ככה סתם באמצע החיים

[jole]

תודה לכולכן../images/Emo23.gif

כרגע אני לא יכולה לסגור מעגל איתה (לנסוע לאנגליה לקבר לא ממש ריאלי כרגע) אז תודה לפורום הזה שמאפשר לשפוך את הלב ולהקל על הכאב.

 

[_גלית_]

JOLE... מאוד עצוב ../images/Emo7.gif...

משתתפת בצערך. חבל שאת לא יכולה לנסוע לשם, אולי זה היה מקל על הכאב

.

 

[ענתש]

../images/Emo16.gif

 

[סיגל של שגיא]

../images/Emo24.gif../images/Emo16.gif../images/Emo24.gif

 

[ענבל30]

אוי יקרה שלי... ../images/Emo7.gif

לבי איתך בצערך... על הפרח שנקטף בטרם עת...

 

[meira]

כמה עצוב ../images/Emo7.gif ../images/Emo16.gif

באמת מה שנשאר זה הזכרונות והביחד שכן היה לכן. תחשבי על כמה ההכרות איתה האשירה והעשירה את חייך

 

[מיה של ליר]

../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif משתתפת בצערך

וטוב שיש לך איפה לחלוק את הרגשות הכבדים בנוסף לתהיות היומיומיות. כולם/ן כאן איתך ובשבילך, ממיה

 

[פטל22]

משתתפת בצערך

זה קשה במיוחד שזה גם רחוק ואין לך את הקשר עם המשפחה שאפשר לדבר עליה ולהעלות זכרונות למרות שזה לא מנחם זה קצת עוזר, אולי תכתבי לה מכתב ובו כל הדברים שלא הספקת לומר לה , זוכרונות,וגעגועים,ואז שימי אותו במגירה,זה מאוד עוזר ,במיוחד לבכות כשקשה לבכות ואז בכל פעם שתתגעגעי אליה את יכולה להוציא את המכתב ולקרוא אותו לעצמך

מכל-ה