אותי לפחות טובה מסטודנטים למדעים באוניברסיטה? האם הבחירה במכללה הופכת אותי לפחות טובה ? (ורק לידיעה ללמוד הוראה כמו שצריך – זה במכללה. לא באוניברסיטה !).
כנראה שמשרד החינוך לא חושב ככה אם בחר להעניק לי כל כך הרבה סיבות להצטרף לתכנית הזו

.

את הטיעונים הכל כך נחרצים שלך ראוי היה תסייג מעט לדעתי...

 

[סופי65]

כמה נקודות למחשבה

1. האם יש קשר ישיר בין יכולת הלימוד והציונים לבין היכולת המקצועית? כל מי שמסתכל קצת מסביב רואה אחרי כמה שנים שדוקא סטודמטים שלא היו מהמצטיינים במקצוע הצליחו יותר מאחרים (מסתבר שכישורים אישיותיים חשובים לפעמים הרבה יותר..)
2. לכאורה, המצב של עו"ד שאתה מתאר היה אמור להוביל להורדת שכר טרחה ולרווחת כלל האוכלוסיה (כמובן- על חשבון הקטנת הרווח של העו"ד). וכאן נשאלת השאלה האם המדינה , כמשרתת טובת כלל הציבור, צריכה לדאוג לטובת כיסם של עו"ד ושכר טרחתם הגבוה, או דוקא להוזלתו
3. מניסיון- ההוזלה הנ"ל לא קיימת. בפועל אנחנו רואים שכתוצאה מעודף אנשי מקצוע, התחום הולך ומתפתח. היום כל גוף קטנטן לא זז ללא יעוץ משפטי, כל חוזה פשוט נערך אצל עו"ד. אני דוקא מכירה למשל את תחום ה"ניהול" באקדמיה (קצת מוזר - אנשים היום ללא כל ניסיון "שטח" לומדים מראש להיות "מנהלים") . בגלל קיום התחום הזה ואנשי אקדמיה שבו (שאמורים להוציא מאמרים ומחקרים9, התפתח תחום שלם של נוהלי עבודה, אבטחת איכות וכו' וכו'- כל שנה- שנתיים צצה שיטה חדשה ש"מנהלת" את העבודה . לא בטוח עד כמה היא מייעלת אותה- אבל בטוח שמישהו עושה מזה הרבה כסף, והיד עוד נטויה....
4. פתרון ראלי לדעתי לקושי שהצגת הוא לא הגבלה "מלמעלה", אלא בחינוך אחר..במקום לדחוף את האדם להשיג כמה ש"יותר" (עמדה יותר בכירה, מקצוע יותר רווחי), לחנך את האדם ולהוכיר את עבודתו בתרומה לחברה בה הוא חי. באופן זה כל אדם ישאף מעצמו למצוא את המקום שבו הוא טוב ביותר , במקום לזה יבוא באופן מאולץ ע"י מגבלות חוקיות וכד' (שאינן אפשריות במדינה דמוקרטית)

 

[דינהלה1]

הרבה אי דיוקים

בגלל הקידמה הרבה מקצועות ישנים נעלמו או השתנו ולכן מקצועות רבים דורשים רקע והבנה בניגוד לעבר.לדוגמא, משרות היום שמוגדרות כאדמיניסטרציה. מצריכות היום ידע ויכולת למידה ליישומי מחשב, שפות, ולעתים נדרש רקע מקצועי נוסף בהתאם. מכירה מישהיא שעבדה כמזכירה בכירה לפני שנים רבות וניסתה לחזור ולא הצליחה בגלל הפער שצברה.
מקצועות שהיו בעבר נעלמו בגלל הקידמה הטכנולוגית ולכן אין טעם לפתוח בתי ספר מקצועיים למקצועות שלא תהיה בהם פרנסה.

הרבה ותיקים היום במקומות עבודה מודים שאילו היום היו צריכים לעבור מבחני קבלה כדי להתקבל הם לא היו עומדים בזה משום שהדרישות של המעסיקים היום פשוט גבוהות יותר.

כמו שכבר אמרו. ציונים גבוהים או נמוכים בתיכון לא מעידים תמיד על יכולת והצלחה בתפקיד.

יש מגמתיות של מעסיקים לשלם פחות שכר כי יש יותר ביקוש מהיצע. יש אפליית שכר במגזרים, במקצועות מסויימים וכו. לעומת זאת, יש גם בריחה של מוחות ממקצועות כמו הוראה בגלל התגמול הנמוך כך שלמעשה הטובים לא פונים להוראה ועוד ועוד.

 

[דינהלה1]

הרבה אי דיוקים:

בגלל הקידמה הרבה מקצועות ישנים נעלמו או השתנו ולכן מקצועות רבים דורשים רקע והבנה בניגוד לעבר.לדוגמא, משרות היום שמוגדרות כאדמיניסטרציה. מצריכות היום ידע ויכולת למידה ליישומי מחשב, שפות, ולעתים נדרש רקע מקצועי נוסף בהתאם. מכירה מישהי שעבדה כמזכירה בכירה לפני שנים רבות וניסתה לחזור ולא הצליחה בגלל הפער שצברה.
מקצועות שהיו בעבר נעלמו בגלל הקידמה הטכנולוגית ולכן אין טעם לפתוח בתי ספר מקצועיים למקצועות שלא תהיה בהם פרנסה.

הרבה ותיקים היום במקומות עבודה מודים שאילו היום היו צריכים לעבור מבחני קבלה כדי להתקבל הם לא היו עומדים בזה משום שהדרישות של המעסיקים היום פשוט גבוהות יותר.

כמו שכבר אמרו. ציונים גבוהים או נמוכים בתיכון לא מעידים תמיד על יכולת והצלחה בתפקיד.

יש מגמתיות של מעסיקים לשלם פחות שכר כי יש יותר ביקוש מהיצע. יש אפליית שכר במגזרים, במקצועות מסוימים וכו. לעומת זאת, יש גם בריחה של מוחות ממקצועות כמו הוראה בגלל התגמול הנמוך כך שבפועל לא תמיד הטובים פונים להוראה.
בארה"ב ועוד מדינות בעולם פונים סטודנטים ללמוד במכללות כדי לרכוש מקצוע הדורש השכלה ולאוניברסיטה פונים רק כאלה שמתכננים מראש להישאר באקדמיה, למחקר ו/ או להמשיך לתארים נוספים. ויש עוד הרבה דוגמאות שלא מתאימות לתאוריה שלך.