ככה זה... רובע היהודי הישן בפשט...

ככה זה... רובע היהודי הישן בפשט...

מדובר באזור, שהתחילו להתיישב יהודים במאה השונה- עשרה, לאחר שקבלו אישר לזה. (קודם לכן ליהודים אסור הייה לגור בעיר פשט – בודפשט עוד לא הייה קיים, אלא 3 ערים בשני צדי הדנובה... הפוליטיקאי היהודי הראשון, בעוד מאה שנה ימליץ על איחוד ערים האלה, ואכן זה קורה.). הרובע לא הייה גטו, כמו בערים אירופאים במאה- ביניים, אלא חלק אופייני- יהודי בעיר האזרחי. רק בסוף 1944 סגרו את האזור לגטו – כשלב בהשמדת היהודים. בימים ההם 25% מאוכלוסיית העיר היו יהודים, שייכים לשלושה זרמים דתיים (שלושה ביתי כנסת מפוארים באזור), אבל הרבה מהם התבוללו, (על היסטוריה של יהדות הונגריה א י ש ט וו ן ס ב ו ביים סרט – דרך 4 דורות של משפחה אחד ) אבל, בעיני ההונגרים נשארו יהודים, ואת עיר הבירה שלהם קראו " י ה ו ד ה פ ש ט " לא פעם. תרומת היהודים בהתפתחות העיר הייה גדול בהרבה מחלקם במספר התושבים. זה נכון גם לכלכת המדינה – עד היום תסכולם של ההונגרים, שיהודים גרמו להפוך את מדינה הפיאודלי לקפיטליסטי. בבודפשט בנו 1886 את רכבת התחתית השנייה בעולם (הראשון 1882 בלונדון), את עיר הגדולה בנו לפי דוגמה של פריז ווינה. במאה התשע- עשרה, למראת בניה הגדולה, אזור הישן של היהודים נשאר ללא שינוי. רחובותיו עד היום מעידים על חלקות החקלאיות, שעליהם בנו. ניסיונות להרוס היו כבר מלפני מאה שנה, אבל מסיבות שונות זה לא הצליח. ערב מלחמת עולמי השנייה בכל-זאת הרסו את בניין הישן ביותר, את ה "י ו ד נ ה ו ף" , והקימו מפלצת חדשה בסגנון מ ו ס ו ל י נ י , ב: 1938– כמה זה סימבולי...
 
ו....

במשך 55 שנה כמעט לא קרה דבר. במשטר הסוציאליסטי הדיפו לבנות בפריפריה של העיר - היום סלמס כמעט כולם. לפני כמה שנים, כאשר רוב הבניינים ברובע היהודי נשארו בבעלות העירייה (סיבותיה אוכלוסיה חלשה, הבניינים זקוקים לשיפוץ יסודי), המציאו פטנט, אך למעלות את קופות העירייה... מכרו את בניינים הישנים ליזמים ישראלים (שקודם לכן בנו קניונים רבים בהונגריה), ואישרו הריסת הבניינים ההיסטוריים, בנית חדשים- גלובליים- מכוערים, ללא שום קשר לאופי האזור.
 
ו.......................

לפני 30 שנה למדתי בבודפשט תכנון וכלכלה עירונית. כבר כסטודנטית התחלתי לחקור את שיקום מרכז הערים בכל העולם, ולבנות שיטה כלכלית, שמתאים למרכז בודפשט, לאזור רובע היהודי. לכן, הלכתי לעבוד בעירייה המרכזית של בודפשט (23 רבעים + 1 מרכזי), עד שהתעייפתי מלהילחם בכל המנגנונים. התחלתי לכתוב בעיתונים, למדתי עיתונות, ועד 1985 – שעליתי לארץ, כתבתי על נושאים עירוניים, על ארכיטקטורה, על אומנות. מייד אחרי שינוי המשטר נסעתי להונגריה עם משקיעים ישראלים, כדי להגשים את תוכניותיי בקשר לשיקום המרכז... כנראה, הייה מוקדם מדי. בינואר השנה הסתובבתי ונדהמתי לרואת את ההרס... פגשתי חברים, וסיכמנו שאתחיל לעשות רעש דרך האינטרנט. כאשר חזרתי לארץ, מייד פתחתי פורומים במקומות שונים – בפורטל מקצועי, ובפורטל של עיתון יומי. בערך חודשיים עבדתי כ:3-4 שעות ביום. מצד אחד למדתי כל דבר, שהייה קשור לאזור, לשיטות מוצלחות לשיקום מרכז ערים בעולם. במרץ התחיל להיכנס הנושא למדיה, אחרי שעיתונאי אחד גילה את החומר הרב, שכתבתי בפורום מקצועי.
 
ו...............

כרגע ישנם קבוצות בגרמניה, בצרפת, שמנסים בכל דרך להשפיע על ממשלת הונגריה להפסיק להרוס. בספטמבר נכנס לתפקיד ראש הממשלה חדש, מאוד אנרגטי, אש עסקים, שבעצמו יצר את עושרו. פניתי אליו, כי ברמה עירונית ההתנגדות לשינוי השיטה מהרס טוטאלי, גדול מאוד, כי מפסידים את הכנסות הנעות לקופת העירייה, אם לא נהרוס.
 
השיקום.........................

שיקום הרובע מתבסס על שתי יסודות. אחד, להקטין את כניסת הרכבים לרחובות צרות, על פי דוגמה הלונדונית, המוצלחת – דמי כניסה לכל רכב לאזור גרם ב- ס י ט י של לונדון להקטין את התנועה בשלושים אחוז. במקביל, מפרידים את תנועת הולכי הרגל מהמכוניות, שליש מהרחובות הישנות יהיו לשימוש האנשים, שליש יהיו חניית- רחוב, ורק שליש נשאר לנסיעה בלבד, אלא רחובות חד- סטריות, שעיקר התנועה תחבורה ציבורית, שילוב של אוטובוס ומונית – TAXIBUS – שבמידותיו מתאים לרחובות האלה.
 
יסוד השיני..............

יסוד השיני של הרהביליטציה – לשקם אחד מביתי כנסת המפוארים, שכבר 60 שנה ריק. שני ביתי כנסת פועלים, אחד של האורתודוקסים, אחד של הרפורמים. בבניין השלישי צריכים להקים את מרכז תרבות היהודי, שהכניסה חופשי לכל אדם המתעניין בנושא. בשנה הזאת הקימו מוזיאון השואה, באזור רחוק מרובע הישן. היו וויכוחים, למה לא באזור הגטו, מקום סבלם של יהודי בודפשט... אני חושבת, שככה זה יצאה טוב, כי באזור הזה צריכים לשקם את החיים היהודים. בבודפשט נשאר אחד מקהילה הגדולה באירופה, מפני שאת רוב היהודים ההונגרים לקחו מהכפרים וערים אחרים. הרבה מהיהודים של בודפשט גרים במקומות אחרים בעיר, אבל כאן נמצא רוח היהודי, שעליו חייבים לשמור, כדי שלא יכלו להשמיד שישים שנה אחרי, שעשו זאת בהצלחה רבה עם האנשים...
 
הראשונים.................

את יוזמה אישי של משוגעים לדבר כבר אפשר לראות פה ושם. יהודיה, שהייתה שנים רבות בהולנד, קנה בבניין אחד את הקרקע, והקימה בית קפה ותיאטרון קטן – לפי מסורת בתי קפה היהודי בהתחלת מאה עשרים, בפשט (היו כאן יותר מ: 2000 בתי קפה לפני מלחמת עולמי השנייה!). תכניות מגוונות, קונצרטים, הצגות, הרצועות. בהתחלת ספטמבר כאן ניהלתי ערב דיון על נושא הרהביליטציה של האזור. בנוסף, רק ברובע הזאת יש 7 תיאטרונים, גלריות נפתחות, ברים, מסעדות, חנויות קטנות... בעצם, רוב הדברים אפשר לעשות ביוזמה אישית של התושבים, אפילו ליזמים ישראלים יש כאן מקום, אם כל מה שקורה לא הרס בלבד. במאמרים פרטתי את השיטה, אך אפשר עם קונצפציה לטובת התושבים, לשקם את כל האזור, בשימוש מינימאלי של כספי הציבור. מודל הכלכלי מתבסס על העובדה, שערך הנכסים במרכז העיר עולים בקצב מחיר מאשר רחוק מהמרכז, לכן, כל השקעה בשיפוץ, בבניה חדשה, איפה שזה נחוץ, משתלם, כדאי מאוד.
 
בקרוב העיתון... מקווה.....

את קיצור הסיפור כתבתי עבור אסתר זנדברג.... יהודה להב, עיתונאי ישראלי ממוצע הונגרי, שגם היום כותב בעיתונים הונגרים, פנה אלי, כדי לספר את הסיפור בעברית, עבור הארץ... אחר-כך, כנראה בגלל החלטה של האורך, הנושא עבר לאסתר זנדברג...בשבוע שמתחיל, צריכה להתקשר אלי. בכל אופן, הפרויקט הזה עיניין של החלטה פוליטית, כי צריך לשנות חוקים, צריך לשנות גישה בכלל. סימן טוב, שראש הממשלה החדש של הונגריה מתעניין בזה, מאוד... עכשין תשאלו, מה חושבים, ומה מעניין לכם בזה, אם בכלל...
 

גולי מ

New member
לשימור עצמו יש ערך כלכלי תיירותי

המסלול של "פראג-וינה-בודפשט", מחייב בודפשט עם מורשת ארכיטקטונית קיימת....
 

גולי מ

New member
את יכולה לתת להם כדוגמה

את פירנצה וסיינה שבאיטליה, שלמרכז העיר העתיקה לא מורשות להכנס מכוניות פרטיות ו/או גדולות -משאיות/אוטובוסים (בסייניה, אפילו יצרו מעין טבעת מסביב למרכז, שרק למוניות קטנות - כמו המרסדס הדו-מושבית מותר להכנס).
 
למעלה