כל אחד מאיתנו קיבל
או ברכה

עלמה 3

New member
כל אחד מאיתנו קיבל ../images/Emo77.gif או ברכה

מלאה באהבה מהסובבים אותנו וללא תנאים, מההורים, מהאחים , מהילדים, מחברים, מידידים, אפילו מאלוהים. החודש הוא חודש ימי ההולדת של המשקיפים, של אחד עבר ושל השניה בשבת הבאה. כבר הכנו מתנות ומה שנותר לכתוב ברכות וכמובן לארח ומה שבטוח לכבוד יום ההולדת שלהם הם יגיעו. יחד עם זאת אני יושבת חושבת ונזכרת שאף פעם אבל אף פעם , הם לא טרחו לברך אותי ואת ילדיי , בימי ההולדת שלנו. את אבא בקושי, תמיד נמנעתי מלארגן למורכב מסיבת הפתעה או חגיגת הולדת בשל המצב והנתק שהיה עם המשקיפים, בשנה הקודמת ארגנתי מסיבת הפתעה, בשל התחדשות הקשר עמם, אך הם לא הגיעו וגם לא התקשרו לברך אותו. האם הילדים החורגים שלו/שלה, נוהגים לברך אתכם או לכבד אתכם במתת כלשהו לכבוד יום ההולדת או בחגים או בסתם יום של חול.
 
חחחחח... הצחקת אותי../images/Emo129.gif

מעולם לא קיבלתי מהם כלום, לא אני, לא בתי, לא אחיהם שהוא בני ובנו של אביהם. מעולם לא. לא טלפון, לא ברכה, לא כרטיס, ובוודאי שלא מתנה. גם בחגים, לא נעניתי על ברכת "שנה טובה" ו"חג שמח". זה גורלינו. בתי לעומת זאת מברכת את בעלי תמיד ביום הולדתו וגם קונה לו מתנה קטנה. גם ביום המשפחה האחרון, היא קנתה לו נר קטן וריחני ואמרה שזה במיוחד בשבילו. מקווה שאצל האחרים כאן, אולי זה אחרת.
 

noamic

New member
צר לי ל"אכזב" אותך...

גם אצלי כנ"ל - 3 ילדים בוגרים - ונאדה. אפילו לא מוכנים לבוא אלינו הביתה. אולי יניב יכול להסביר קצת - מה עובר עליהם שם בצד השני. הם אפילו לא מכירים אותי כדי להגיד שאני לא מוצאת חן בעיניהם... כמה חבל. לי להם לבן זוגי.
 

yanivca

New member
הופתעתי לראות את השם שלי שם....

כמו שblonda3 אמרה: "שיש יחסים טובים עם כולם, כולל עם האמא של הילדים, ושהכל זורם ונינוח, אז הכי טבעי זה לברך וכו', אבל כשיש מצב של כעסים ומתח ודברים לא פתורים זה מתבטא גם בימי ההולדת. ולא צריך לקחת את זה באופן אישי. זה בטח לא נעשה בכוונה. ולא כדאי לצפות כדי לא להתאכזב." זה מסכם את הכל, לדעתי. כמו שאת החברים הקרובים שלי אני כן מברך בימי הולדת ובחגים, ואת - מה שנקרא - החברים היותר רחוקים, אני לא נוהג לברך. ובקשר לזה שהם לא מכירים אותך - אולי פה בדיוק הבעיה. משפחה זה דבר שנולדים אליו. לא בוחרים, ולא מתכננים, אולי בגלל זה ואולי למרות זה, אי אפשר להכחיש שיש רגש ויחס מיוחדים לבני משפחה (גם אם היחסים לא תמיד נהדרים). על כן, קשה לקבל פתאום מישהו "אל תוך" המשפחה, ועוד יותר קשה לקבל את זה כמו שצריך. בעיקר כי האדם ללא כל שאלה מוקדמת, וללא "מתן רשות" מצד כל בני המשפחה. עכשיו, כמו שכבר אמרתי - קשה מאוד לילד לקבל "ממלא מקום" לאחד מהוריו, ואותו ממלא מקום צריך להוכיח את עצמו (כל אחד בדרכו שלו - אם בתור בני בית, ואם בתור הורה מאמץ), ומנסיוני - צריך לעבוד קשה בשביל שזה יעבוד. ולכן: את לא מוצאת חן בעינהם מכיוון שהם לא מכירים אותך ולא את לא מוצאת חן בעינהם למרות שהם לא מכירים אותך. זאת נקודת מבטי עליה שאלת. יכול להיות שלא כולם מסכימים איתי. מקווה שעזרתי.
 

עלמה 3

New member
היי , יניב

אני כן מצפה, כי במשך שנים אנחנו דואגים לברך , לפנק ולקנות מתנות, ואני בצפיה כפי שהבן המשותף שלנו דואג לברך, או לצייר ציור, או לשלוח אימל, אז אני מצפה שבתור אחים למחצה תהיה אחוות הברכות. שנית אני לא רואה בילדיו של בעלי חברים רחוקים. חברים רחוקים, לא פותחים בבית שלנו את המקרר וישנים על מיטות ומסתרקים לי במסרק. שלישית, אני כן נעלבת ולוקחת את זה אישית, כי אם אני דואגת לקנות מתנות, לארח ולטרוח אני מצפה להתייחסות מינמלית, שלפחות ברכה ללא הוצאה כספית. אני באופן אישי בחיים לא ראיתי אותי ממלא מקום, יש אמא ביולוגית שתחיה. אני רק אישתו של אבא. ולא ענית על השאלה, האם אתה כיניב מברך וקונה מתנות לזוגתו של אבא ?
 

yanivca

New member
לא

ולו רק בגלל שאני לא יודע מה תאריך הלידה שלה (זה לא שהם גרים אצלנו בבית). אבל אני לא רואה את זה בלתי אפשרי שנהיה מוזמנים לאיזה ארוחת יום הולדת לכבודה (ויכול להיות שזה כבר קרה, ואני פשוט לא זוכר). בקשר למה שאמרת - כמו שאמרת "הבן המשותף שלנו..." וזה כל ההבדל. ילדיו של בעלך לא קשורים אלייך (מבחינתם, כמובן), וכנראה עוד לא רואים בך כבת משפחה. עוד הדגשה חשובה היא שאת לא רואה בילדיו של בעלך חברים רחוקים (מה שמוביל אותי לשאלה - אני זה שהשתמשתי בביטוי הזה "חברים רחוקים"?), ולא הם לא רואים אותך כ"חברה רחוקה". מה גם, שהדוגמה עם המקרר לא קבילה, לדעתי, מכיוון שהם לילדים שום ברירה אלא לאכול מאותו מקרר, נכון? לא את ולא הם יקנו מקרר חדש רק כדי להדגיש או לא להדגיש ריחוק. זה לא דבר שנעשה. ושוב - בקשר לזה שאת קונה מתנות, והם אפילו לא טורחים לברך - אולי אקט קניית המתנות מתקבל אצלהם כדבר "אמהי" מדי, או כמחווה שמטרתה להשתלב יותר טוב, ואולי גם לא, אבל לא זאת הנקודה. הנקודה היא שהם, מבחינתם, עוד לא קיבלו אותך במאת האחוזים לחיקם כאישתו של אביהם. ועוד נקודה חשובה שיש לשאול היא - האם הם מברכים או בירכו את אימם הביולוגית
 

עלמה 3

New member
אם זה כל כך חשוב בעיניך , לדעתי

חסר להם שהם לא יברכו את אימם הביולגית, אני בטוחה שהם מברכים. אגב מדובר בבת -20 ובן 17 , סתם לידיעה כללית. לא הבנתי אותך , לגבי, הבן המשותך שלנו... וזה כל ההבדל ????? הסבר פרט נמק ?? ומה לדעתך ? צריך לקרות, שיראו בת משפחה ???? או רק חברה של אבא .. לאחר 8 שנות נישואין וילדים משותפים.
 

yanivca

New member
זה שאת בטוחה לא אומר שהם בהכרח

מברכים. ולגבי הבן המשותף - בנכם המשותף הוא בשר מבשרך, הוא שלכם, ולעובדה שמשפחתכם היא מורכבת לא משפיעה עליו, שכן לו אין אם/אב חורגים, או "חברה של אבא"/"חבר של אמא" וכדומה. ההבדלים ביחסים של בנים בין הוריהם הביולוגים לבין הוריהם החורגים/"החברים של" לא חדשים לאף אחד. בנים לרוב יעדיפו את הוריהם הביולוגיים, או לכל הפחות יעדיפו אותם בתור "בני בית". ולו רק בגלל העובדה שהם משפחתם שלהם, מעין "נחלתם הבלעדית", שבה הם מרגישים הכי בטוחים. וכאן אפשר לתת את הדוגמה שתינוק (או ילד קטן) נלקח מאימו ונמצא בסביבה כביכול זרה (אמא "חדשה") לא ירגיש בטוח בסביבתה, לפחות עד אשר ילמד להכיר אותה (תינוק מזהה את אימו, ואיתה הוא מרגיש הכי בטוח, כי כמו שאמרתי בעבר - בגיל צעיר ההורים הם הם האחראיים הבלעדיים על קיומו של הילד). אז בדיוק כמו התינוק, גם ילדים קצת יותר "בוגרים" ירגישו יותר בנוח בסביבתם הטבעית, ולא בסביבה בה הם נקלעו שלא מרצונם. מה אפשר לעשות, את שואלת אותי? אני באמת לא יודע. את יכולה לשאול את עדי, שלאור מצבה בבית העליתי פה את הודעתי הראשונה, שגרה בבית עם חברהּ לחיים של אמהּ כבר שמונה שנים ולא מסתדרת איתו למרות כל מה שהיא ניסתה, ולמרות כל הדברים שהועלו כאן. אולי, אבל רק אולי, הילדים רואים בך כ"ממלאת מקום" של אימם הביולוגית? (ותחשבי על זה בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר. ואם אפשר בכלל אז מהצד השני - של הילדים) וגם אם לא, אני עוד לא מכיר בן 17 שיודה בטעותו לאחר 8 שנות "מלחמה". ובלי קשר - הייתי שמח אם היית מפרטת קצת יותר על טיב היחסים בינך לבין הבנים שלו, על מנת שאני אקבל תמונה קצת יותר מדויקת ורחבה של הדברים.
 

עלמה 3

New member
אחחחחחח איזה חמוד אתה

אהבתי מאד " אני עוד לא מכיר בן 17 שיודה בטעותו לאחר 8 שנות מלחמה" יפה, יפה לך , להלן הפירוט , אין ביננו טיב יחסים כלל, אני מודעת לזה שהם לא אשמים, ככה חינכו אותם שצריך להישמר ולהיזהר מפני, כי אני כמו אמא חורגת מהאגדות שתיקח את מקום האמא הביולוגית. הם כבר כ- 8 שנים שרויים במלחמה, הם כלי ניגוח של אימם נגד האב. אמם חששה שהם לא יואהבו אותי יותר ממנה ודאגה להרחיק , להתנכר ולהשחיר את פני ופני אביהם. אף פעם לא נהגתי בהם בחוסר כבוד, ההפך , תמיד קבלתי אותם, פנקתי אותם ודברתי להם יפה וברוך , לא בכדי לרצות אותם, כי מגיע להם , הם הילדים של בעלי, פרי בטנו , אחרי הכל כל ילד/ה זקוקים לאבא. עד היום אני מרחמת עליהם, אני יודעת שחוו חוויות קשות מנשוא, אני יודעת שהם נושאים בנפשם צלקות עמוקות, הלוואי ויכולתי לחבק אותם מקרוב ולתת להם אהבה, בטחון וללמד אותם לקבל אותי. יניב , אתה טועה בדבר אחד, לידעתך המשפחה המורכבת כן משפיעה באיזה שהוא אופן על בנינו המשותף, אף על פי שאכן קיים בו יותר בטחון בין הוריו, אבל בודאי שקיימת השפעה.
 
אכן מושפע המשותף

אח שלי הקטן כשהיה בן ארבע והתחיל להבין את המערכת המשפחתית שלנו אני זוכרת שהוא היה מאוד מקנא באחותו שהייתה נוסעת לחו"ל פעם בשנה לבקר את אבא שלה ופעם הוא אמר להורים שלו שהוא גם רוצה "עוד אבא"(כהגדרתו).
 

yanivca

New member
הכוונה שלי הייתה

שהעובדה שאתם "משפחה מורכבת" לאחים אחרים, לא משפיעה על יחסו אלייך, שכן הוא הבן הביולוגי שלך, והאחרים - האחים החורגים שלו - הם לא. אני מקווה שניסחתי את זה ברור...
 
עד עכשו שתקתי

והקשבתי לאמת של יניב וקראתי את הכאב והדמעות בין השורות. גם ילדי בשום אופן לא קונים מתנה לאשת אביהם ולאביהם כן כי ימי ההולדת שלהם קרובים אחד לשני של האקס ושל אשתו. היא כן קונה להם במקום אביהם או שהוא הולך לעיתים רחוקות לקנות להם בעצמו. בקטע הזה היא לקחה ממנו את תפקיד עורכת ימי ההולדת שלהם.בשנה שנתיים האחרונים הם הולכים ומפחיתים את ימי ביקור הילדים לפעם בשלושה חודשים פגישה חטופה. אין מה לומר היא מאד התאמצה לתת ולעמוד גם לצד אביהם ולהלחם יחד עימו בעלדים מולו בכל מיני שיטות ובינהם להושיב אותם על פיצה ולהראות מסמכי בית משפט להצדקתו ולהצדקת מעשיו הכספיים "נגדי"שלמעשה זה נדגם.הפחתת מזונותיהם. יחסים אלה היו בכל מיני צורות ווריאציות. הגברת וגם הוא קיבלו גוון של כאלה הדואגים יחד לאינטרס אחד.לעצמם. בנם שמרגיש אח אמיתי להם ואוהבם מקבל מתנות יקרות מהם בימי הולדתו והם מקבלים פירורים. למרות שהוא יכול להרשות לעצמו לתת להם גם. הם היו אמורים לקנא בבן שלה אך לא הם אוהבים אותו ומזמינים אותו אלינו אך היא לא מסכימה. לבי אליך יניב.ילדי כבר הרימו ידיים והבינו שזה המצב. אבל למה לתת לה מתנות עם זה המצב? ואינני מתקשרת ואינני מנדנדת.אשמתי כאקסית שאני צריכה מזונות עבורם וזה מאד מרתיח אותם. אין דבר זה התזכורת היחידה שיש לו ילדים .............ולפחות בזה הוא אמור להיות מוצלח.אין צורך בהשקעת אנרגיה נוספת חלילה.
 

*יערית

New member
גם אני רוצה אפשר?

אומנם את ילדיו של בנזוגי עדיין לא מכירה, כן מקווה שבעתיד יהייה קל יותר מעכשיו, גם הם חוגגים החודש הזה שניהם ימי הולדת, קצת קשה לי לשמוע על החלטות בנזוגי לגבי מתנות היום הולדת..אבל מסתבר שהוא יודע הכי נכון מה טוב עבורו! לגבי ילדיי שכן גרים יחד איתו,אני דיי משתפת אותם בכל החגיגות שיש,ז"א שהם גם מקדישים לו ציור, מפתיעים עם חיבוקים ונשיקות...הם אומנם קטנים בכדי לרכוש מתנה עבורו...אך הם לא שוכחים לתת לו להרגיש מאושר ביום הולדתו...כך גם הוא נותן להם להרגיש, מקווה שיום אחד כולנו כולל ילדיו שלו נחגוג בנוסף לימי ההולדת גם חגים ושבתות יחד..מאמינה שרק אז הפאזל יושלם
 
אפשר גם אחרת ../images/Emo57.gif

אכן נראה שיש לי הרבה מזל ונחת, כל מפגש ביניינו מתחיל ומסתיים בחיבוק ונשיקות. אין חג ומועד בלי ברכות וימי הולדת מובן שעם מתנות. טיול אופניים [אתגרים] של יומיים בגליל הוא [הבן] מוביל ואני מאחוריו. וליום ההולדת היובל היא [הבת] מנצחת על התבשיל. אז נכון שהם בוגרים אך הקשר והסגנון עוצבו שהם היו קטינים ואנחנו היינו קצת יותר צעירים יוסי
 

עלמה 3

New member
יוסי, חיבוקים ונשיקות ../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

מפתא'ם ... הגזמת , אני מוקצה מחמת הניכור
אכן, התברכת במזל ונחת,
 

החתולית

New member
אצלי זה לא תופס...

לבחור שלי אין ילדים (עדיין)... אבל, אני יכולה להעיד על עצמי שמקפידה לברך את בני משפחתו בכל חג ואירוע. עדיין לא הגענו לשלב החגיגות והמתנות, אבל אני בטוחה שגם זה יגיע. מה שכן... ללשעבר שלי יש משפחה בקיבוץ, והם מקפידים על יום ההולדת שלי ועל ברכות ומתנות קטנות לחגים - וכך גם אני. אני רוצה להאמין שביום ההולדת הבא של הילדון, גם בני המשפחה של הבחור שלי יאחלו לו יום הולדת שמח (ביחוד לאחר המפגש הראשון ביניהם שעבר בהצלחה)... אני יודעת שבביתו של הלשעבר, חוגגים את ימי ההולדת של כולם. הילדים של בת זוגו - בנות בוגרות ובנים בגילאי בית ספר יסודי - חוגגים לילדון שלי, וגם לאבא שלו (הם אפילו קוראים ללשעבר שלי "אבא", אבל זה כבר סיפור אחר).
 

blonda3

New member
ימי הולדת../images/Emo77.gif

אצלינו במשפחה זה נושא מורכב. ואני לא מדברת על המשפחה המורכבת אלא על המשפחה שלי מבית הורי. לא חגגו ולא חוגגים אצלינו את ימי ההולדת של הורי. הם חוגגים אם בכלל לבד עם עצמם. אני משתדלת לברך. לא תמיד קונה מתנה. אח שלי חוגג לבד. אני לא חוגגת כמעט. רק כשבא לי. הילדים הגדולים שלי חוגגים עם החברים שלהם אני קונה להם מתנות או נותנת כסף ומארגנת עוגה . לקטנה אני עושה מסיבות יום הולדת למשפחה. עד שתגדל. למה כתבתי את זה? כי הכל תלוי בהרגלים המשפחתיים וכל ילד נוהג איך שנהגו איתו ואיך שהרגילו אותו. לפעמים אני מתקשרת לילדים שלי או שולחת להם הודעה שיתקשרו לברך את סבא וסבתא=הורי.... לא תמיד..... לגבי האשה המורכבת של אביהם-אין לי מושג. אני מניחה שכשיש יחסים טובים עם כולם, כולל עם האמא של הילדים, ושהכל זורם ונינוח, אז הכי טבעי זה לברך וכו', אבל כשיש מצב של כעסים ומתח ודברים לא פתורים זה מתבטא גם בימי ההולדת. ולא צריך לקחת את זה באופן אישי. זה בטח לא נעשה בכוונה. ולא כדאי לצפות כדי לא להתאכזב. לדעתי מי שנותן לאחרים מעצמו-הוא הנהנה. אולי יותר מזה שמקבל. וברכה זה דבר שצריך לבוא מהלב. וכשאין מערכת יחסים קרובה וטובה אז אולי גם קשה לברך ואולי הם בכלל לא יודעים ולא מודעים לתאריכי ימי ההולדת.
 

gila411

New member
ימי הולדת

הקטנה של בעלי עוד קטנה מכדי לקנות מתנות אבל לראש השנה היא הביאה לי רימונים מחימר שהכינה בגן מה יהיה בעתיד? ימים יגידו לא מצפה - לא מתאכזבת
 

סול11

New member
התשובה היא כן

בנה של גרושתי התקשר לאחל לי יום הולדת שמח.וזאת למרות פרדתי מאמו לציין הוא מזמן כבר לא ילד
 
אצלינו

את אמא ובעלה כולם זוכרים(אבל זה לא חוכמה הם מתקשרים יומיים קודם להזכיר ולעשות פרצופים דרך הטלפון כמו שרק אמא שלי יודעת)ואת אבא ואשתו לפעמים זוכרים ולפעמים לא,אבל זה בסדר כי גם הם לא זוכרים כשיש להם יומולדת ותמיד אפשר להתקשר ולהגיד"שלשום יום הולדת...מזל טוב..סליחה,שכחתי. ומתנות גם ככה מקבל רק מי שעוד חוגג עם החברים מהכיתה(במשפחה כזאת גדולה אם ניתן לכולם מתנות נפשוט רגל תוך שנה)ובקשר לאחים תמיד יש רכבת טלפונית בין כולם לוודא שכולם זכרו להתקשר להגיד מזל טוב
 
למעלה