מנצל"שת - גם אצלנו סיפור מאוד דומה
מקווה שזה בסדר שאני נדחפת לשרשור.
לי יש כלבה בת 6, אספנו אותה מהרחוב כשהייתה בת שנתיים ככה שאין לנו מושג מה ההסטוריה שלה ואיך הייתה החשיפה לכלבים בתקופת הגורות.
ב-3-4 החודשים הראשונים איתנו היא הסתדרה עם כל הכלבים. לאחר פרק הזמן הזה (בסמיכות לעיקור, אני לא זוכרת אם זה התחיל לפני או אחרי) התחילה לתקוף את אותם כלבים שהיא הסתדרה איתם כ"כ טוב וגם הרבה כלבים אחרים.
מדובר בכלבה אנרגטית מאוד (כנענית מעורבת בסלוקי) שלא מתעניינת בחפצים שזורקים לה, לא רצה אחרינו בשדות ובעצם הדרך היחידה בה היא פורקת אנרגיה היא כשהיא רודפת אחרי כלבים. הבעיה שכמות הכלבים שהיא מסתדרת איתם היא זניחה ואנחנו נמנעים ממפגשי כלבים כי גם אם היא מסתדרת עם כלב אחד-היא תהווה סכנה לכלב אחר.
לא הצלחנו לעלות על דפוס קבוע.
יש כלבים שהיא שונאת באופן מובהק: זאבים למיניהם, לברדורים, האסקים..
לגבי שאר הכלבים לא מצאנו חוקיות. יש כלבים גדולים שהיא שונאת ויש כאלה שהיא אוהבת. יש כלבים קטנים שהיא שונאת ויש כאלה שהיא אוהבת. לא משנה אם זכרים או נקבות, בוגרים או צעירים (למעט גורים-אותם היא תמיד תוקפת).
כשהיא מבחינה בכלב מרחוק לפעמים היא מחליטה מראש שהיא לא אוהבת אותו ומתחילה לנהום במקרה הטוב, או לחשוף שייניים ולנסות לתקוף במקרה הרע. לפעמים זה קורה רק בשלב הרחרוחים, לפעמים היא מפגינה שמחה, מרחרחת כמה שניות רק אז תוקפת, ולפעמים היא ממשיכה בדרכה או שמבקשת לשחק.
ממש אין חוקיות.
מדובר בכלבה ממושמעת מאוד שעברה אילוף (אשר הטמיע בה את המשמעת הבסיסית, אבל לא פתר כלל את בעיית התוקפנות), אבל כשהיא רואה כלב שלא בא לה טוב היא "לא רואה בעיניים" ואת התקיפה אפשר להפסיק רק כשמנתקים אותה בכח כי היא מפסיקה להשמע לנו.
לצערנו אנחנו נמנעים מלשחרר אותה אלא אם אנחנו יוצאים לטיולים בשדה - דבר שלא מספק לה את הפעילות שהיא צריכה.
חשבנו לקחת כלבי אומנה לסופ"שים בזמן שהסטודנטים נוסעים הביתה, ובכך לנסות להרגיל אותה לכלבים, אבל אנחנו נמנעים מזה בכל פעם מחדש כי זה יחייב אותנו להשאר בבית כל היום ולהשגיח השגחה צמודה (הפרדת חדרים לא באה בחשבון כדי לא לכלוא שם אף כלב, מה גם שהחכמה שלי יודעת לקפוץ על הידית ולפתוח דלתות.
כאמור-האילוף לא עזר.
אנחנו מנסים לחזק התנהגות חיובית באמצעות קליקר וגם זה לא נראה כעוזר, אולי טיפה.
נשמח לכל עיצה.