אני עונה לך בעקיפין, כאשר אני משליכה מחקר
בלינגויסטיקה שקראתי בספר של סטיבן פינקר "אינסטינקט השפה" ליכולת ההנדסית המולדת של הציפורים לבנות קן.
לפי אחד הפרקים בספרו של סטיבן פינקר, תינוקות בכל העולם, מכל התרבויות, מכל הגזעים והמינים הוגים צלילים זהים עד גיל 6-8 חודשים. רק אחרי גיל זה הם מתחילים להגות צלילים מובחנים בשפת אמם. המסקנה של סטיבן פינקר היתה שתינוקות בכל העולם נולדים עם מנגנון חיווט מוחי בסיסי לקליטת השפה. מנגנון אוניברסלי וכמעט זהה בכל תינוקות העולם. הם לא נולדים כ"טאבולה ראסה" או "לוח חלק", אלא אם חיווט מוחי מובחן ויכולת בסיסימת מולדת מוכחת לקליטה והגיית שפה, היכולת היא אוניברסלית אצל תינוק אפריקאי שגדל עם אמו שמלקטת צמחים בשדה כל העת ואצל תינוק שגדל אצל אם אמריקאית שמספרת לו סיפורים כל יום לפני השינה ובמהלך היום וחושפת אותו ל"בייבי מוצרט". היכולת הזאת זהה אצל שני התינוקות השונים. והצלילים שהם הוגים דומים מאוד, גם אם תינוק אחד בכלל אפריקאי והתינוק האחר אמריקאי. כאמור רק מגיל 6-8 חודשים צלילי ההגייה של התינוק שונים מלאום ללאום, תרבות לתרבות, גזע לגזע ובכל מדינה תשמע תינוקות עם צלילים מובחנים של הגייה שמאפיינים את שפת אמם.
אם נתיחס לשאלתך, כאשר אני משליכה את המחקר של סטיבן פינקר ליכולת המולדת של של ציפורים לבנות קן, אני לא חושבת שזה תלות בגנים, או גן שעבר מוטציה, אלא זה אינסטינט בסיסי אבולוציוני מובהק שמשרת את הישרדות המין של הציפורים וכן אינסטינקט אוניברסלי. בדיוק כמו שהמין האנושי לא היה כ"כ מפתתח ושולט בכל העולם ללא התפתחות השפה המדויקת והמוח האנושי, ואולי אפילו לא היה שורד ללא התפתחות השפה, כך גם ציפורים ללא קן אין להם קיום. לכן מדובר באבלוציה טהורה ופחות במנגנונים של גנים וחלבונים.
ואגב סטיבן פינקר מדגיש בספרו "אינסטינקט השפה", שתינוקות מבינים את השפה בשלבים מאוד מוקדמים של חייהם, הרבה לפני שהם מדברים, כי זה אינסטינקט הישרדותי. כאשר האמא צועקת, אסור! אל תיגע! גם תינוק בן חצי שנה יהיה ממושמע לאמו ויזהר.
כך שבניית קן הוא אבולציוני והישרדותי ממעלה ראשונה. הרי בלי קן אין קיום לגוזלים ואין המשכיות לציפורים.