התיחסות לסוגיה בעין ההלכה
שלום לכולם, מעיון מהיר בשרשור זה, לא יכלתי שלא להבחין בבורות בסיסית המאפיינת את התשובות לשאלות המרתקות שהועלו ע"י הקוראת הנאמנה סינדרלה. על כן, כדי להגדיל תורה ולהאדירה, מצאתי לנכון לחרוג ממנהגי ולתת תשובה מפורטת בנושא, למען תדע הקוראת שלא נשתכחה תורה מישראל. היחס לכלבים במקרא נע מתיעוב מוחלט להשלמה עם מציאות לא אידיאלית. הוכחה לגישה הראשונה ניתן למצוא בפסוק מספר דברים:"לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לכל נדר כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם" דהיינו, הושווה הכלב לזונה. כידוע, מקצוע הזנות לא מופיע ברשימת המקצועות המומלצים לבת ישראל עפ"י תורת ישראל, וזאת לצערם של רבים וטובים מחברי לפורום הנכבד. הכלב מוצג במקרא כחיה מזוהמת ("ככלב השב על קיאו הכסיל שונה על אוולתו") אכזרית ("הצילה מחרב נפשי, מיד כלב יחידתי") מוגת-לב ("הכלב אנכי כי אתה בא אליי במקלות") ואף רעשנית ומטרידה ("ישובו לערב יהמו ככלב"). מלבד זאת, כפי שצויין ע"י חברי לפורום, כמה ממלכי ישראל הפחות נאמנים לה' ולתורתו זכו לאיחולים חמים כגון"המת לבעשה בעיר יאכלו הכלבים וכו'". חכמי ישראל לדורותיהם אף הם לא סטו מקו זה ומקורותינו מלאים בהתיחסויות לכלב כאל חיה מסוכנת ומזיקה, כנאמר במסכת שבת: "אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: כל המגדל כלב רע בתוך ביתו - מונע חסד מתוך ביתו." או: "ארור מגדל כלבים שכן הזיקן מרובה", וכן על זו הדרך. כאדם דתי אני מוצא לנכון לציין שכל ההסתיגויות של חז"ל בנוגע לכלבים הינם בעלי אחיזה איתנה במציאות, ודי לנו לעיין בעיתונות שם מופיעות חדשות לבקרים ידיעות על כלבים שפגעו קשות בבני אדם. עם זאת נציין כי חז"ל התייחסו לכלב כאל בריה הנאמנה לבעליה, וזוהי פחות או יותר תכונתו הטובה היחידה של הכלב. הלכה למעשה: הרמב"ם פסק כי (בלשון חופשית מהזיכרון): "אין לגדל חזירים בכל מקום, ולא את הכלבים, אלא אם כן קשרום בשלשלאות (בנוגע לכלב, כמובן)" פוסקים נוספים פוסקים ברוח זו עם הסתייגות לכלב רע, שדרכו להזיק (לדוגמא רוטווליר, אמסטף וכדומה). גם גדול הפוסקים שבכל הדורות, רבי יוסף קארו פסק ב"שולחן ערוך" כי אין לגדל כלב רע אלא אם כן קושרו בשלשלאות. הרמ"א בהסתיגויותיו על "השולחן ערוך" התיר לגדל כלבים כאמצעי הגנה מפני הגויים. לסיכום: אין לגדל כלבים לצורכי הנאה ושעשוע. לצורכי שמירה מותר אך יש לקושרו בשלשלאות. הועלתה השאלה מדוע אחינו החרדים לדבר ה' לא נוהגים לגדל חתולים כלבים ושאר מרעין בישין. איני מכיר את השואלת, אך מהכתוב עולה כי התיחסותה להלכה היהודית לוקית ברדידות וחוסר העמקה (האם נוחות ונקיון הם חזות הכל??). תורתנו היא תורה של חסד אמיתי ואהבת הבריות (להבדיל מהמוסר הנוצרי הצבוע והשקרי) לאור עקרון זה הלכות רבות הופכות אינטואיטיביות. כך גם במקרה דנן: אילו את הממון הרב שאת מבזבזת בטיפול בכלבתך (לברדור, אם אינני טועה) היית נותנת לנזקקים, ולו כך נהגו כולם, הרי שמצבינו הסוציאלי היה משתפר לאין ערוך. העדפת חיית פנאי חסרת תועלת על פני אחינו בני ישראל היא פשע בעיניי חכמינו זיכרונם לברכה. ברצוני לנצל את הבמה ולמחות גם כנגד החתונות מנקרות העינייים שעורכים רבים מאיתנו, לעיתים גם כשההוצאה היא מעבר ליכולתם הכלכלית. לשם מה????האם אתם כ"כ מזלזלים בעצמכם וחושבים שללא הפקת ענק האורחים לא ישמחו בשמחתכם? למה להעיק על האורחים שיחושו צורך לתת מתנה כספית גבוהה לאור העלויות? לא עדיף לחגוג בצינעה ובאושר ובשמחה. אם בורכתם בממון אזי לכבוד החתונה העניקו מתנות לאביונים במקום להשחית את הכסף על מותרות מנקרות עיניים. בברכה, א.כ. בני ברק.
