Hidden4ever
New member
כן - נראה לי שעכשיו את מבינה
אני כעקרון יודעת שבאופן תיאורתי השילוב היחידני בכיתה רגילה אמור באמת להיות יותר מתאים. אני מודאגת מאוד מהקשיים שקיימים בשילוב מסוג זה - האם לסמוך על המערכת ולקוות לטוב? כמה שעות הילדה תהיה זכאית להן? מה אם נקבל סייעת שלא תיתן מענה לצרכים של הילדה שלי? מה לגבי שיתוף הפעולה של בית הספר? כמה בית הספר מסוגל לסייע מהצד שלו? מה לגבי טיפולים מעבר לסיוע? כמה אצטרך להשקיע בצד שלי (טיפולים/תשלום נוסף לסייעת/לשבת עם הילדה על שיעורי הבית...).
 
מעבר לכך, לעשות שוב שינוי לילדה, אחרי שרק עברנו מסגרת... זה מתיש ברמות ומתסכל...
 
אני חושבת שהמורה שלה באמת רוצה להעצים אותה ולהראות לה שהיא יכולה. אנחנו שנים עובדים איתה על דימוי עצמי, היא טופלה בעבר בתרפיות שונות וכל דבר עוזר לזמן מסויים אבל היא חוזרת לנקודת מוצא. האם ניתן לתת תיקון לנושא ולתת לילדה לחוש מסוגלות תוך זמן כל כך קצר במסגרת החדשה?
 
כבר עכשיו הילדה מתוסכלת מהיותה משולבת. היא בכלל לא רוצה את השילוב... הווה אומר, היא בכלל לא מבינה את היתרונות ולא מרגישה שזה עושה לה טוב. כרגע צריך לעשות הרבה עבודה כדי שתהיה לה מוטיבציה... בלי זה אני לא רואה סיכוי לשילוב יחידני מלא כי הילד צריך להיות מסוגל לשבת ללמוד ובחלק מהזמן ללא סיוע... אם הם יצליחו כאן, אני רואה יותר סיכוי.
 
ולגבי השילוב החברתי - לאור הנסיון הרע שלה בבית הספר בישוב שלנו ולאור העובדה שכולם נפגשים אצלנו בסוף בתיכון ובחטיבה וזה יקרה בעוד שנה וחצי, אני דואגת שיזכרו לה את ההיסטוריה ויקשו עליה להשתלב חברתית... זה ישוב קטן יחסית...
 
יש לי המון חששות... ולפחות נכון לכרגע אין ממש גופים שתומכים בי. המורה היא גורם אחד עם רצונות משלו (טובות ככל שיהיו) שהם לאו דווקא מרגיעים אותי לצערי...
אני כעקרון יודעת שבאופן תיאורתי השילוב היחידני בכיתה רגילה אמור באמת להיות יותר מתאים. אני מודאגת מאוד מהקשיים שקיימים בשילוב מסוג זה - האם לסמוך על המערכת ולקוות לטוב? כמה שעות הילדה תהיה זכאית להן? מה אם נקבל סייעת שלא תיתן מענה לצרכים של הילדה שלי? מה לגבי שיתוף הפעולה של בית הספר? כמה בית הספר מסוגל לסייע מהצד שלו? מה לגבי טיפולים מעבר לסיוע? כמה אצטרך להשקיע בצד שלי (טיפולים/תשלום נוסף לסייעת/לשבת עם הילדה על שיעורי הבית...).
 
מעבר לכך, לעשות שוב שינוי לילדה, אחרי שרק עברנו מסגרת... זה מתיש ברמות ומתסכל...
 
אני חושבת שהמורה שלה באמת רוצה להעצים אותה ולהראות לה שהיא יכולה. אנחנו שנים עובדים איתה על דימוי עצמי, היא טופלה בעבר בתרפיות שונות וכל דבר עוזר לזמן מסויים אבל היא חוזרת לנקודת מוצא. האם ניתן לתת תיקון לנושא ולתת לילדה לחוש מסוגלות תוך זמן כל כך קצר במסגרת החדשה?
 
כבר עכשיו הילדה מתוסכלת מהיותה משולבת. היא בכלל לא רוצה את השילוב... הווה אומר, היא בכלל לא מבינה את היתרונות ולא מרגישה שזה עושה לה טוב. כרגע צריך לעשות הרבה עבודה כדי שתהיה לה מוטיבציה... בלי זה אני לא רואה סיכוי לשילוב יחידני מלא כי הילד צריך להיות מסוגל לשבת ללמוד ובחלק מהזמן ללא סיוע... אם הם יצליחו כאן, אני רואה יותר סיכוי.
 
ולגבי השילוב החברתי - לאור הנסיון הרע שלה בבית הספר בישוב שלנו ולאור העובדה שכולם נפגשים אצלנו בסוף בתיכון ובחטיבה וזה יקרה בעוד שנה וחצי, אני דואגת שיזכרו לה את ההיסטוריה ויקשו עליה להשתלב חברתית... זה ישוב קטן יחסית...
 
יש לי המון חששות... ולפחות נכון לכרגע אין ממש גופים שתומכים בי. המורה היא גורם אחד עם רצונות משלו (טובות ככל שיהיו) שהם לאו דווקא מרגיעים אותי לצערי...