כי חם

[בוגונביליה]

כי חם

אוקיי. הקיץ פה ואין מה לעשות נגד זה, זאת עונה לחה, סמיכה ומעיקה. המוני בני נוער דביקים וצווחניים גודשים כל פינה ממוזגת ועושים את ישראל למדינת טרור אמיתית במיוחד. אז מה נותר? זה הזמן למשחקים. הבה נחבר ביחד שיר זכרון בהמשכים (זה תמיד הולך חזק). כל אחד מוסיף שורה, אני מתחילה. באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר

 

[קפת]

כי לח

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר,

 

[נינטייב]

כי לך

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר

 

[א י ל ה]

כי לכולם

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר.

 

[קפת]

כי לא כלום

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות

 

[נינטייב]

קילו שום

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות

 

[פרו לוג]

כי לא שום אלא רום.

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות

 

[עין הנץ1]

קרון (לסלי?)

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות

 

[הרבה מלפפונים חמוצים]

האוורד (לזלי?)

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה,

 

[אחות נחמה]

הארווארד (טפי)

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה

 

[בוגונביליה]

שקר החן ואהבל היופי

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע

 

[מועמר]

קצת רוך בים הפלדה

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה.

 

[קפת]

הפלדה שבאשה תנצח

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה. פזמון: הורה לאורה, קדימה אחורה!

 

[נינטייב]

הפלדה שבאשה הבאושה

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה. פזמון: הורה לאורה, קדימה אחורה! ולא לשכוח גם למטה, בעיקר למטה

 

[בוגונביליה]

הבושה שבאשה הפלודה

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה. פזמון: הורה לאורה, קדימה אחורה! ולא לשכוח גם למטה, בעיקר למטה הורה לאורה, עד חמסין יעבורה!

 

[א י ל ה]

הבושה שיבשה

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה. פזמון: הורה לאורה, קדימה אחורה! ולא לשכוח גם למטה, בעיקר למטה הורה לאורה, עד חמסין יעבורה! הורה לאורה, שיניים נשבורה!

 

[קפת]

היבשה שהתביישה

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה. פזמון: הורה לאורה, קדימה אחורה! ולא לשכוח גם למטה, בעיקר למטה הורה לאורה, עד חמסין יעבורה! הורה לאורה, שיניים נשבורה! נעלמו הלילות הקרירים-אפלים, עננים התאדו אל האופק

 

[פרו לוג]

היבחושה שהתישבה.

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה. פזמון: הורה לאורה, קדימה אחורה! ולא לשכוח גם למטה, בעיקר למטה הורה לאורה, עד חמסין יעבורה! הורה לאורה, שיניים נשבורה! נעלמו הלילות הקרירים-אפלים, עננים התאדו אל האופק עד שההיא בחצאית הקפלים כמעט ואיבדה את הדופק,

 

[השכנה עליזה]

מלח מים

באו ימי חמסין צהובים, חרולים גדשו פאתי עיר ריח זיעה, כתמי יתושים, ביצים שעירות וניחוח חציר, מהבילים כבישיה, קצרי רוח אנשיה, טעמם חמצמץ מריר, ואמהות עם ייאוש מול חופש אין קץ, זולגות ומטפסות עלי קיר. באו ימים ארוכים ודביקים, שירת מזגני הדלות ואין המוח חוכך בעצמו, אם עדנה הייתה אם הבלות לילות של מחנק ובקרים של אבק נמקים מול עצלות קרונות-זיכרון קרירים אל מול לילות ארוכים כגלות באו ימים קשים ומצחינים, נהמת ממטרות הפלדה, ואי שם לא חווה לדידו זו אלא אגדה אגדה מבהילה, מהבילה, מבחילה, אגדה שסופה לא נודע היא גנחה בערגה, מחתה זיעתה, נאנחה, ואמרה לו: תודה. פזמון: הורה לאורה, קדימה אחורה! ולא לשכוח גם למטה, בעיקר למטה הורה לאורה, עד חמסין יעבורה! הורה לאורה, שיניים נשבורה! נעלמו הלילות הקרירים-אפלים, עננים התאדו אל האופק עד שההיא בחצאית הקפלים כמעט ואיבדה את הדופק, הגיח משפך,עם צ'ופצ'יק חסר, התיז לכיוון הגחון מודה הזוחל, עד עצם היום , לא היה כזה קיץ שורף

 

[פטר חמור]

עכשיו אני מבין מה עושים בתנועת נוער

ולמה זה לא בשבילי. ורבאק, על שירה צעירה שמעתם?