כל כך פוחדת ממחר, לא מפסיקה לבכות!

[Tנקר בל]

תודה שאת משתפת

תודה ששיתפת באריכות, איך עבר עלייך היום הקשה הזה. אני שמחה שהשמים נפלו רק קצת, והיה לך את העידוד של קיומה של בתך. ותודה על המילים היפות והאמיתיות כל כך של השיר.

 

[מישל נורית והדבש]

איתך ברגעים הקשים

יפה כתבת על הרגשות והבילבול ועל הדרך בה התמודדת ביום הקשה הזה שמן הסתם יישאר לעד, גם בעוד 20 שנה יום זיכרון, יום בו תמחי דמעה אחת של עצב ועוד המוני דמעות של אושר וגאווה בביתך. השיר של יהודה פוליקר, בהחלט ממחיש עד כמה הכאב ישנו וישאר תמיד. "לומדים לחיות עם זה ככה..." וכי יש ברירה אחרת? מה שכתבת אולי באמת הוא סוג של השלמה כלשהי עם הגורל ושיחרורך את גוזלך. ששנה זו תהיה השנה הכי יפה שלך. תודה גם לך ששיתפת אותנו.

 

[mikush2]

קליניק יקרה ../images/Emo24.gif

רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך... אני בטוחה שעבר עלייך יום קשה, ושמחה שאת כבר אחריו. כל כך נכון השיר של יהודה פוליקר, אבל כמו בשיר "לומדים לחיות עם זה ככה... פחות אבל עוד כואב". אין לנו ברירה, אלא להמשיך קדימה. גם אני בחששות מהתל"מ שלי שהולך ומתקרב... קליניק חמודה, מחבקת אותך ומאחלת לך הריון תקין בהקדם. מיקוש.